כך מצפצפות רשתות השיווק על חוק סימון המחירים

חובת סימון המחירים בישראל נכנסה לתוקף כבר ב-1981 במסגרת התקנות להגנת הצרכן, אך נדמה כי החוק המחייב כל בעל עסק לסמן את מחיר המוצרים על גבי אריזתם - לא תמיד מיושם. על פי נוסחו הנוכחי של החוק, כל מוצר חייב בסימון מחיר על גבי אריזתו - למעט מוצרים שנקבע לגביהם אופן סימון אחר, כמו כאלה הנמכרים בתפזורת.

מטרתו העיקרית של החוק היא לאפשר לצרכנים לחשב בקלות את הוצאתם בדרך לקופה ולהקל עליהם לגלות טעויות מחירים במקרה והמחיר בקופה שונה מהמחיר המודבק על המוצר. כמו כן, החוק מאפשר לצרכנים לבחון את מחיר המוצרים גם בביתם, שכן יוכלו להשוות בין מחירי המוצרים שרכשו בקנייה הנוכחית לעומת הקנייה הקודמת.

ואולם, על-פי ארגונים צרכניים בכל חודש מתקבלות עשרות תלונות צרכנים על כי בעלי עסקים אינם מקפידים לפרסם את מחירם של המוצרים שעל המדפים. כך, למשל, בתלונה שהגיעה באחרונה לרשות להגנת הצרכן, טענה לקוחה של רשת טיב טעם ברעננה כי "מוצרים רבים לא כוללים תו מחיר ובמקרים רבים אין גם שלט לידם המציין את מחירם. הערתי על כך בעבר בסניף המדובר ולא זכיתי להתייחסות. זה במיוחד מפריע מאחר והמחירים בסניף גבוהים במיוחד והיעדר ציון המחירים מהווה משום כך פגיעה בציבור הקונים ואינו תואם את חוק הגנת הצרכן".

בתלונה שהגיעה לרשות להגנת הצרכן, ציינה לקוחה של סניף ויקטורי בכפר סבא כי גם לאחר בקשות חוזרות ונשנות מהנהלת הסניף, לא צוינו מחיריהם של מוצרים רבים על המדפים. בתלונה נוספת, טען לקוח של סניף רמי לוי בבאר שבע כי "כבר תקופה ארוכה קיימת בעיה של אי פרסום מחירים על גבי מוצרי תנובה החלביים". התלונה שהועברה לידי המועצה לצרכנות לפני כשלושה שבועות, כללה סרטון שבו נראה כי הלקוח מעיר לאחד הסדרנים בעת שזה מניח את המוצרים במקרר, כי המוצרים אינם מסומנים במדבקת מחיר ועל כן הוא יכול לתבוע את הרשת.

גם בבדיקה אקראית של וואלה! צרכנות נמצאו מוצרים רבים ללא סימון מחירים בשני סניפי רשת מגה בתל אביב. ברשות להגנת הצרכן, האמונה על אכיפת החוק, מוסרים כי בכוונתה להטיל בתקופה הקרובה קנסות כספיים כבדים על רשתות שיווק בגין אי פרסום מחיר על מוצרים וביניהם קנס לרשת ויקטורי בסך 666,000 שקלים וכן לרשת טיב טעם בסך 618,000 שקלים (יצוין כי לרשתות עדיין עומדת הזכות לטיעון נגדי).

החובה לסמן מחירים על גבי מוצרים עברה גלגולים רבים לאורך השנים, בעיקר בשל ההתנגדות בעלי עסקים ובעלי רשתות שיווק בפרט. ב-1998 שר התמ"ת דאז, נתן שרנסקי, סירב להתקפל לבקשתם של בעלי העסקים והעניק תוקף לנוסח הנוכחי של החוק הפועל עד היום. עם זאת נראה כי גם 17 שנים מאז שנחקק, רשתות שיווק רבות אינן מיישמות אותו ומצפצפות על החוק הוותיק.

התמונה העגומה העולה משלל התלונות, מעלה תהיות בנוגע ליכולת האכיפה של הרשויות את החוק. לטענת דוברת הרשות להגנת הצרכן, ענת רז, "עד לסוף 2014 הפרות על חוק הגנת הצרכן היו בגדר עבירות פליליות, ולכן הטיפול בהן לא היה בתחום אחריותנו המלא ולא ניתנו לנו הסמכויות המלאות לטפל בהן בצורה מהירה וטובה. כמו כן, הדבר היה גורם לעיכוב גדול בטיפול בתלונות, שכן היה קושי להתנהל אל מול כל תלונה צרכנית שהגיעה למשרדי הרשות".

עובדה זו הביאה את ועדת הכלכלה להרחיב את סמכויותיה של הרשות באכיפת החוק להגנת הצרכן ומתחילת השנה הותר לה להטיל קנסות כספיים מידיים על בעלי העסקים, דבר שהוכח בעבר ככלי יעיל יותר לאכיפתו של החוק. לטענת רז, "מאז נכנסו לתוקף סמכויותיה החדשות, החלה הרשות להגנת הצרכן בהובלתם של כ-25 עובדים, לערוך בדיקות יומיומיות ברשתות השיווק השונות והדבר מייצר הרתעה בקרב בעלי הרשתות שמקפידות יותר ויותר על נושא הצגת המחירים על גבי מוצרים".

