טאבלט או ספרי לימוד - מה עדיף וכמה זה עולה?

שנת הלימודים עומדת להסתיים, ורגע לפני שעוברים לחופש הגדול ניצבת בפני רבים מההורים משימה נוספת: להחליט אם להצטרף לפרויקט השאלת ספרי לימוד - או לחילופין למסגרת למידה באמצעות טאבלט.

מדובר בשני אפיקים שונים הפעילים בבתי-ספר שונים בארץ: באשר לפרויקט השאלת ספרים, הרי שאם בית-הספר שבו לומדים ילדיכם לא משתייך לפרויקט השאלת ספרים - זה הזמן להפעיל לחץ להחיל את הפרויקט שיכול לחסוך להורים מאות שקלים בשנה.

באשר ללמידה עם טאבלטים, הורים שניצבים מול הדילמה של מעבר ללימודי תקשוב באמצעות טאבלט, נדרשים בימים אלה לקבל החלטה אם להיפרד מספרי הנייר ולעבור ללמוד דרך מסך, ידידו הטוב ביותר של הילדים בימינו.

מי ששתי אופציות הלימוד הללו אינן רלוונטיות עבורו, ימצא את עצמו עומד בפני הוצאה של 500-1,500 שקל עבור ספרי לימוד לילד אחד, ועם ההתעסקות שבקניית הספרים. הורים אלה יגלו כי במסגרת מודל התמחור של משרד החינוך, שאמור להוזיל בהדרגה את ספרי הלימוד ב-20%, מאות ספרי לימוד הוזלו בשלב זה בכ-5% בלבד.

לטובת המתלבטים, "גלובס" סוקר את היתרונות והחסרונות של שתי האפשרויות שלגביהן ההורים צריכים לקבל החלטה בימים אלה.

כ-1500 בתי-ספר מתוך כ-4,700 בתי-ספר בישראל מפעילים את פרויקט השאלת ספרי הלימוד, רובם בתי-ספר יסודיים. בהתאם לתוכנית משרד החינוך, בשנת הלימודים הבאה יצטרפו 500 בתי-ספר.

דמי התשלום השנתיים הם 280 שקל לתלמידי בתי-ספר יסודיים וחטיבות ביניים ו-320 שקל לחטיבה עליונה. בתמורה מקבלים התלמידים ספרי לימוד משומשים וחוברות עבודה כנדרש. החיסכון גדל ככל שעולים כיתה.

החל בשנת הלימודים הנוכחית, תשע"ה, תוכנית ההשאלה מחייבת את כלל בתי-הספר, והיא אינה מוגדרת עוד כתוכנית רשות - משרד החינוך קבע כי תהליך ההצטרפות ייעשה בהדרגה ויושלם עד לשנת תשע"ז, כלומר בעוד שנתיים. בשנת הלימודים הבאה, תשע"ו, צפויים להצטרף בתי-הספר היסודיים וחטיבות הביניים.

למרות זאת, ההצטרפות לפרויקט איננה מובנת מאליה, גם לאחר שמשרד החינוך שינה את סף הכניסה: בעבר נדרשה הסכמה אקטיבית של 60% מההורים לקיומו של הפרויקט - וכעת רק אם תוצג התנגדות אקטיבית של 40% מהורי התלמידים, יבוטל קיומו של הפרויקט (בכפוף לאישור משרד החינוך).

התועלת הכלכלית של הפרויקט ברורה, וההסתייגויות מגיעות מכיוון ההורים, שחלקם מציגים טיעונים מוצדקים כמו העברת ספרי לימוד בין אחים עם הפרש גילאים קטן, וחלקם מציגים טיעונים של העדפה לצייד את ילדיהם בספרים חדשים בלבד.

יש גם הורים חשדניים: "אנחנו נתקלים בחשדנות מצד הורים, בעיקר במעמד סוציו-אקונומי בינוני גבוה, שפוחדים שמישהו עובד עליהם או גוזר עליהם קופון. אנחנו משקיעים מאמץ דרך ועדי ההורים כדי להסביר להורים שהם המרוויחים העיקריים בכל הסיפור הזה", אומר מנהל היחידה לתוכניות משלימות למידה במשרד החינוך, חיים הלפרין.

עד סוף חודש יוני תתקבלנה החלטות סופיות באשר לבתי-הספר שיצטרפו השנה לפרויקט. בתי-ספר שבהם לא התעוררה התנגדות כבר הצטרפו לתוכנית בימים אלה, כאשר בבתי-ספר שבהם ההורים לא הביעו תמיכה (באמצעות אי-העברת התשלום או שהביעו התנגדות), יפנו למשרד החינוך בבקשה לקבל אישור לחמוק מהפרויקט השנה.

