יום נוסף של ירידות במניות ובאג"ח ועליות במט"ח עבר אתמול על השווקים הפיננסיים של ת"א. מדד המעו"ף ירד ב-1.6% ל-349.6 נקודות והתקרב לרמת השפל של יוני - 348.1 נקודות. הדולר המשיך לטפס גם לאחר קביעת השער היציג, ובסיום נסחר סביב שער הגבוה מ-4.85 שקלים. האג"ח השקליות מסוג שחר ירדן בכ-0.3%.
מאז הורדת הדירוג של הבנקים הגדולים, לא מעט פרמטרים פיננסיים מצביעים על מאפיינים דומים למשבר של סוף יוני 2002. מדדי המניות, תשואות איגרות החוב ושערי המט"ח נמצאים כיום ברמות מחירים לא רחוקות מאלה ששררו ב-23 ביוני.
כלכלנים אחדים סבורים כי המשבר הפעם, בדיוק שלושה חודשים לאחר התחתית של יוני, חמור ומסוכן יותר. הסיבה לכך היא שהפעילות בשוק ההון הפעם משקפת מניעים מושכלים של מנהלי גופים מוסדיים ושחקנים אחרים, שמעדיפים אפילו בתשואות הגבוהות השוררות לא לרכוש איגרות חוב שקליות ודורשים פרמיית סיכון גבוהה יותר. לדברי מקורות בשוק, הירידות הפעם אינן מונעות מתופעה של עדר או פאניקה, ולכן מחזורי המסחר נמוכים יותר ואין פדיונות גדולים בקרנות הנאמנות. פעילים בשוק אומרים כי המכירות באות מלב לבו של השוק, ולכן הן עלולות לבשר על מגמת ירידות חדשה.
בשוק מציינים כי בחודשים האחרונים עלתה רמת הסיכון של ישראל בעקבות המשבר המדיני החמור עם הפלשתינאים שנראה כאילו אין לו מוצא, והחשש מפני מלחמה בעיראק. בנוסף מזכירים את קשיי העברת התקציב ואת מצבם של ענפים רבים במשק שאינם מסוגלים לעמוד בהחזרי האשראי לבנקים, דבר שגרר בין השאר את הורדת הדירוג שלהם.
גבאי: ללא הסכם מדיני ימשיך המשק לדעוך
"השווקים הפיננסיים משדרים את הגידול המהותי שהיה ברמת הסיכון של ישראל והמערכות הכלכליות בה בשלושה-ארבעה החודשים האחרונים", אומר יורם גבאי, יו"ר חברת פעילים מקבוצת בנק הפועלים ולשעבר הממונה על התקציבים באוצר. "2003 תהיה שנת האטה כבדה מאוד, והשווקים חשים זאת. זו גם הסיבה לריבית הגבוהה המגולמת באיגרות החוב הממשלתיות. השוק דורש פרמיית סיכון גבוהה יותר". גבאי אומר כי מעשית הדירוג של ישראל בעולם כבר ירד, על אף שמחזיקים אותו בציפורניים מבחינה פורמלית.
לדברי גבאי, כלכלת ישראל נמצאת בדעיכה, ועד שלא יהיה הסכם הפסקת אש אמיתי - גם אם תהיה ירידה מסוימת ברמת הטרור - לא תתחדש הצמיחה. "בעבר האמנו בתיאוריית המחזוריות הכלכלית, ושאפילו במצב מדיני פחות טוב ייתכן שיפור בכלכלה, אבל עתה ברור כי עד שלא ייחתם הסכם המשק ימשיך להידרדר".
לדבריו, בדרך כלל יש לצפות כי במדדים נמוכים הביקושים לאג"ח השקליות יגדלו והתשואות יירדו, אך כאן קרה ההפך בגלל העלייה המהותית בסיכון. גבאי מציין כי היתה תקווה שעם ההחלטה על הקיצוץ בתקציב השווקים יעצרו. אמנם על שיווי משקל נמוך יותר, אך תהיה התייצבות. "ואולם ההרעה המשמעותית בתחום המדיני - החשש ממלחמה עם עיראק והפיכת השטחים ללבנון שנייה - גרמה לחוסר היציבות הפיננסית".
