התוכנית המוזרה של מצפה רמון: מלונות חדשים בסמוך למחצבות פעילות

רק לפני כשבוע הודיעה הוועדה המחוזית דרום על אישורה של תוכנית תיירותית גרנדיוזית בדרום להקמתם של לא פחות משישה בתי מלון במצפה רמון, שיכללו כ-1,300 חדרים, לטובת הפיכתה של המועצה המדברית לאטרקציה תיירותית מושקעת. התוכנית הדרמטית, שאושרה לאחר שנים רבות של הליכי תכנון, צפויה על פי רשות מקרקעי ישראל ומשרד התיירות – להפוך את מצפה רמון לאזור ייחודי שיקדם בסופו של דבר גם את ההכרזה על האזור אתר מורשת עולמי של אונסק"ו.

אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד: אותה רשות מקרקעי ישראל הוציאה בשבועות האחרונים מכרז לחידוש פעילותן של המחצבות במצפה רמון – הכולל שלושה מגרשים, שהאחרון שבהם מרוחק כ-750 מטרים בלבד משכונת רובע דרכי הבשמים ומהאזור שבו צפוי להיבנות המרכז התיירותי החדש. המועד האחרון להגשת הצעות למכרז של רשות מקרקעי ישראל, שמטרתו לחדש את הכרייה לטובת הפקת גושי שיש, יסתיים באמצע יולי. על פי תנאיו, יוכלו הזוכים בו לכרות וכן לעשות שימוש בגושי השיש שנחצבו והונחו בערימות הפסולת המצויות באתר בעבר. במכרז צוין עוד כי "רשות מקרקעי ישראל לא תתנגד לכך שהמורשה יבקש אישור להציב מגרסה ניידת בשטח ההרשאה ויפיק חומר גרוס מערימות הפסולת".

מבדיקת וואלה! נדל"ן עולה כי הכרייה המתחדשת באזור צפויה להתפרש על פני שלושה מתוך 7 מגרשים סך הכל, שבהן התבצעה כרייה אינטנסיבית בשטח שיפוטה של מצפה רמון מ-2002. משמעות המהלך של חידוש הכרייה היא כי המדינה, למעשה, מובילה את אזור המחצבות לשני כיוונים מנוגדים לכאורה: בעוד שלושה מגרשים מיועדים לכרייה מחודשת, הרי שבשלושה מגרשים אחרים הופסקה הכרייה ב-2010 (לאחר שחומרי הגלם בהן מוצה) – והתושבים החלו לקדם בו מהלך של שיקום מול הקרן לשיקום מחצבות. במסגרת מהלך זה, צפויים מגרשים אלו ליהפך לפארק בהיקף של כ-600 דונם.

מהלך זה מגיע בין השאר בהמשך למאמץ המבוצע בשנים האחרונות על ידי הקרן לשיקום מחצבות לשקם כמה חלקות באזור – הכולל מספר מחצבות בתוך מכתש רמון ששוקמו במהלך 2011-2012 בהיקף של כ-150 מיליון שקל.
ואולם כאמור, בעוד שלושה מגרשים מיועדים לשיקום, החליטה רשות מקרקעי ישראל לחדש את הכרייה בשלושת המגרשים המרוחקים, הסמוכים יותר לכביש 40. בתוך כך, בין שני האזורים הללו – האזור המיועד לשיקום והאזור המיועד לכרייה – קיים מגרש נוסף שבו חודשה ב-2013 פעילות הכרייה, אך כיום אינו פעיל.

ההודעה על חידוש הכרייה ופרסומו של המכרז על ידי רשות מקרקעי ישראל מעוררים בימים אלה התנגדות חריפה בקרב תושבי מצפה רמון. החשש המרכזי הוא כי מבחינה סביבתית – בעיקר בשל מפגעי אבק ורעש - צפויות שכונות המגורים הסמוכות להינזק. החשש מפני פגיעה מיותרת באזור ובתושבים הוביל בשבוע האחרון להחרפת מאבקם. עזרי קידר, ראש תחום תכנון וסביבה בעמותת קשת, המוביל את מאבק התושבים באזור, שיגר אל ממלאת מקום מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, ליאורה טושינסקי, מכתב שבו ציין כי רק לאחרונה בוצע סקר גיאולוגי מפורט באזור על ידי הגיאולוג אמיר אידלמן. הסקר, שבוצע עבור רשות מקרקעי ישראל, העלה בין השאר כי יתרת חומר הגלם בעל ערך מסחרי במגרשים המוצעים עומד על 8%-14% בלבד וכי יתרת חומר הגלם קבורה בעומק 9 מטרים מתחת לפני הקרקע, עובדה שתקשה על כרייתו.

במכתבו מציין קידר כי פרט לתסקיר בודד שבחן את ההשפעה על הסביבה ב-1999, אף אחד מהגורמים הרשמיים – בהם רשות מקרקעי ישראל או המשרד להגנת הסביבה – לא בחן את השפעות הכרייה על האזור. "מאותו המועד (1999) ועד היום חלו שינויים מפליגים בסביבת התוכנית. הוקמו שכונות מגורים חדשות, חוות חקלאיות ומיזמים חקלאיים, תחנות כוח סולריות ובתי מלון. נתונים חדשים אלה מצטרפים לעובדה כי מצפה רמון נהפכת במאמץ יזמי, מקומי וממשלתי אדיר ותוך השקעת משאבים ציבוריים ופרטיים חסרי תקדים לאזור, לישוב המתקיים ברובו על תיירות, ענף בעל רגישות גבוהה להשפעות סביבתיות", נכתב.