יצרני מזון וקמעונאים רבים השמיעו לא אחת את התנגדותם לחוק במתכונתו הנוכחית. זאת, בטענה, כי הדבר מהווה פרצה לטעויות אנוש וכן כי פעולת עדכון המחירים על בסיס יומי דורשת עלויות גבוהות שמתגלגלות בסופו של דבר אל הצרכן. הקמעונאים דרשו, ואף נתמכו על ידי שר הכלכלה לשעבר, נפתלי בנט, לבטל את סימון המחיר במדבקות ולעבור לסימון אלקטרוני לצד קורא ברקוד שיוצב לצד המדפים. רמי לוי, בעלי רשת השיווק מצדד בשינוי החוק הקיים ותומך במעבר לסימון האלקטרוני וביטול הסימון הידני על כל פריט ופריט, בטענה שהדבר ייטיב הן עם הצרכנים, הן עם הקמעונאים והן עם עובדי הסניפים.

"הסימון האלקטרוני מחובר ישירות לקופות וכך ימנע טעויות אנוש כפי שקורות כיום בסניפים רבים ולא יהיו מקרים שבהם הצרכנים מופתעים מהמחיר בקופה", מסביר לוי. לטענתו, יש להבין שהעלויות של הדבקת מחיר על גבי כל המוצרים הן גבוהות, וכן כי יש מוצרים שקשה מאוד להדביק עליהם את תו המחיר היות והם לחים או רטובים.

סימון מחירים אלקטרוני מקובל מאוד בארה"ב ובאירופה. רשתות שיווק רבות בארה"ב הציבוו קורא ברקוד בצמוד למוצרים, וכך מתאפשר לצרכנים יכולים לבדוק את מחירו של המוצר ממש בצמוד למדף. גם באיחוד האירופי מדינות רבות החלו לעשות שימוש בסימון האלקטרוני, אם כי בניגוד לישראל המעבר מסימון ידני לאלקטרוני פשוט יותר שכן מרבית המדינות אינן מחויבות להצגת מחיר על כל פריט ופריט.

סקר של רשות ההסתדרות לצרכנות בהסתדרות החדשה מ-2014, מצביע על כך ש-91% מהציבור סבורים כי סימון מחירים על כל מוצר ומוצר מקל על השוואת מחירי המוצרים - בניגוד לשיטות אחרות של סימון מחירים. על פי הסקר כ-82.5% מהצרכנים סבורים כי ישנה חשיבות לסימון המחיר על גבי כל מוצר ומוצר, לעומת 17.5% מהישראלים שמוכנים להסתפק בהצגת מחירי מוצרים על המדף או בשיטה אלקטרונית כלשהי. עוד עולה מהסקר כי 85% מציבור לא מאמינים כי החיסכון שיגרם לרשתות השיווק ולחנויות כתוצאה מביטול חובת סימון המחירים על גבי מוצרים, יפחית בהתאם את מחירי המוצרים.

"הסימון באמצעות מדבקה המודבקת על גבי המוצר הינו כלי הבקרה החשוב ביותר של הצרכן", טוען מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג. "על סמך זה הצרכן עורך את הבקרה על המחיר, הן במדף והן בקופה. כמו כן, סימון במדבקה הינו בלם מפני שינויים תכופים במחירים. לעומת זאת, סימון אלקטרוני מאפשר שינויים תכופים במחירי המוצרים, לעתים אפילו כל שעה או כמה פעמים ביום, מה שעלול לפגוע בצרכן וביכולתו להשוות מחירים".

גם קובי וולך מארגון ישראל הוגנת מתנגד חריפות לרעיון המעבר לסימון אלקטרוני ושימוש בקורא ברקוד: "אוכלוסיות רבות, דוגמת קשישים, שבאמת זקוקות לשקיפות המחירים, לא יוכלו לעשות שימוש בברקוד שכזה היות והם אינם נגישים טכנולוגית. כמו כן, מה יעשו צרכנים עם מארזים גדולים שיהיה קשה להרימם אל עבר הברקוד, דוגמת שישית קוקה קולה? ודבר שלישי - וחשוב לא פחות: יש מוצרים שמאוד קשה להצמיד להם מחיר, דוגמת פירות וירקות או מוצרים הנמכרים בתפזורת, לכן לא ברור איך יתבצע שקלול המחיר שלהם באמצעות הסימון האלקטרוני". לטענת וולך, השינוי צריך להיות כלל מערכתי ויש לחנך את רשתות השיווק ויצרני המזון לפעול בשקיפות יתרה עם הצרכנים ולהטיל עליהם קנסות גבוהים שימנעו הטעייה מראש של הצרכנים.

במשרד הכלכלה, האמון על נושא התווית המדיניות הממשלתית, בחרו לא להגיב נקודתית לעניין סימון המחירים ומסרו כי "נושא הצרכנות נמצא בליבת העיסוק ביוקר המחיה ושר הכלכלה הנכנס, אריה דרעי, החל בימים האחרונים בדיונים בנושא ובכוונתו לעסוק בו כבר בתקופה הקרובה".
מרשת מגה נמסר כי "הרשת מקיימת את הוראות החוק בנוגע לסימון המחירים. חשוב לציין שמדובר במאות אלפי פריטים שמקודדים בצורה ידנית על-ידי סדרנים ועל כן לעתים מתגלות טעויות אנוש. אנו מקפידים למנוע טעויות אלו ככל שניתן". רמי לוי מסר כי "ההנחיות לכל עובדי הרשת ברורות, והם מונחים לסמן את כל המחירים בסניפים. באשר לסרטון, מדובר בסדרן חיצוני של חברת תנובה ולכן אינו אמון על עניין המחיר. גם אם לאחר מכן לא הושם מחיר כנראה שמדובר בטעות אנוש". מרשת ויקטורי נמסר כי "כל המוצרים ברשת מסומנים ואנו פועלים כחוק". ברשת טיב טעם סירבו להגיב לדברים.