וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ההיי-טק הישראלי מגלה את יבשת אפריקה

גלי וינרב

5.6.2015 / 11:15

אפריקה לא מזוהה עם טכנולוגיה או חדשנות, אבל מאיץ חברות של קרן פירס מנסה לשנות את המצב ■ כמה כסף מוציאים כל האנשים שמרוויחים 3 דולר ביום וכיצד אפשר להציל מיליארד בני אדם

אדם משבט טורקנה במזרח אפריקה, בין דרום סודאן, קניה ואתיופיה. רויטרס
קניה/רויטרס

יזמי ההיי-טק בישראל גילו בשנים האחרונות את הודו וסין. שיתופי הפעולה פורחים, ההשקעות זורמות לשני הכיוונים, ושתי מדינות הענק הללו מחבקות את הטכנולוגיה הישראלית. אולם, הגילוי ההדדי הזה אינו מגיע עד השורש. רוב היזמים המקומיים פונים בעיקר לאנשי המעמד הבינוני-גבוה במדינות הללו, ואין להם כמעט ממשק עם מיליארדי האנשים שמרכיבים את המעמד הבינוני ומטה. כמו כן, להיי-טק הישראלי אין כמעט נוכחות במדינות התת-מתפתחות באפריקה, באמריקה הלטינית ובאזורים נוספים באסיה, כך שהוא אינו נוגע באוכלוסיות העניות ביותר בעולם.

וחבל. למרות שמדובר באוכלוסיות עניות מאוד, לשווקים האלה יש פוטנציאל. "אם סוכמים את ההוצאות של כל האנשים בעולם שמרוויחים 3 דולר ביום, מגיעים לשוק של 5 טריליון דולר בשנה", אומרת ד"ר עליזה בלמן ענבל, ראש התוכנית לחדשנות ופיתוח בינ"ל באוניברסיטת תל אביב (ע"ש קרן פירס). התוכנית בראשה עומדת בלמן-ענבל מפעילה בשנתיים האחרונות את ה-Pears Challenge, מאיץ טכנולוגי למיזמים שיכולים לחולל שינוי ממשי בחייהם של בני אדם במדינות מתפתחות. השנה התוכנית ממוקדם בנושא הגברת הביטחון התזונתי באפריקה, בעוד שבשנה שעברה ההגדרה הייתה מעט רחבה יותר.

קרן פירס היא קרן בריטית יהודית שהחזון שלה הוא לחזק את ישראל כאומת סטארט-אפ ובמקביל לדאוג לכך שישראל תתמוך בפיתוחים חובקי עולם. המאיץ הוא הפעילות העסקית היחידה של הקרן כיום (ראו מסגרת), כאשר במקביל היא עוסקת במגוון פעילויות ללא כוונות רווח.

שתיים מהחברות שבגרו מהתוכנית (שכללה בשנה שעברה עשרה צוותים), פועלות כבר היום בהצלחה במדינות מתפתחות, בעיקר באפריקה. VascoDe, שהוקמה על ידי דורון מוטס, ארנון יער, גיל זיידמן וסטנלי סאכארן, פיתחה שיטה שמאפשרת להפוך טלפון סלולרי רגיל לטלפון חכם, ופועלת בין היתר בשיתוף פעולה עם מיקרוסופט. חברה נוספת, MOBILE ODT, שהוקמה על ידי אריאל בארי ודוד לויץ, פיתחה מערכת לאבחון סרטן צוואר הרחם דרך טלפון נייד. שתי החברות נמצאות כבר בשלב המכירות.

מחברים את הבלתי מחוברים

ל-5 מיליארד בני אדם בעולם יש טלפון סלולרי, שהוא לא סמארטפון. הקהילה העצומה הזו רוצה לשדרג את עצמה והאינטרס הוא הדדי - ממשלות ותאגידי ענק היו שמחים לחבר עוד מיליארדי משתמשים לרשת, וקיימים מיזמים נוספים הפועלים לפתור את ה"בעיה" הזו בדרכים שונות.

הטלפון החכם יכול לתרום לחייהם של מיליארדי אנשים ולסייע לחלקם להיחלץ מהעוני. במצב הנוכחי, שבו אין להם שירותי דאטה, היכולת שלהם לקדם מיזמים עסקיים מקומיים נמוכה יותר.

מוטס מתייחס לפיתוח של החברה: "אנחנו מאפשרים לכל טלפון נייד שיכול לשלוח SMS, להפוך למערכת שכוללת גם מייל, צ'אט וצ'אט קבוצתי. אנחנו מחברים את האיכרים המקומיים לסביבתם וכן לבנקים ולספקים שלהם, מאפשרים להם לעשות הזמנות בטקסט דרך הטלפון ומעניקים להם גישה לתוכנות חשבות שכר. בנוסף לפן העסקי, אנחנו מחברים הורים לבתי ספר של הילדים שלהם, ונכנסים לעוד הרבה נישות שבהן שירותי מידע הם חשובים". נציין כי הטכנולוגיה של VascoDe מאפשרת לבעלי הטלפונים להתחבר גם לפייסבוק, ג'ימייל, טוויטר וכו'.

דוגמא אחת של שימוש במערכת היא חברת תוצרת חקלאית אשר חותמת על הסכמים ארוכי טווח עם חקלאים פרטיים. "באמצעות המערכת שלנו", אומר מוטס, "הם יכולים לקבל הלוואה מהמעסיק, על חשבון הכסף שיגיע להם ממנו בעתיד כאשר ימכרו לו את המוצרים. ההלוואה הזו מאפשרת לאיכר לקנות יותר זרעים ודשנים ומי שערב להלוואה הוא דווקא הקונה שאמור לקבל את הסחורה. הטכנולוגיה יוצרת למעשה אקוסיסטם כלכלי חדש".

השירות עולה למשתמשים דולר ליום. "זו הוצאה מאוד גדולה עבורם", מודה מוטס, "אבל היא מעניקה להם הרבה מאוד ערך". השותפים של VascoDe באפריקה הם המפעילים הסלולריים, וכיום השירות מוצע על ידי חמישה מפעילים סלולריים גדולים ביבשת השחורה.

- איך עושים את זה בעצם?

"אנחנו עובדים עם תקן שנקרא USSB. הוא מאוד דומה ל-SMS. מחייגים מספר מסוים ומתחברים לשרת בענן שכולל מידע בגרסה טקסטואלית בלבד. הכל התחיל מכך שהיה לנו פתרון שידע להפוך טלפון סלולרי רגיל ל'מחובר', ואז התרבו הסמארטפונים וייתרו את זה בעולם המערבי. במקביל, זיהינו את ההזדמנות האדירה באפריקה.

"אחד היתרונות הגדולים הוא שאנחנו לא צריכים ללמד את המשתמשים לצרוך את השירות. הם כבר מבינים איך לקבל מידע בטקסט. אותם משתמשים מעולם לא גלשו באינטרנט, ולעיתים אפילו אין להם מושג איך נראה דף אינטרנט, ובכל זאת המידע בטלפון נראה להם אינטואיטיבי". מוטס מוסיף שהחברה נמצאת היום במצב של איזון תפעולי, וממשיכה לצמוח.

- מה מיוחד בעבודה באפריקה?

"חשוב להגיע אליה בראש מאוד פתוח, ולהקשיב באמת, ללא דעות קדומות. למשל אנחנו חששנו שאנחנו עלולים להיתפס על ידי המפעילים המקומיים כתחרות למאמצים שלהם לשווק את הטלפון החכם. הסתבר שהם לא רואים אותנו כמתחרים לשוק הזה אלא כבונים אותו. יותר קל למכור סמארטפון כשהלקוח קצת מבין את הערך הגלום בו.

"כשמשתמש שלנו יעבור לסמארטפון 'אמיתי', הדוחות של כל מה שהוא עשה במערכת שלנו יעברו איתו, ולא יהיה אובדן מידע. אנחנו בונים גם אפליקציות שמתאימות לשתי הפלטפורמות - כך מי שישדרג לסמארטפון בעתיד ימשיך לשלם לנו".

- אתם רואים באפריקה יזמים מקומיים?