עם זאת, התנגדותם החריפה של התושבים אינה מגובה בשלב זה בהתנגדות חד משמעית מצד המועצה המקומית. בישיבה שנערכה בשבוע האחרון הודיעה המועצה כי תדרוש את שינוי המכרז, באופן שיחייב את החברות הזוכות להסדיר את הצומת המחברת בין האזור לכביש מספר 40 – אך על פי ההערכות, המועצה אינה צפויה לדרוש את ביטולו של המכרז כליל. אחת הסיבות לכך עשויה להיות בשל הארנונה שאותה מקווים במועצה לגרוף לקופה הציבורית, בהיקף מוערך של כ-400 אלף שקל לשנה.

היישוב מצפה רמון, הממוקם בלב הר הנגב כ- 80 ק"מ מדרום לבאר שבע ו- 150 ק"מ צפונית לאילת, משתרע על פני שטח שיפוט של כ- 64,500 דונם שמתוכם רק כ- 3,500 דונם מיועדים למגורים. לאורך השנים צברה המועצה המקומית גירעון תקציבי בהיקף של כ-9 מיליון שקל.

בשיחה עם וואלה! נדל"ן הבהיר ראש המועצה המקומית מצפה רמון, רוני מרום, כי "מדובר בתב"ע (תוכנית בניין עיר) לכרייה וחציבה שהיא בתוקף עד 2018, כלומר מבחינתנו לא מדובר בחידוש הכרייה אלא בחידוש מכרז בשטח שבו התבצעה עד כה חציבה. בשלב זה איננו מתנגדים למכרז, בתנאי שתנאיו ישונו - בראש ובראשונה התנאי המאפשר להציב מגרסות בשטח. אנחנו לא נאפשר הקמה של מפעל מצעים בשטח המחצבות, נוכח ההערכות כי זוהי הכוונה על רקע חוסר כדאיות הכרייה והחציבה בשלב זה. אנחנו במגעים עם רשות מקרקעי ישראל, במטרה לשנות את תנאי המכרז, זאת לצד דרישה של ביצוע סקר השפעה על הסביבה".

מרום ציין כי הוא תושב שכונת גוונים, המרוחקת אף היא כקילומטר בלבד מאזור המחצבות וכי ידרוש את ביצוע הסקר לטובת תושבי האזור. עם זאת, מרום אישר כי נכון להיום יש למועצה המקומית שיקולים כלכליים בנושא: "כשנכנסתי לתפקידי הגרעון של המועצה עמד על 15 מיליון שקל, ואילו כיום הוא עומד על כ-9 מיליון שקל. פוטנציאל הכנסות הארנונה מהמחצבות עומד על כ-400 אלף שקל בשנה וזהו לא עניין מבוטל", אמר.

ממשרד התיירות נמסר: "בעת הדיונים בתוכנית המע"ר התיירותי במצפה רמון, לא הועלתה כל טענה בהקשר של הקמת מתחם התיירות בסמוך למחצבה, הקיימת על פי תכנית מאושרת מ-2002 (המכרז המדובר מסדיר את המשך פעילות המחצבה מבחינה קניינית ולא סטטוטורית). למיטב ידיעתנו פעילות המחצבה מוגבלת בזמן. המכרז החדש הוא להפעלה במשך 3 שנים (בדרך כלל פעילות מחצבות מוגבלת בזמן בגלל שהחומר הנחפר נגמר או בגלל שהתכנית קובעת מגבלת זמן). ניתן להניח שעד יישום תכנית המע"ר המחצבה תסיים את פעילותה. עם סיום החציבה השטח אמור לעבור שיקום נופי שבמסגרתו יבקש משרד התיירות כי השיקום יהיה בעל אופי תיירותי".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "מדובר בהליך תכנוני ארוך שנים שאושר בוועדות התכנון השונות. לאור החלטת מינהל מקרקעי ישראל לקדם את התוכנית המשרד להגנת הסביבה בוחן את עמדתו".

מרמ"י נמסר בתגובה: "המדובר במחצבת שיש על פי תוכנית שאושרה כחוק. השיווק נעשה בתיאום עם המועצה המקומית. רמ"י פועלת ותפעל בהתאם לכללים והוראות התב"ע בנושא.
המחצבה פועלת ברציפות כבר למעלה מעשור להספקת חומר גלם לתעשיית השיש. ממכתב שנתקבל מראש התאחדות התעשיינים נמסר כי זוהי מחצבת השיש היחידה במדינת ישראל, המהווה מקור פרנסה חשוב לתושבי הדרום.

"נציגי הרשות פנו לנציגי הרשות המקומית לצורך קביעת הכללים הנדרשים על מנת להפחית את ההשפעות הסביבתיות ככל שניתן. שאר הטענות שעלו בפניית העמותה יבדקו לגופן כך שבמידת הצורך וככל שיידרש יתוקנו תנאי המכרז. יש לציין כי בכל המכרזים ובמיוחד במכרזים לחומרי החציבה רמ"י פועלת בשיתוף פעולה מלא עם רשויות מקומיות ויתר נציגי הממשלה, על מנת להפחית את ההשפעות על הסביבה ולמזער את הפגיעה באיכות החיים של התושבים".