בנק דיסקונט חויב לפצות לקוח בשל סירוב להמיר הלוואת מט"ח לשקלים

בית משפט השלום בתל אביב חייב את בנק דיסקונט לפצות לקוח, לאחר שהסניף שבו התנהל החשבון סירב להמיר הלוואה במט"ח להלוואה בשקלים. השופטת דפנה גבע קבעה בהחלטתה, שניתנה בחודש שעבר, כי בנק אינו יכול לסרב לבקשת לקוח לביצוע שינוי מעין זה. כמו כן קבעה כי אם נגרם נזק ללקוח עקב פיחות, משום שכספו לא הומר לשקלים - הבנק אחראי לכך.



חברת אסקוטק ניהלה חשבון עסקי בסניף המרכזי של דיסקונט בתל אביב. ב-28 ביולי 98' קיבלה מהבנק הלוואה לשלושה חודשים בסך 23.95 מיליון ינים יפאניים. שבועיים לאחר קבלת ההלוואה, ב-12 באוגוסט, ביקשה החברה להמיר את ההלוואה המט"חית בהלוואה שקלית.



סניף הבנק סירב לבקשה, והחברה, באמצעות עו"ד בן-ציון רזניק, הגישה נגדו תביעה כספית. הבנק טען, באמצעות עו"ד עודד רקובר, כי אין פרקטיקה לעניין פירעון מוקדם של הלוואה או המרת הלוואה במטבע אחד להלוואה במטבע אחר. ואולם השופטת קבעה כי בהחלטת הבנק שלא לאשר את המרת ההלוואה לא נשקלה טובת הלקוח, אלא להיפך. לדבריה, דווקא משום שחשבון העו"ש של הלקוח היה ביתרת חובה מעבר לאשראי המאושר, היה לבנק אינרטס להפחית את הסיכון שבו נמצאים הלקוח והבנק ולהמיר את ההלוואה המט"חית לשקלית, הנחשבת לסולידית יותר. אין מחלוקת, הוסיפה, כי אילו היתה ההלוואה מומרת להלוואה שקלית היה נמנע נזק מהתובעת.



כמו כן טען הבנק כי ביקש את טובת הלקוח, משום שלא ניתן לחזות את שערי המט"ח. על כך אמרה השופטת כי הבנק מפעיל מחלקות שלמות שכל תפקידן לבצע הערכות ותחזיות של שערי מט"ח עתידיים, ולפיהן הוא פועל מול לקוחותיו.



השופטת קבעה כי על הבנק לפצות את הלקוח בהפרש בין שערי המטבעות בתקופה הרלוונטית, בסך כ-214 אלף שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום החישוב בחוות דעת מומחה בעניין שנמסרה במאי 99'. הבנק חויב בשכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל (א 011862/00).