להצלחת הפרויקט נדרש ועד הורים אמביציוזי ובתי-ספר המעודדים את ההורים לקיים את הפרויקט - תמונת מצב שלא בהכרח משקפת את המציאות: הורים לתלמידים ברחבי הארץ חשים כי בתי-הספר מעדיפים לטאטא מתחת לשטיח את הפרויקט בשל כאב הראש הכרוך בתפעולו: קבלת ספרים משומשים מהתלמידים, בחינת הספרים והכנתם לשימוש מחדש, גביית כספים, הכנת סלי ספרים לתלמידים ועוד. בתי-ספר כאלה אמנם מיידעים את ההורים בדבר קיומו של הפרויקט, אבל לא טורחים לעודד את ההצטרפות לפרויקט.

- כיצד פועל משרד החינוך מול בתי-ספר כאלה, שלמעשה שולחים את ההורים גם השנה להוצאה כפולה ומכופלת?

"הנושא ידוע ומטופל בכמה מישורים", אומר הלפרין. "אנחנו מקבלים אינדיקציה מהשטח, פועלים דרך המפקחים ומדריכים את הרשויות המקומיות".

- בחולון ובחיפה פרויקט השאלת הספרים הוא גורף. מדוע לא להפעיל לחץ דרך הרשויות?

"בחולון קיים מודל רשותי, ורשויות נוספות, בהן הוד-השרון וקריית אונו, חושבות ליישם מודל כזה. הבעיה היא שרוב הרשויות לא רוצות להכניס את ראשן למה שהן חושבות שהוא צרה. הן משתפות פעולה, אוספות מידע מבתי-הספר אבל לא לוקחות אחריות מלאה. לפי החוק, מנהלי בתי-הספר חייבים להוציא את התוכנית אל הפועל. כל מנהל בית-ספר שיודע לחשוב נכון מבחינה כלכלית, מבין שאחרי 3 שנים הפרויקט מניב רווחים, שמאפשרים רכישת ציוד, העשרת הספריות ועוד", הוא מוסיף.

- קידום הפרויקט חשוב, אבל במקביל מתקדם תהליך מתבקש של לימוד דיגיטלי. איך הדברים משתלבים?

"נושא התקשוב נמצא בחיתוליו. הספרים הדיגיטליים עדיין לא נותנים מענה מערכתי, והם עולים יותר מספרים מושאלים מנייר".

הקידמה הטכנולוגית לא יכולה לפסוח על תחום החינוך, בעיקר לנוכח דור המסכים שגדל היום. בתי-הספר יכולים לשלב למידה דיגיטלית בשתי דרכים הנכנסות לתוכנית תקשוב של משרד החינוך: במודל הבסיסי, הדגש הוא על המורה המתוקשב והתלמידים מסתייעים במסך ובמקרן בכיתה, כשהם מצוידים בספרי הלימוד ו/או בספרים דיגיטליים המוצגים על גבי הלוח. עם התוכנית הזו נמנים 1,600 בתי-ספר.

במודל המתקדם, בנוסף למורה המתוקשב, מצוידים התלמידים בטאבלט או בלפטופ שבתוכם מצויים ספרים דיגיטליים לצד תוכניות לימוד ויתר העשרות. התוכנית הזו כוללת כ-250 בתי-ספר, 200 מתוכם מקבלים של 100 אלף שקל. היתר מפעילים את התוכנית עצמאית וללא מימון משרד החינוך.

"המעבר הזה הוא חלק מהאבולוציה. הילדים שם, ההורים שם, ולצערי לא תמיד המורים שם. המעבר הזה מהווה קפיצת מדרגה שהיא מורכבת ומאתגרת וכוללת הדרכה וליווי מקצועי למורים", אומר ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, ד"ר עופר רימון. "אנחנו לא פנאטיים, והוויתור על ספר פיזי לא חייב לקרות בכל המקצועות, אבל בהחלט ברובם".

כדי להתחיל לימוד באמצעות טאבלטים נדרשת הסכמה של 70% מההורים. עלויות המעבר ללימוד באמצעות טאבלטים יכולות לטפס ל-2,500 שקל ויותר בשנה הראשונה, ולמאות שקלים (לשם הטענת ספרים) בשנים שלאחר מכן.

מחירי הטאבלטים נעים מ-400 שקל לטאבלט בסיסי ומ-2,000 שקל לאייפד, מה שבסופו של דבר מרבית ההורים רוכשים. אל ההוצאה הזו יש להוסיף את ספרי הלימוד הדיגיטליים, שמחירם 60% ממחיר הספר הרגיל, כך שלתלמיד חטיבת ביניים העלות יכולה להסתכם ב-500 שקל לפחות בנוסף למחיר הטאבלט.

- ההוצאה הכלכלית סותרת את המטרה להוריד את נטל ההוצאה של ההורים. האם המשרד מסבסד את רכישת הטאבלטים?

