גור מדיקל תשמש כמפיצת הסטנט נירפלקס של מדינול במקום בוסטון סיינטיפיק

יצרנית הסטנטים הישראלית מדינול (Medinol) ויצרנית השתלים גור מדיקל (Gore Medical), מקבוצת גור אסושיאייטס, הודיעו היום על הסכם שיתוף פעולה בתחום פיתוח טכנולוגיות סטנטים. במסגרת ההסכם, גור תשמש כמפיצה העולמית של סטנט NIRflex של מדינול. בנוסף, החליטו גור ומדינול לאחד כוחות בפיתוח פתרונות סטנט עתידיים. מדינול תביא לשותפות זו את ניסיונה המצטבר בפיתוח סטנטים. גור, לעומתה, תתרום ידע בתחום פיתוח פולימרים בהם נעשה שימוש נרחב בתעשייה זו.



הסטנט נירפלקס, שפיתחה מדינול, הינו קפיץ רפואי המאפשר להשאיר עורקים כליליים (עורקי הלב) פתוחים בעת ניתוח מעקפים ומונע סתימה חוזרת לאחר מכן. הסטנטים מושתלים על ידי בלונים, שתפקידם לפתוח את הסתימה בעורקי הלב של המטופל.



הנירפלקס נמנה עם הדור החדש של סטנטים שיוצרו על ידי מדינול. במארס השנה קיבלה מדינול מרשות הבריאות הפאן אירופית את האישור Mark CE לשווק באופן עצמאי את הסטנט נירפלקס באירופה. האישור שהתקבל איפשר למדינול לשווק לראשונה מוצר מוגמר הכולל את כל מערכת ההובלה שעליה מורכב הסטנט, בכל העולם, מלבד ארה"ב ויפאן.



לפני כחודש הודיעה מדינול כי השלימה מוקדם מהמתוכנן את גיוסם של 200 מטופלים ב-11 מרכזים רפואיים מובילים בארה"ב, עבור הניסוי הקליני בסטנט NIRFLEX. במסגרת הניסוי נבדקת יעילותם ובטיחותם של סטנטים מהדור החדש - NIRFLEX, המורכבים על מערכת הובלה של החברה לקראת קבלת אישור ה-FDA לשיווק בארה"ב. במדינול צופים כי תגובת ה-FDA לבקשה לשיווק הסטנט בארה"ב תתקבל עד סוף הרבעון הראשון של 2003.



ההערכה היא כי היקף השוק הפוטנציאלי לסטנטים בארה"ב הינו כ-1.4 מיליארד דולר. שוק הסטנטים האמריקאי נחשב לשוק תחרותי וקשה לחדירה, כיוון שהוא נשלט כיום על ידי 4 חברות: גאידנט, שהחזיקה בתחילת 2002 כ-45%-50% מנתח השוק, ג'ונסון אנד ג'ונסון - עם 25%-30%. מדטרוניק - עם 15%-20%. השחקנית הרביעית בשוק זה הינה בוסטון סיינטיפיק , בעלת מניות במדינול, שהשתמשה בסטנט ניר של מדינול, ולה נתח שוק של 8%-10%.



גור מדיקל תחליף למעשה את בוסטון סיינטיפיק כערוץ השיווק העיקרי של מדינול. לשתי החברות סכסוך משפטי מתוקשר ובשנה שעברה הגישו השתיים תביעות הדדיות אחת נגד השנייה בארה"ב ובישראל. הראשונה שהגישה תביעה היתה מדינול, שטענה בבית המשפט בניו יורק כי בוסטון סיינטיפיק ניסתה להונות אותה ולגזול את קניינה הרוחני על ידי הקמת חברת קש באירלנד שתייצר בעצמה את הסטנטים באמצעות קו ייצור עצמאי תחת השם BBD.



בכתב ההגנה דחתה בוסטון את תביעת מדינול וטענה כי פעלה במסגרת ההסכם ביניהן, המאפשר לה לעשות שימוש בקו הייצור החליפי שסופק לה על ידי מדינול, במקרה שזו לא תעמוד בתנאי ההסכם לגבי הספקת הסטנטים הנדרשים. לאחר מכן הגישה בוסטון לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נפרדת במסגרתה ביקשה כבעלת מניות המיעוט במדינול להורות על ביצוע הליך במב"י, בו יציע כל צד לרכוש את אחזקות הצד שכנגד בחברה. כמו כן, ביקשה בוסטון מביהמ"ש להורות על מינוי דירקטורים מטעמה במדינול.