מדריך: כך תדווחו על העלמות מס בלי להיענש

עד חודש ספטמבר ניתן לדווח על הכנסות לרשות המסים ולזכות לחסינות פלילית. רואי החשבון קובי זליכה ותמיר בן שמעון מסבירים מה צריך לדעת על התהליך ולמי הוא מיועד

  • רשות המסים
קובי זליכה ותמיר בן שמעון
(צילום: shutterstock)

רשות המסים פרסמה בספטמבר 2014 הוראת שעה בדבר נוהל לגילוי מרצון המאפשר למי שלא דיווחו על הכנסות ונכסים, לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת. בתמורה הבטיחה הרשות שלא לנקוט נגדם הליכים פליליים. הליך זה, כך נקבע, יהיה בתוקף למשך שנה בלבד, קרי עד לתחילת ספטמבר 2015 ובזאת תסתיים האפשרות לאותם מעלימי מס לקבל חסינות מהגשת תביעה פלילית נגדם.

במהלך השנה, מרגע פרסום הנוהל, הצטבר בידי רואי החשבון המייצגים ידע רב על ההליך והפרקטיקות בהן נוקטים פקידי השומה בכל הנוגע לטיפול בפניות. ידע זה ותובנות נוספות הם בעלי חשיבות רבה עבור אלה המעוניינים להצהיר על הון ונכסים באמצעות נוהל גילוי מרצון.

עוד בוואלה! NEWS

מהייטק ועד למשרדי ממשלה: התואר שיפתח לכם דלת לעולם מרתק ומרגש

בשיתוף המכללה האקדמית כנרת
לכתבה המלאה

מהי הוראת השעה בנוהל גילוי מרצון?

הוראת השעה כוללת שני מסלולי דיווח:

א. גילוי מרצון במסלול אנונימי - במסלול האנונימי לא יידרש הנישום לזהות את פרטיו עד מועד החתימה על הסדר המס. היתרון במסלול האנונימי הוא שלמעשה ניתן יהיה לדון עם פקיד שומה על גובה המס מבלי לגלות את פרטי המבקש ואף למשוך את הבקשה אם יחפוץ בכך הנישום שהגיש את הבקשה.

ב. גילוי מרצון במסלול מקוצר - המסלול המקוצר אינו אנונימי ומיועד לאותם מקרים בהם החליטה הנהלת רשות המסים כי אין מקום לעריכת ביקורת ושומות. היתרון במסלול זה הינו שהוא מהיר יחסית ושלנישום רמת וודאות גבוהה יותר באשר לתוצאות המס אשר יידרש לשלם. מסלול זה מוגבל לדיווח על סכומי הון של עד 2,000,000 שקל והכנסה חייבת של עד 500,000 שקל.

האפשרויות להיווצרות הכנסות שלא דווח עליהן הינן רבות ומגוונות. ישנם מקרים רבים בהם נישומים בישראל ירשו כספים, קיבלו במתנה או השקיעו בתיק ניירות ערך בבנק בחו"ל ולא דיווחו על הכנסות הריבית שצמחו להם מניירות הערך או על רווחי הון ודיבידנדים שקיבלו מהם. נציין כי ככל ששולם מס בחו"ל על רווחים אלה ובידי הנישומים אסמכתאות על כך הרי שיהא ניתן להפחית מס זה מהמס האמור המתחייב במסגרת הגילוי.

כיצד מתנהל הליך הגילוי?

במסגרת הנוהל האנונימי מוגשת בקשה כשהיא כוללת את חבות המס המחושבת. לאחר בדיקה קצרה של מחלקת חקירות ומודיעין ברשות המסים ובמידה שהטיפול בבקשה מאושר מועבר התיק להמשך טיפול לפקיד השומה בו מתנהל תיקו של הנישום או לפקיד השומה באזור מגוריו, אם מדובר בנישום שאינו מגיש דוחות בדרך כלל. פקיד השומה עורך ביקורת ובודק את טענות הנישום בדבר מקור הכסף ואת חישובי המס. בסופו של יום, ככל שנחתם הסכם, מועבר ההסכם עם שמו של הנישום לאישור מחלקת חקירות ומודיעין. לאחר אישורה משולם המס ותם התהליך.