"מי שלומד היום תכנות במדינה כמו רואנדה, לא יכול להשתלב בחברה גדולה מקומית, כי אין כאלה. בפועל הוא פחות-או-יותר חייב להקים לעצמו את העסק שלו. גם החקלאים שמולם אנחנו עובדים הם יזמים, אבל יש גם המון מגבלות. ליזמים חסר המון מידע, ניסיון וייעוץ מקצועי. לכן הם מאוד שמחים על שיתוף הפעולה איתנו".

"לא חשבנו על אפריקה"

אריאל בארי הגיע לפעילות באפריקה לאחר שנים רבות כיזם עסקי-חברתי. בעבר הוא הקים מאיצים לבעלי מוגבלויות, לאוכלוסייה הבדואית, לנשים חרדיות וכן יזם את Presentense - "בית ספר ליזמים חברתיים". "ב-2011 הגעתי למצב שבו אני מנהל את המנהלים ולא עוסק במה שאני אוהב, שזה לעבוד עם טכנולוגיה לשיפור האנושות", הוא מספר. בשלב ההוא הכיר בארי את דוד לויץ מחברת מובייל ODT שאמר לו: "המטרה שלנו היא להציל כמה שיותר חיים כמה שיותר מהר. אמרתי 'אני איתכם'. השאיפה שלנו היא לשפר חיים של מיליארד אנשים ולבנות חברה של מיליארד דולר".

מובייל ODT פיתחה טכנולוגיה שמשתמשת בטלפון חכם כדי לאבחן בצורה משופרת את סרטן צוואר הרחם, באזורים מרוחקים. הסרטן הזה הורג כ-270 אלף נשים בשנה במדינות המתפתחות, אומר בארי, בעוד שבמדינה כמו ארה"ב מדובר כמה אלפים בלבד, הודות לגילוי וטיפול מוקדמים.

לדברי בארי, ניתן לרפא את המחלה בשלביה המוקדמים בטיפול חד פעמי בעלות של 28 דולר, כך שבהינתן גילוי מוקדם, הטיפול הוא בהחלט בר ביצוע גם במדינות מפותחות. מערכות הבריאות, גם במדינות העניות ביותר, הבינו זאת, והקימו מערכים לגילוי ואיתור סרטן הרחם, אבל "הבדיקה עצמה נעשית בעין בלתי מזויינת, וזה אינו מכשיר מדויק מספיק לגילוי מוקדם".

"בתחילת דרכנו לא חשבנו דווקא על אפריקה", אומר בארי, "התחלנו דווקא עם שמונה בתי חולים בארה"ב, שגם שם יש אזורים יותר חלשים סוציו-אקונומית. בעיני, פחות נכון ללכת ישירות לעולם המתפתח. במידה מסוימת זה אפילו ניצול של האנשים הללו. יותר נכון לעבוד קודם כל עם בית חולים אמריקני שיראה שהמוצר באמת עובד, ואז ליישם אותו בעולם המתפתח".

בתי החולים האמריקנים הם שהרחיבו את הפעילות גם מחוץ לארה"ב. בית החולים MD Andersen שילב את המוצר בפעילות הפילנתרופית שלו בגואטמלה ורופאים של בית החולים של אוניברסיטת פנסילבניה לקחו את המכשיר לבוטסואנה. בארי: "בתי החולים בארה"ב הם לרוב מוסדות ללא כוונות רווח. יש להם קליניקות בקהילה וגם פעילות בינלאומית".

sheen-shitof

הסוד? שחיית חתירה

איך להיראות ולהרגיש מצוין, לחיות בריא ולהפחית במשקל?

בשיתוף TI SWIM

"האחיות בקהילה משוועות לעזרה"

איך זה מתנהל בשטח? הבדיקה מבוצעת על ידי עובד (לרוב עובדת) של מערכת הבריאות המקומית, אשר בוחן את הנרתיק דרך עדשה קטנה שתלויה על צווארו כמו סטטוסקופ. באמצעות שימוש בטלפון ובאפליקציה של מובייל ODT, הוא יכול להאיר את התמונה, לסובב אותה, להגדיל אותה פי 25 ובמידת הצורך להעביר אותה למומחה.

