לצד מצבה הרעוע של רשות השידור, דרישות התשלום לאגרה ממשיכות להגיע ולהפתיע. חלקן מוצדקות ונוגעות למי שמחזיק מכשיר טלוויזיה בביתו, אולם חלקן הן בבחינת שיטת מצליח: שולחים דרישה לתשלום ורק לאחר מכן מבררים האם הדרישה מוצדקת.
אמנם מסכי טלוויזיה לרוב משמשים לצפייה בשידורים, אלא שלעתים צרכן מחזיק במסך שלא משמש לצפייה בטלוויזיה. האם גם אז עליו לקבל בהכנעה דרישות לתשלום האגרה? ל"גלובס" הגיע סיפורו של נ', בעלים של חנות וילונות הפועלת מזה שנים בירושלים.
בחנות התקין מסך טלוויזיה המשמש למערכת מצלמות במעגל סגור. לפני ארבע שנים קיבל נ' דרישה לתשלום מרשות השידור, בטענה כי המסך משמש אותו גם לשידורי טלוויזיה. נ' לא הצליח בשעתו לשכנע את נציגי הרשות כי המסך פעיל רק לצורכי המצלמות, ובעקבות פנייתו אז ל"גלובס" ביקרו נציגי הרשות בחנותו וביטלו את דרישת התשלום לאחר שמצאו כי טענתו מוצדקת.
זה לא הפריע לשגר אליו דרישת תשלום חדשה. לאחרונה התעוררה שוב רשות השידור ושיגרה לנ' דרישה מחודשת לתשלום אותו חוב שבינתיים תפח לסך של 4,100 שקל עבור אגרת טלוויזיה מאז שנת 2008 ועד היום - שוב דובר על אותו מסך טלוויזיה המותקן בחנותו והמשמש כזכור למערכות המצלמות במקום.
גם הפעם נאלץ נ' לעבור דרך "גלובס" בדרך לביטול דרישת התשלום הבלתי מוצדקת, לאחר שנואש מניסיונותיו להסביר לאנשי רשות השידור כי לא רק שהמסך המותקן בחנות אינו משמש לצפייה אלא שאותה דרישה בדיוק כבר בוטלה על ידי הרשות עצמה. בעקבות פניית "גלובס" לרשות השידור בא לציון גואל. גם הפעם ביטלה רשות השידור את דרישתה. לנ' נותר לקוות שבכך הסתיימו לצמיתות ניסיונותיה לגבות את החוב התמוה.
תגובת סמנכ"ל הגבייה בפועל, מר יואב אשכנזי: "אכן בשנת 2011 בוצע ביקור בבית העסק ע"י עובד רשות השידור ולאור הממצאים נסגר התיק במשרד העו"ד שטיפל בתיק, אך בשל טעות משרדית לא נמחק החוב במערכת המידע ברשות השידור.
"מבדיקה שנערכה לאור פניית בית העסק בחודש אפריל, התברר כי אכן התלונה נמצאה מוצדקת והחוב לא נמחק כפי שהיה נדרש מלכתחילה וכבר למחרת, נמחק החוב והנושא הוסדר. אני מעביר את התנצלותי הכנה לבעל העסק".