בהשוואות בינלאומיות מקובלות של פריון עבודה, ישראל דורגה בשנת 2013 במקום 27 בעולם. אולם, אם ממשיכים ובוחנים את היעילות יחסית של הכלכלה לפי סקטורים, המשק הישראלי מצטייר כמאוד הטרוגני: הסקטורים של החקלאות והתעשייה מתגלים כיעילים למדי ואילו סקטור השירותים כמאוד לא יעיל. נראה, שהמסקנות המתבקשות, הן שסקטורים כמו חקלאות ותעשייה שנמצאים ברובם בבעלות פרטית ופתוחים לתחרות מקומית ובינלאומית, מתפקדים ביעילות. ואילו סקטור השירותים, שחלקים ניכרים ממנו מסווגים כסקטור ממשלתי-ציבורי, חשופים הרבה פחות לתחרות מקומית ובוודאי לא לתחרות בינלאומית והופכים במשך השנים ללא יעילים.
בהעדר נתונים בינלאומיים, ישירים על פריון העבודה בארצות שונות לפי סקטורים, ננסה לגלות זאת בדרך עקיפה: נשווה את התרומה היחסית של הסקטור לתמ"ג, לגודל היחסי של מספר המועסקים בו (כלומר, מספר המועסקים בסקטור יחסית לסה"כ המועסקים במשק).
לפי הטבלה 1.6% מכלל העובדים בארץ שעובדים בסקטור החקלאי מיצרים 2.4% מהתמ"ג; 18.1% מכלל העובדים בארץ שעובדים בתעשיות מיצרים 31.2% מהתמ"ג; 80.3% מכלל העובדים בישראל שמועסקים בשירותים תורמים רק 66.4% מהתמ"ג הישראלי. נראה, שהיחס בין תרומתו של הסקטור לתל"ג לתרומתו לתעסוקה מעידה על מידת יעילותו. בצורה אינטואיטיבית: ככל שמספר קטן יותר של עובדים תורם חלק גדול יותר לתוצר, הענף יותר יעיל. לפיכך בישראל, התעשייה- עם מקדם 1.72 והחקלאות- מקדם 1.5 יעילים הרבה יותר מאשר השירותים עם מקדם נמוך של 0.83. אפשר לטעון שזה מובן מאליו שהתעשייה, שהיא עתירת מיכון (והון) תהיה עם פריון גבוה יותר מאשר סקטור השירותים שהוא מטבעו יותר עתיר עבודה. ולכן, רצוי לערוך השוואה מנקודת מבט בינלאומית. כלומר, מהי היעילות היחסית של החקלאות, תעשייה ושירותים בישראל לסקטורים זהים בחו"ל.
בחינת יעילות הסקטור החקלאי בארץ, בהשוואה למדינות אחרות, מראה שיש רק 4 מדינות בעולם עם חקלאות יעילה יותר מאשר בישראל והן: ארגנטינה, שוודיה, ארה"ב והולנד. גם סקטור התעשייה הישראלי מדורג יחסית גבוה בעולם. מקדם יעילות התעשייה הוא 1.72 לעומת 1.33 בעולם ו- 1.11 באיחוד האירופי. לעומת זאת, סקטור השירותים בישראל מצוי במצב ירוד כאשר מקדם היעילות 0.83 לעומת יעילות גבוהה בהרבה של 1.48 בעולם ו 1.01 באיחוד האירופי.
בסיס התמיכה הפוליטי בעייתי
ברור שסקטורים כמו חקלאות ותעשייה שנמצאים רובם ככולם בבעלות פרטית, ופתוחים לתחרות מקומית ובינלאומית, מתפקדים ביעילות. ואילו סקטור השירותים, שחלקים ניכרים ממנו מסווגים כסקטור ממשלתי-ציבורי וחשופים הרבה פחות לתחרות מקומית (אם בכלל) ובוודאי לא לתחרות בינלאומית, הופכים במשך השנים ללא יעילים. ללא רפורמות ימשיכו הרבה מענפי שירותים, ושירותי הממשלה בפרט, להתדרדר ויהוו מכשול הולך וגדל לצמיחה הכלכלית בריאה במשק. העובדה שסקטור השירותים הוא עתיר כוח עבודה ולמעלה מ 80% מהמועסקים בישראל נמנים עליו, הופכת את יישום הרפורמות הנדרשות בו לסיכון פוליטי ממשי לשרים הנוגעים בדבר. המערכת הפוליטית תצטרך להחליט בין לקיחת סיכון פוליטי הנובע מרפורמות שעלולה לפגוע בבסיס התמיכה הפוליטית שלה לבין הסיכון של האטת הצמיחה הכלכלית מתחת לפוטנציאל המשק. קואליציה שנשענת על 61 ח"כ עשויה להתקשות לבצע רפורמות מהותיות.
ד"ר גד אריוביץ, מרצה במרכז לימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א). אסטרטג השקעות