"האחיות הקהילתיות שמבצעות את בדיקות הסקר הן לרוב בוגרות תיכון לכל היותר, שעברו קורס של עוד 10-30 יום בביצוע הבדיקות. הן יודעות שהן טועות הרבה, ומשוועות לפתרון טוב יותר", אומר בארי.

החברה נמצאת כבר בשלב המכירות כאשר מי שמשלם חה הם בתי החולים שפועלים כמלכ"רים וכן ארגוני הבריאות העולמיים. גם אנשים פרטיים יסכימו לשלם עבור בדיקה טובה יותר, מאמין בארי, אם התמחור יהיה סביר. "בהאיטי, למשל, 40% מהמשכורת של הציבור הולכת על בריאות. זה לא שאין שם שוק בריאות, אלא שהוא לא אפקטיבי מספיק". היום התמחור של מובייל ODT הוא דולר לבדיקה, במסלולי תשלום שונים. זה סכום משמעותי עבור הציבור הרלוונטי, אבל הבדיקה מסובסדת על ידי ארגוני הבריאות, וממילא מבוצעת רק אחת לשנה-שנתיים. הבדיקה זמינה היום בבוטסואנה, קניה, אתיופיה ובקרוב היא תוצע גם ברואנדה, מלאווי ואוגנדה.

- איך אתה מתרשם ממערכות הבריאות באפריקה?

"הבריאות היא הדבר הכי חשוב לאנשים, לא משנה איפה הם נמצאים. בריאות האישה היא נושא לא מדובר בחלק מן המדינות הללו, ובכל זאת נשים מכירות את הצורך. הן לפעמים הולכות שמונה שעות לכל כיוון ברגל וישנות מחוץ לקליניקה, כדי להיבדק כמו שצריך, אבל לפעמים הן עושות זאת כשכבר מאוחר מדי".

- איזו עצה אתה יכול לתת לישראלים שרוצים לעשות עסקים באפריקה?

"הקשר העסקי שלי היה בעיקר עם מלכ"רים מערביים, אז אני לא באמת יודע איך זה לעשות עסקים ישירות עם גורם אפריקני. החוויה הכללית שלי היא שהביורוקרטיה בישראל גרועה יותר. מדהים כמה בישראל משמרים את הסטטוס קוו ואילו באפריקה יודעים שרוצים להשתפר, ומוכנים להתנסות בחידושים. אני מאמין שהשווקים הללו ידלגו מעל כלכלות אחרות".

"עכשיו אני רוצה לעשות טוב לעולם"

ד"ר עליזה בלמן ענבל, שמנהלת את ה-Pears Challenge, מספרת שהמאיץ שינה בשנה האחרונה את המיקוד שלו. "בשנה שעברה הצענו האצה ליזמים שהגיעו עם רעיונות משלהם", היא אומרת", אולם ראינו שליושבים בישראל מאוד קשה להבין את הצרכים והבעיות של החקלאי האפריקני, ויותר קל להם להבין מישהו שיושב בעמק הסיליקון.

"השנה חיפשנו גורמים שהם מנוסים לאו דווקא באפריקה אלא בהקמה של סטארט-אפ, בפיתוח וניהול מוצר, אנשים שאומרים 'כבר היה לי את הסטארט-אפ המוצלח', או "כבר עבדתי בחברה גדולה, אבל עכשיו אני רוצה לעשות טוב לעולם", ואנחנו מצפים שהם יגיעו ללא רעיון מובנה. נחנו חושפים אותם לצרכים, להזדמנויות, לאתגרים ולאנשי הקשר. יש מעט מאוד אנשי קשר ומעט מאוד מומחים, ולכן חברה כזו שעובדת לבדה, תתקשה הרבה יותר להצליח. אנחנו מנסים למלא את החלל הזה".

למרות הכל, מחזור החברות של השנה הראשונה זכה להצלחה ושישה מיזמים מתוך העשרה עדיין עובדים "אבל לוקח להם קצת יותר זמן להמריא מכפי שחשבנו". , כעת כאמור מתחילה השנה השנייה, והתקווה היא שהפקת הלקחים תאפשר התקדמות מהירה אפילו יותר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    5
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully