נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש תקף הבוקר (ב') את חוק הקורנפלקס. בכנס "מזון בעידן החדש 2015" שנערך בכפר המכביה אמר ברוש כי "אנחנו נילחם כמו אריות כדי שלא יהפכו אותנו ליבואנים. אני רוצה להזכיר לכולם שמחאת הקוטג' התחילה במקור במחאת הדיור והממשלה בכישרון רב הסיתה את האש אלינו.
לדברי ברוש, "לאף אחד מהיושבים פה אין היכולת להגיד לרשתות 'אני הולך הביתה', כי יחד עם הכרזה זו הולכים הביתה מאות עובדים. מחר יהיה יותר גרוע, כי אם יש שני סוגי לחם שעליהם מרוויחים משהו - אז מורידים את המחיר. ומה קורה עם אלו שמפסידים כי זה לא פופולרי להעלות את מחיר הלחם? אפשר לעשות קסמים מהיום עד מחרתיים, אך צריך להעלות את הפיריון כדי לטפל ביוקר המחייה".
"כאילו שיוקר המחייה תלוי בתעשיית המזון"
יו"ר איגוד תעשיות המזון, איציק תמיר, הצטרף לדבריו של ברוש ואמר כי "מזה ארבע שנים נעשה תהליך שיטתי ורצוף של דה לגיטימציה של תעשיית המזון. נראה שכאילו מישהו החליט שלא צריך תעשיית מזון בישראל. שיש פה חבורה של נוכלים, תאבי בצע וטייקונים שכל מה שהם רוצים זה לחשוב איך לעשוק את הצרכן וצריך לחסל אותם ולהוריד להם את הראש לגמרי.
"הדבר העצוב הוא שאני בטוח שאף גוף ממשלתי רציני לא קיבל החלטה מודעת שאומרת שאין מקום לתעשיית מזון במדינת ישראל. אוי לנו אם מישהו חושב ככה. מה שקרה בפועל זה הידרדרות של תהליך שהתחיל בהחלטה להסיט את יוקר המחייה לעבר תעשיית המזון כאילו שיוקר המחיה תלוי בכלל בתעשיית המזון. אנחנו עשינו חישוב באיגוד שאם כל תעשיית המזון תוותר על כל הרווח המצרפי ותעבוד באפס רווח מחירי המזון ירדו במקרה הטוב רק 5%-6%".
תמיר פירט את הצעדים שבהם יש לנקוט לדעתו: "יש רק פתרון אחד אפשרי לכל מה שאמרתי: חייב לקום גוף המשותף לממשלה, לקמעונאים וליצרנים שיבדוק את כל התמונה לעומק ויעשה שלושה דברים מידיים: חיסול הביורוקרטיה המיותרת שעולה הון עתק שנזרק לפח בגלל ריצה מפקיד לפקיד ובדיקה של כל רגולציה חדשה שיוצאת - האם יש צורך בתקנה כזו או אחרת, האם העלות שלה שווה את התועלת. דבר שני, יש לייצר תחרות לא על ידי יבוא אבטלה מחו"ל, אלא לייצר תחרות בתוך ענף המזון, יש המון מפעלים קטנים ברמה גבוהה ביותר עם יכולות חדשנות, עם ידע טכנולוגי ורצון שיכולים להוות בעזרה ממשלתית תחרות אמיתית. שלישית, יש לעשות פעולה מסיבית ולהחזיר את החינוך הטכנולוגי לבתי הספר".
ח"כ שלי יחימוביץ אמרה באירוע, כי "אתם בעיני תעשיית האמת המשמעותית של מדינת ישראל, להבדיל אלף אלפי הבדלות מכלכלה ספקולטיבית שעושה כסף ממינופים, מחברות ובנות בנות חברות. מדינה בלי תשתית לאומית לביטחון מזון אינה יכולה להתקיים. תרופת הפלא בעיניי הממשלות האחרונות היא היצף של יבוא. אני לא מכירה מדינה מערבית נורמלית שזו תרופת הפלא שלה. לא ארה"ב, לא צרפת, לא מדינת אירופה. יש לנו הסכמי סחר, אנחנו חיים בעולם גלובלי, אנחנו רוצים להיות חלק ממשפחת העמים אבל לישראל יש נטייה מופרזת להקריב אינטרסים כלכליים וחברתיים. יש דרכים לעודד תחרות בתוך המשק אך זה לא נעשה בכלל. מפעלי מזון שאינם מייצאים יכולים ליהנות מחוק עידוד השקעות הון ולא צריך להכליל תחתיו רק מפעלים גדולים ומייצאים".
