כל מי שחושב שאפשר להביא למצב שבו שלושה שחקנים שונים יפעילו את המאגרים ויתחרו ביניהם - שוגה בחלומות באספמיה" - כך אומר ל"גלובס" חבר בכיר בצוות שניסח את הסכם הפשרה שהביא להתפטרותו של הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה.
הסכם הפשרה קובע בין היתר כי קבוצת דלק תמכור בתוך שש שנים את מלוא אחזקותיה במאגר "תמר", וששותפתה נובל אנרג'י תצמצם את חלקה בזכויות במאגר מ-36% ל-25% ולא תוכל לשווק גז לישראל ממאגר "לוויתן". יחד עם זאת, ההסכם מותיר בידי נובל את השליטה בפועל בשני המאגרים, בהיותה החברה המפעילה את שניהם.
התפטרותו של גילה עשויה להביא לכך שההסכם שנוסח על ידי עמיתיו ייחתם בקרוב וההחלטה לצאת לדרך בפיתוח "לוויתן" תתקבל בתוך חצי שנה, כך מעריכים בשוק האנרגיה. גילה אינו מתכוון לעזוב את תפקידו לפני אוגוסט, ועד אז הוא צפוי להמשיך ולהתנגד להסכם הפשרה. בהיעדר הסכמה מצד הממונה, יילחצו האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה להביא את נוסח ההסכם לאישור הממשלה.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כפי שהוצגה בדיונים על ידי נציגו, המשנה ליועץ אבי ליכט, היא שמדובר במהלך לגיטימי שאינו מבטא עקיפת סמכות של גילה. היועץ המשפטי מתכוון להגן על הממשלה במקרה שיוגשו נגדה עתירות לבג"ץ בטענה שהמנדט של גילה מוגבל לשקילת שיקולים הקשורים לקידום התחרות, ולכן הממשלה היא הפורום המתאים לשקול אינטרסים לאומיים נוספים כגון מניעת פגיעה בהכנסות המדינה ושמירת יחסי החוץ של ישראל - כשהטענה היא שהמשך הליכי הכרזת הסדר כובל יחבלו בעסקאות יצוא גז.
במהלך החודשים האחרונים התנהלו ויכוחים ערים בין גילה ועמיתיו ממשרדי האוצר והתשתיות הלאומיות והמועצה לכלכלה סביב פתרונות שונים לקידום התחרות. האוצר, שקידם בתחילה רעיון של תחרות פנימית בין השותפים בכל מאגר, נסוג מכך לאחר שהבין שהדבר יחייב מעורבות יתר של הרגולציה.
ואולם, גילה טען כי התחרות הפנימית היא "קו אדום" שאין לחצותו. בין היתר התנגד גילה להסדרי פיצוי (Re-balancing) המקובלים בין שותפים במאגר במקרים שבהם חלק מהשותפים אינם מצליחים למכור את חלקם היחסי במאגר. גילה טען כי הסדרים כאלה מייצרים לשותפים תמריץ שלא להתחרות.
לטענת אחד מעמיתיו, כשהעירו לגילה על כך שהוא דורש הסדרים מורכבים וחסרי תקדים, השיב: "ננסה ונראה אם זה יצליח".