"בתי-ספר מקבלים 100 אלף שקל כסיוע בעיקר לתלמידים שידם אינה משגת. היו בתי-ספר שהורידו באמצעות הסכום הזה את המחיר לכל התלמידים בשכבה. אנחנו נותנים אוטונומיה לבית-הספר להחליט איך להשתמש בתקציב הזה כדי לקדם את המהלך. בנוסף, התחלנו לרכוש זכויות שימוש על ספרים, עד כה רכשנו 100 ספרים שהם כ-5% מכלל ספרי הלימוד, ל-100 ספרי לימוד נוספים נכנסו רכשנו את היכולת לקבל מחירים נמוכים באמצעות תוכנית שבתי-הספר רוכשים", אומר רימון. "אלה מנגנונים שלא היו בעבר, וכעת בוחנים להיכנס לאפליקציות החינוכית, כך שבתי-הספר יוכלו לבחור מתוך חנות של מוצרים דיגיטליים, מתוכם בית-הספר יוכל לרכוש את החבילה שמתאימה לו בסיוע ממוני של המשרד".

שני תלמידים בכיתה ח' בתיכון בתל-אביב שיתפו את חוויותיהם בתום שנת לימודים באמצעות טאבלט. ההתרשמות של אחד התלמידים הייתה חיובית, והשני היה מסויג מהרעיון. לדבריו, בתום יום לימודים הוא חש עייפות וכאבי עיניים, לאחר שבילה שעות ארוכות מול מסך.

אחד התלמידים הוסיף: "בשיעור רגיל אפשר לחלום, אבל כשהטאבלט מונח מולך, והמורה לא יודע מה אתה עושה בו - המשחקים זמינים, והרבה תלמידים פשוט משחקים בזמן השיעור".

אל דברי התלמידים נוסיף את חששות ההורים, שבין היתר כוללים השלכות בריאותיות בשל נושא הקרינה.

"לא לכל דבר יש פתרון", אומר רימון, "אנחנו לוקחים ברצינות בעיות בריאותיות שעולות כתוצאה משימוש באמצעים מתוקשבים. בהתחלה הייתה היסטריה בנושא קרינה, וקיבלנו אינסוף פניות. אספתי את כל הגופים הממשלתיים שעוסקים בנושא, והקמתי ועדה. יצרנו הנחיות וכללי זהירות מונעת.

"היו הורים שיצאו נגד וביקשו לעצור את הלימוד באמצעות טאבלטים. הנושא הגיע לבג"ץ, שפסק כי החוזר וההנחיות שנתנו הן הגיוניות ונכונות. בנושא השלכות בריאותיות לעיניים ולארגונומיה, אותה ועדה מתחילה לעסוק בנושאים האלה".

בהתייחס לחוסר השליטה של המורים על האתרים בהם גולשים התלמידים, אומר רימון: "גם אני מורה, ואני יכול לומר שמורה יכול לדעת גם בשיעור רגיל מתי הילד מנותק מהשיעור. תפקידו לגרום לכל התלמידים, בלי קשר ללמידה דיגיטלית, להקשיב. במערכת LMS (מערכת לניהול למידה מרחוק, מ.ר.ח) המורה יודע אם התלמיד נמצא או לא במערכת, ואני מאמין שיתר התוכניות יפתחו פתרון לנושא הזה.

"יש הרבה שאלות שעדיין אין להן פתרון, אבל מה שבטוח הוא שהילדים כבר הביעו את עמדתם על העולם הדיגיטלי. רוב רובם מחוברים לסלולרי שעות ארוכות ביממה, ולא בכדי אנחנו מקבלים פניות לאפשר גישה לספרים דיגיטליים גם מהסמארטפון".

מלבד טאבלטים, במשרד החינוך עורכים כבר תקופה ארוכה במספר בתי-ספר פיילוטים לשילוב לפטופים מסוג כרומבוק של אפל. מחשבי הכרומבוק הם לפטופים שמציגים חוויית שימוש מדפדפן האינטרנט של החברה, המציע בעיקר גלישה ברשת אבל גם שימושים בכל האפליקציות של גוגל, כמו מעבד תמלילים, עריכת תמונות ושירותי מוזיקה.

הרעיון של המוצר הוא שעיקר האחסון שלו נעשה ברשת ולא במחשב עצמו, למרות שהלפטופים עצמם כוללים כונן קשיח. גוגל מציעה להפעיל חלק משירותיה, כמו מעבד התמלילים ובניית מצגות, גם ללא חיבור לאינטרנט.

דגמי הכרומבוק מתאפיינים במחיר נמוך מאוד של כ-1,500 שקל ופחות. בתקופה הקרובה אמורות יצרניות כמו לנובו, HP ואייסר להתחיל למכור כרומבוקים בארץ עבור משרד החינוך.