פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כחלון מתכנן לנגוס גם בסמכויות משרד הבינוי

      על פי הצעת שר האוצר כל פעולות משרד הבינוי בתחום הבנייה החדשה יעברו דרך ועדת הפרויקטים של מטה הדיור במשרד האוצר

      כניסת השר משה כחלון לתפקיד שר האוצר, מאי 2015 (נועם מושקוביץ)
      משה כחלון (צילום: נועם מושקוביץ)

      תוכניתו של שר האוצר, משה כחלון, לרכז תחת משרדו את כל הסמכויות בתחום הדיור כללו עד כה את הכפפתם של רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון תחת כנפי משרד האוצר - אך בהצעת ההחלטה החדשה שאותה יגיש כחלון לקבינט הדיור ביום שני הקרוב, נכלל לראשונה גם מהלך שיאפשר לשר לפקח על פעולותיו של משרד הבינוי בתחום הבנייה החדשה. על פי ההחלטה, אשר נוסחה הרשמי כבר הוגש למזכירות הממשלה אך סעיפיה טרם פורסמו, צפויות כל פעולותיו של משרד הבינוי בתחום הבנייה החדשה לעבור תחת ועדת הפרויקטים של מטה הדיור במשרד האוצר.

      מטה הדיור, שבראשו יעמוד אביגדור יצחקי, יכלול 5 נציגי ממשלה נוספים: נציג החשב הכללי באוצר, נציג אגף תקציבים, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, מנכ"ל משרד הבינוי ונציג מינהל התכנון. ועדת הפרויקטים של מטה הדיור החדש (אשר תישלט על ידי אנשי האוצר בשל הרכבו של המטה – י"ד), תהיה מעתה הגוף הבלעדי המאשר תוכניות בקרקעות חדשות. המשמעות: כל פעולה שיבקשו במשרד הבינוי לבצע בתחום תכנון, פיתוח או שיווק קרקעות חדשות לבנייה – תצריך את אישור הוועדה.

      מבדיקת וואלה! נדל"ן עולה כי פרט להצעת ההחלטה נבחנת מחדש האפשרות לתמרץ את הבנייה במגזר הכפרי – במטרה להגדיל את ההיצע גם בפלח שוק זה. הצעה זו, אשר אותה ביקש לקדם משרד הבינוי בתקופתו של שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, ביקשה לתמרץ את היישובים הכפריים בפריפריה בסכומים של בין 75,000 ל?90,000 שקל עבור כל יחידת דיור חדשה שתיבנה בשטחם, לטובת שיפור התשתיות הקיימות ובנייתם של מבני ציבור.

      בתקופתו של לפיד זכתה ההצעה להתנגדות מצד משרד האוצר בטענה כי מדובר במהלך בזבזני ולא יעיל ועל פי ההערכות, גם כיום ממשיכים אנשי אגף תקציבים באוצר להתנגד לה מאותם טעמים. בהצעה המקורית צוין כי עלותה השנתית של התוכנית עומדת על כ?140 מיליון שקל לשנה - מהם כ?120 מיליון שקל לטובת הטבות ליישובים בעלי ערך קרקע נמוך ועוד כ?20 מיליון שקל לטובת תוכנית מלווה שתגובש לטובת המהלך. עם זאת, בהחלטה צוין אז כי אובדן ההכנסות הצפוי למדינה מהתוכנית עומד על כ?230 מיליון שקל, בשל יישובים שבהם ערך הקרקע גבוה.

      בדברי ההסבר לתוכנית נכתב אז כי ישנן כ-40 אלף יחידות דיור ביישובים הכפריים באזורי עדיפות לאומית שאותן ניתן לבנות ללא עיכוב. "שיווק יחידות דיור אלו יכול להוות תרומה משמעותית להגדלת ההיצע ולהתמודדות עם משבר הדיור. עם זאת, הרחבת היישובים הכפריים בפריפריה, בהם קיימת וועדת קבלה, נעשית במשורה ועל פי החלטתו הבלעדית של הישוב. האגודות השיתופיות נמנעות מלהמליץ על מתיישבים חדשים לרשות מקרקעי ישראל ובכך מונעות את מימוש פוטנציאל הדיור הקיים במגזר הכפרי".