מעסיקים רבים נוטים להצהיר כי הם מאפשרים לעובדיהם לעבוד בשעות גמישות, כך שיוכלו לפנות זמן גם לעיסוקיהם האישיים אך על-פי סקר חדש של חברת "עוקץ מערכות", המציאות נראית אחרת לגמרי. על-פי הסקר, בעלי תפקידים במגוון תעשיות מובילות עובדים כמעט 10 שעות בממוצע ביום, כ-3% יותר בהשוואה לסקר קודם שנערך ב-2013. שיאני שעות העבודה בישראל הם המתמחים בעריכת דין, שעובדים כמעט 12 שעות ביום. עוד מצא הסקר, שנערך בקרב כ-10,500 עובדים לאורך השנה, כי רוב מוחץ מקרב העובדים עדיין נמצא במקום העבודה ב-18:30.
הסקר של עוקץ, המבוסס על נתונים שנאספו משעוני הנוכחות, מציג את ממוצע שעות העבודה היומיות של עובדים במשרות מלאות. הנתונים פולחו על-פי תפקידים ותעשיות: היי-טק, ראיית חשבון, עריכת דין, מרפאות שיניים ומומחים, ביטוח ופיננסים, פרסום, רשתות מזון מהיר ורשתות קמעונאות.
נתוני הסקר תואמים את נתוני OECD ל-2013), שלפיהם ישראל היא שיאנית בתחום שעות העבודה, ומדורגת שמינית מהסוף בתחום זה מבין 36 מדינות מדורגות. בישראל עובדים בממוצע 1,867 שעות בשנה, בעוד הנתון הממוצע בארגון הוא 1,770 שעות עבודה בשנה. למרות זאת, פריון העבודה בישראל נמוך.
כמעט כל בעלי התפקידים שנבדקו מלבד עובדי רשתות מזון מהיר ורשתות קמעונאות חורגים מהיקף שמונה שעות עבודה ביום (לאחריהן יש לשלם שעות נוספות). מתמחים במשרדי עורכי דין ורואי חשבון, עובדים כ-12 שעות ביום בממוצע. אחריהם עורכי הדין, עם 10.8 שעות עבודה בממוצע, עובדי היי-טק, מתכנתים והנהלה (10.5 שעות), וכן אחיות במרכזים רפואיים פרטיים (10.6 שעות) ועובדי פרסום (10.2 שעות). רואי חשבון בדרגי ותק משתנים, עובדי מרפאות מומחים (מזכירות רפואיות, כוח עזר וטכנאים) ועובדי מרפאות שיניים (מזכירות רפואית, שינניות) עובדים בין תשע לעשר שעות ביום. בענפי הביטוח והפיננסים מספר שעות העבודה היומי סביר יחסית 8.8 שעות.
הסקר בדק גם איזה שיעור מקרב בעלי התפקידים השונים נמצא עדיין במקום העבודה ב-18:30. באופן לא מפתיע, המתמחים מככבים שוב: 80% מהמתמחים במשרדי עורכי דין ורואי חשבון נמצאים במשרד בשעה זו, כמו גם 74% מרואי החשבון ה"צעירים", עם ותק של עד חמש שנים. עם זאת, "השיאנים" בתחום זה הם המתכנתים, שכ-90% מהם נמצאים במשרד ב-18:30. גם 70% מעובדי מרפאות השיניים ו-75% מעובדי ענף הפרסום נמצאים עמם באותה סירה. בענף הביטוח והפיננסים שיעור הנשארים במשרד בשעה זו נמוך מאוד 8% בלבד. על-פי הסקר, חל גידול של כ-2% בשיעורם של כלל העובדים הנמצאים במשרד ב-18:30, ב-2013-2015 מ-55.7% ב-2013 ל-56.87% ב-2015.
"הסקר בדק את שעות העבודה של עובדים מהמשרד, ואולם במקרים רבים עובדים ממשיכים לעבוד מהבית מה שמעלה עוד יותר את שעות העבודה הימיות", אומר עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות. "חרף שעות העבודה הרבות בישראל, רמת התוצר לשעת עבודה במשק הישראלי נמוכה משמעותית מזו שנרשמת במדינות מפותחות רבות בעולם, מה משעיד על יעילות משקית נמוכה".
על-פי חוק שעות עבודה ומנוחה, החל משעת העבודה התשיעית ואילך, יש לשלם לעובדים שעות נוספות (125% משכרם על השעתיים הראשונות). עם זאת, רו"ח רמי שוורץ, שותף בפירמת שוורץ-צדקיה, מדגיש כי חלק מהמעסיקים עוקפים הכרח זה על ידי תשלום שכר גלובלי. "לפי סעיף בחוק, ניתן להעסיק עובדים במתכונת זו, אם הם בעלי תפקידים שדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי, או שתנאי עבודתם אינם מאפשרים פיקוח", אומר ברגמן. "אנו רואים יותר ויותר מעסיקים שמפצלים את השכר לשני רכיבים: שכר בסיס ותוספת גלובלית. זוהי דרך יצירתית להתגבר על 'המכשול' המצוי בחוק".
