כרבע משוק הדיור בישראל נתון כיום בידיהם של משכירי הדירות: במספרים מדובר על כ-2 מיליון תושבים, כמעט אחד מכל ארבעה ישראלים, המתגוררים כיום בדירות שכורות. בשנים האחרונות עלה מצבם של שוכרי הדירות לסדר היום הציבורי בעיקר בשל מחירי השכירות הגואים ומצבן, הירוד בדרך כלל, של הדירות, אך מצבם העגום של שוכרי הדירות בישראל מתבטא גם בדרישה הוותיקה מצד בעלי נכסים רבים כי תשלום דמי התיווך יוטל דווקא על שוכרי הדירות.
התשלום המקובל בעסקות להשכרת דירה עומד על פי רוב על חודש שכירות מלא אלפי שקלים שאותם נדרש השוכר לשלם בתשלום אחד - באופן שמעשית מייקר משמעותית את שכר הדירה הגבוה ממילא, כאשר מוסיפים את דמי התיווך לעלות השכירות השנתית. מחירי השכירות בישראל אמנם עולים בשיעור נמוך יותר בהשוואה למחירי הדירות, אך המספרים מצביעים על התייקרות חדה בשנים האחרונות: לשם המחשה, אם ב-2006 עמד שכר הדירה הממוצע במשק על כ-2,300 שקל לחודש, הרי שב-2013 זינק מחירו הממוצע ל-3,400 שקל בחודש. נתונים אלו, המשקפים עלייה של כ-52% בפרק זמן של 7 שנים, אינם לוקחים בחשבון כאמור את תשלום דמי התיווך בעסקות אלו.
באזורי ביקוש רבים בוחרים משכירי הדירות להשאיר את מלאכת מציאת השוכר בידי מתווך, שלמעשה מציג את הנכס במקום בעליו, מקיים קשר עם שוכרים פוטנציאליים ואף מפגיש ביניהם לבעל הדירה. לכאורה, מדובר בשירות שממנו נהנה פעמיים רק בעל הנכס ראש שקט מבחינת הליך הצגת הנכס וסגירת העסקה ותשלום שמושט על השוכרים.
"תשלום דמי התיווך, שאמור להיות משולם על ידי שני הצדדים אך בפועל נגבה רק משוכרי הדירות, הוא דוגמה אחת לכשל השוק המתמשך בשוק השכירות ולחולשתם של שוכרי הדירות: השוכרים אינם בעמדת מיקוח ולכן ניתן להתעלל בהם בכל נושא, גם בדמי תיווך", אומר בשיחה עם וואלה! נדל"ן פבלו קאל, מוועד שוכרי הדירות בישראל.
מנתוני ועד שוכרי הדירות עולה כי תשלום דמי התיווך מצד השוכרים איננו ייחודי לשוק השכירות בגוש דן, אלא מקובל בכל מוקד שבו שוק השכירות "בוער". "השאלה האם שוכר דירה ישלם או לא ישלם דמי תיווך תלויה מאוד במצב הביקוש לדירות שכורות באותו אזור, בהשוואה להיצע", אומר קאל. "בתל אביב זה כמובן בולט מאוד, אבל גם בבאר שבע, או אפילו בשדרות או יישובי הסביבה שם ישנו לחץ מצד סטודנטים רבים לשכור דירה בתחילת שנה התופעה מאוד מקובלת. מה גם, שאנשים מעדיפים לעתים לפנות למתווך על מנת להימנע מסיטואציות שבהן הם מתחרים עם מספר רב של שוכרים על אותו נכס".
פרט להכבדה על כיסם של השוכרים, יש מי שטוען כי המתווך עצמו מצוי בניגוד עניינים מובנה: "פרט לעניין העלות הגבוהה שהתיווך מטיל על השוכרים, נשאלת השאלה את מי התיווך משרת? האם מתווך שנשכר על ידי בעל הנכס אינו מצוי בניגוד עניינים? למשל, במקרים רבים המתווך יודע על פגמים בדירה אבל הסבירות שהוא יחשוף את המידע בפני השוכר הפוטנציאלי היא נמוכה. החוק קובע כי הוא זכאי לתשלום בשל היותו 'גורם מועיל' בעסקה, אך נשאלת השאלה עבור מי הוא משמש כגורם מועיל", מדגיש עו"ד אברהם ללום, ממשרד עו"ד ללום ושות' המתמחה במקרקעין.
הצעת חוק השכירות ההוגנת, שאותה הגישה מחדש חברת הכנסת סתיו שפיר (עבודה) בכנסת הנוכחית, עשויה לתת לראשונה מענה למצוקת השוכרים הזו. ההצעה, שאותה הגישה שפיר גם בכנסת הקודמת ושקודמה בנוסח דומה גם על ידי משרדי המשפטים והאוצר בתקופת כהונתם של השרים יאיר לפיד וציפי לבני, מבקשת לפטור כליל את שוכרי הנכסים מתשלום דמי תיווך.
"במקרים שבהם המשכיר שכר שירותי תיווך לצורך השכרת הדירה, מוצע להטיל את עמלת התיווך על המשכיר. זאת משום ששירות זה לרוב אינו מיטיב עם השוכרים ושחיפושיהם אחר דירה להשכרה אינם קלים יותר הודות למתווך. העובדה שבסוף נדרשים השוכרים לממן את שכרו של המתווך שנשכר על ידי המשכיר היא לא פחות מאבסורדית", לשון ההצעה.
בהצעה נכתב עוד כי בעלי דירות רבים, במיוחד באזורי מגורים מבוקשים, דורשים מהשוכרים לשלם בנוסף גם עבור שכר טרחת עורך הדין אשר טיפל עבורם בהשכרת הדירה. "עורך דין המועסק על ידי משכיר פועל באופן חד צדדי עבורו ולטובת האינטרסים שלו, ולא לטובת השוכר. אין סיבה או היגיון ששוכר הדירה יידרש לשלם עבור שירותיו של עורך דין שאינו מייצג אותו", נכתב.
מי שמותח ביקורת על הסעיף בחוק וסבור ביטול התשלום על ידי שוכרי הדירות יגרום עוול למתווכים, הוא באופן טבעי ציבור המתווכים. "המתווך מספק שירות חיוני לשני הצדדים הן למשכיר והן לשוכר. מצד אחד הוא מספק מידע חיוני לשוכר, פועל כמעין 'מומחה שכונתי' ומצד שני הוא מקל על בעל הנכס במציאת דיירים. מכאן שעליו לקבל תשלום משני הצדדים שכן הוא מעניק שירות לשניהם", מבהירה עדינה חכם, מנכ"לית רשת אנגלו סכסון, בשיחה עם וואלה! נדל"ן.
"במובן הזה, אין הבדל בין עסקת מכירת דירה לעסקת השכרה. אמנם יש פה משהו מובנה שעשוי לגרום לניגוד עניינים, אך מתווך טוב וישר אמור לשרת את שני הצדדים וכלפי השוכר יש לו מחויבות גם בחשיפת מידע על הנכס וגם בניהול משא ומתן מול בעל הדירה. אם יש מקרים שבהם רק השוכר משלם את דמי התיווך, זה כמובן לא תקין".