הרפורמה בחוק התכנון והבניה: הזדמנויות ואתגרים לשלטון המקומי

תיקון 101 לחוק התכנון והבניה שעבר לאחרונה מביא עמו בשורה חדשה לכלל הלקוחות של הוועדות המקומיות, בין אם לתושבים ובין אם ליזמים. תהליכי התכנון והרישוי הינם תהליכים מורכבים, רוויי הליכים ובירוקרטיה, אשר אורכים זמן רב. דו"ח מבקר המדינה לשנת 2011-12 קבע כי ממוצע לוח הזמנים לאישור תכניות בוועדות המחוזיות – כאלה שמציעות למעלה מ- 200 יח"ד, הוא 5.8 שנים. תכניות אחרות עם פחות יח"ד אורכות כ-3.4 שנים. ממוצע לוח זמנים לאישור היתרי בניה בעיריות שנבחנו עומד בין 8.4 חודשים ל- 14.7 חודשים.

תיקון 101 מבזר סמכויות תכנון מהשלטון המרכזי, כלומר מהוועדות המחוזיות לשלטון המקומי, ומטעמו - הוועדות המקומיות. הרציונל של החקיקה הוא מתן אפשרות לוועדות המקומיות לקבל סמכויות נרחבות יותר במרחב התכנון שלהן, וכתוצאה מכך לקבל גם אחריות רבה יותר על הנעשה בתחומן . התיקון, הן מבחינת מסלול התכנון והן מבחינת מסלול הרישוי, נועד בנוסף לקצר את לוחות הזמנים ולשפר את השירות לאזרח.

על מנת לקבל הסמכה תכנונית מאת שר הפנים, שתאפשר את תוספת הסמכויות התכנוניות, על הוועדות המקומיות להוכיח כי הן נושאות באחריות מקצועית בתחומי התכנון הרישוי והפיקוח. אחריות זו מתייחסת, בין היתר, למקצועיות של הוועדה ולהחלטותיה, למידת השקיפות בתהליך קבלת ההחלטות, ביכולתה לבצע פיקוח ראוי בתחום הבניה, ולטוהר המידות בפעילות הוועדה.

הרפורמה בחוק מציעה הזדמנות לשיפור ביצועי התכנון והרישוי ברמה המקומית, אך יחד עם זאת היא טומנת בחובה גם אתגרים לא פשוטים. הרפורמה מאפשרת לנבחרי הציבור בדרג המקומי להוביל את החזון לעירם ואת מדיניות התכנון ביישובם, תוך כדי ביצוע הליכים ראויים יותר של שיתוף הציבור. ועדה מקומית יכולה כאמור לשפר בצורה משמעותית את השירות הניתן ללקוחותיה, ותוך כדי כך להיטיב עם תושבים ויזמים המהווים מנוע כלכלי של היישוב. קיצור לוחות הזמנים אף מקטין את תמריץ עבודתם של "המעכרים".

לצד זה, ישנם אתגרים משמעותיים העומדים לפתחן של הוועדות המקומיות, לרבות העובדה כי התפיסה החדשה והמרעננת שהרפורמה מציעה בדבר הגדלת סמכויות, טומנת בחובה את ההבנה כי ועדות מקומיות צריכות לקבל לצד אותן סמכויות גם אחריות רבה יותר ולנהוג ביתר אחריותיות (accountability) ושקיפות ציבורית. היום יותר מאשר בעבר, ישנה הזדמנות לראשי הרשויות להציב את נושא התכנון והבניה והתנהלות הוועדה המקומית בראש סדרי העדיפויות שלהם לטובת פיתוח ראוי ביישוב ולטובת שיפור השירות הניתן לתושבים. מדובר בעבודה רבה וקשה אך בעלת פוטנציאל ומשמעות רבים. בנוסף, בשלה העת שמדדי ביצוע של הוועדות המקומיות - לרבות לוחות זמנים, מידת השירותיות, מידת המקצועיות, מידת השקיפות ו בנוסף מידת האכיפה - יהיו חלק מההערכה שלנו התושבים, את פעילות הרשות המקומית.

- רותי שורץ חנוך, היא יו"ר ועדה מקומית הראל. עו"ד כפיר כהן, הוא סמנכ"ל רגולציה משפט ובקרה במרכז השלטון המקומי.