גבאי אומר כי הדרך ללא מוצא שהגענו אליה מול הפלשתינאים היא תפנית גדולה ביותר שיש לה השפעה כלכלית אדירה. הוא מציין את העובדה שישראל חזרה לשטחים בלא אופציית נסיגה, והחזרה הצפויה לעזה אינה מורגשת כל כך בציבור מכיוון שהיא התרחשה באופן מדורג. "הבעיה עתה היא שנראה כאילו אין מכניזם שיכול להחזיר את הגלגל לאחור, אפילו לאחר הכרעה צבאית. אופציית הפתרון המדיני אינה קיימת".
בנוסף אומר גבאי, כי במקביל ממשיכה ההאטה הכלכלית המתמשכת להקטין את ההכנסות ממסים ולהרחיב את קשיי האשראי. הוא מציין כי ענפים שלמים, כגון תיירות, נדל"ן, תקשורת וחברות ספציפיות בתחומים אחרים, המצויים בבעיות תזרימיות, מתקשים בהחזר הלוואות ומטילים מעמסה נוספת על הבנקים. "זאת גם הסיבה שדירוג האשראי של הבנקים ירד". לדברי גבאי, יש מערכות כלכליות וחברות שלא יוכלו לעמוד בשנה נוספת של ירידה בהכנסות. הוא צופה שנה אפורה לגופים רבים.
צבי סטפק: לא הכל דומה למצב ביוני
יש כמה קווי דמיון בין המצב בשווקים למצב שהשתרר ביוני, אך העוצמה והשתתפות הציבור שונה, אומר מנכ"ל מיטב צבי סטפק. לדבריו, הסימפטומים הדומים הם הירידות החדות באג"ח השקליות, העליות בדולר והירידות הקלות באג"ח הצמודות. עם זאת אומר סטפק, כי התשואות בשחרים עדיין לא גיעו ל-12% כמו ביוני. בנוסף הוא מזכיר, כי לפני שלושה חודשים היה הציבור שותף לרכישות הדולרים ולפדיונות ענק בקרנות הנאמנות, והפעם מחזורי המסחר נמוכים בהרבה.
סטפק מזכיר כי אז המשבר נתמך בטעויות חמורות של הממשלה, ואילו עתה היא דווקא מתכננת לקצץ בתקציב, דבר שאם יצליח עשוי לסייע ליציאה מהמשבר. אם לא יאושר הקיצוץ בתקציב, מעריך סטפק, יחצה הדולר את רמת חמישה שקלים. הוא מציין כי פער הריביות אז היה נמוך יותר, ולכן עתה אם הדולר ימשיך לטפס, הגמישות בשימוש בנשק העלאת הריבית היא קטנה יותר. הוא הוסיף כי על ספקולנטים פער הריביות אינו משפיע בטווח הקצר, מכיוון שהם מוכנים לממן את האשראי השקלי לשבועות ספורים אם הם מעריכים כי הדולר יעלה, ולכן הסיכון קיים.
רמי דרור מ-DBM בית השקעות אומר כי העדר נכונות של גופים מוסדיים להיכנס לשוק מביא למסקנה שהירידות יימשכו. לדבריו, בתשואות גבוהות כל כך באיגרות החוב אין סיבה למשקיעים לרכוש מניות, ולכן לפני התיקון בשוק המניות חייב לבוא תיקון באג"ח. ואולם הוא מוסיף כי הסביבה הכלכלית והמדינית אינה תומכת בהשקעות. דרור אומר כי לא יופתע אם מדד המעו"ף יחצה את 340 נקודות מטה.
בין הבודדים המשדרים אופטימיות מצוי דורון כהן מהראל שוקי הון. "עכשיו קשה לראות את האור בקצה המנהרה מכיוון שפרמטרים כלכליים, מדיניים ופוליטיים משדרים אי ודאות. עם זאת נראה כאילו זה הזמן להיכנס לשוק ההון", אומר כהן. לדבריו, המחירים בשוק משקפים קטסטרופה, אך המצב האמיתי בחברות מסוימות טוב יותר. "יש חברות הנסחרות במחירים נמוכים, ויבוא יום שנגיד כי לא ייתכן שראינו מחירים כאלה ולא השקענו", הוסיף.
כהן אמר כי דרוש שינוי לא גדול, שקט מדיני, העברת הקיצוץ בתקצי
השווקים הפיננסיים בודקים את התחתית של יוני
רותם שטרקמן
25.9.2002 / 9:29