במידה וקיים לרשות המסים מידע קודם על חשד להעלמת מס הרי שהנישום יקבל הודעה כי רשות המסים דוחה את הטיפול. במקרה זה קובע הנוהל כי רשות המסים לא תעשה שימוש במידע אשר בבקשה גם לא בהליך השומה האזרחית. הווי אומר כי רשות המסים ככל שתפתח בהליך כנגד אותו נישום תצטרך להתבסס על המידע אשר היה בידה קודם להגשת הבקשה ולא במידע שהוגש לה במסגרת הבקשה.

נותרו עוד 3 חודשים לתוקפו של הנוהל, מה חשוב לדעת?

הכנת הבקשה על ידי רואה החשבון כרוכה באיסוף מסמכים רבים ועריכת חישובי הכנסות, הפסדים וקיזוזים. הפקת החומרים על ידי הבנק אורכת אף היא זמן לא מבוטל, בהתחשב בכמות הפניות העצומה של ישראלים לבנקים בחו"ל. משום שחשבונות רבים מנוהלים כחשבונות ללא ציון שמי של בעלי החשבון. במקרים לא מעטים החשבון אינו כולל הרשאות למשלוח מידע באופן מקוון כך שמסמכים צריכים להישלח במשלוח פיזי, דבר המאריך את זמני איסוף החומרים. יש לשקול אף זאת במכלול מגבלות הזמן.

ככל הידוע לנו, עד כה נקלטו במערך הביקורת של פקיד שומה חקירות מעל ל-1,500בקשות לגילוי מרצון. בשל כמות העבודה הרבה אשר הונחה על כתפי משרדי פקידי השומה השונים, לא ברור עדיין האם תאריך רשות המסים את מועד הנוהל מעבר ליום לחודש ספטמבר.

מה לגביי אזרחים שרוצים להצהיר על סכומים קטנים מ-50 אלף שקל?

עניין מיוחד התעורר לגבי נישומים אשר היקף המס אשר נדרשו לשלם במסגרת הגילוי לא עלה על 50,000 שקל. נישומים אלו שבחרו לפעול באמצעות הנוהל קיבלו לרוב הודעה כי בקשתם נדחתה. ההודעה לא פירטה את נימוקי הדחייה ולא השאירה לנישום הזדמנות מושכלת להשיג על ההחלטה או להבין האם הדחייה מקורה אכן בסכום הדיווח הנמוך יחסית או בשל מידע מודיעני קודם אשר היה בידי רשות המסים. ברור כי היות ומדובר במס שלא עלה על 50,000 שקל הרי שמדובר בנישומים שהגישו הבקשה במסלול המקוצר הלא אנונימי, כך שהם נמצאים במצב בו הם חשפו את שמם ואת נתוני הכנסותיהם מחד ומנגד לא קבלו חסינות מהליך פלילי נגדם. למיטב ידיעתנו לאור הפניות הרבות שקיבלה רשות המסים בעניין הרי שהיא שוקדת על פיתרון אשר יינתן על ידה בזמן הקרוב.

לסיכום נדגיש כי ההליך לגילוי מרצון הינו הליך חד פעמי וסופי ולא תינתן הזדמנות נוספת כך שהבחירה להיעזר באיש מקצוע הינה מכרעת. על כן נבקש להדגיש את החשיבות בבחירת רואה חשבון הבקיא ברזי התחום ואשר יכול לבצע את מכלול החישובים הזקוקים לדיווח על ההכנסות וההון ומסוגל להתמודד בניהול משא ומתן עיקש מול פקידי השומה.


רוה"ח קובי זליכה ותמיר בן שמעון, שותפים בכירים במשרד רואי החשבון ליאון אורליצקי ושות'

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully