מחירי מזון גבוהים בפערים של עשרות אחוזים מבמדינות OECD, ריכוזיות יתר של תעשיית המזון והיעדר תחרות בייבוא - זוהי המציאות בישראל כפי שעולה מדו"ח "תמונת מצב המדינה 2015" שפירסם הבוקר (ה') מכון טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.
אחד ממצאיו הבולטים של דו"ח הוא הזינוק המשמעותי במחירי המזון בישראל ב-2005-2011. כדי להמחיש את עליית המחירים המשמעותית, ערכו יוצרי הדו"ח השוואה בין מחיריהן בישראל של קבוצות מזון שונות, לבין מחירן הממוצע במדינות OECD ב-2005 וב-2011. כך עולה שבעוד שב-2005 מחירי המזון בישראל היו נמוכים ב-16% מהממוצע OECD, עד ל-2011 קפץ מחירם עד לכדי פער של 19% יותר ממחיר המוצרים הממוצע ב-OECD.
על פי הדו"ח, כל קבוצות המזון שנבחנו באותן השנים התייקרו באופן משמעותי ביחס למחיר הממוצע ב-OECD, למעט הירקות והפירות. כך, למשל, ב-2005 מחירי הבשר והעופות בישראל היו נמוכים ב-8% מהממוצע ב-OECD, אך ב-2011 קפץ המחיר בצורה דרמטית עד לכדי 21% יותר מהממוצע באותה השנה. עליית מחירים דרמטית נוספת נרשמה בקבוצת מוצרי החלב והביצים, כשב-2005 עמד הפער על 6% בלבד וב-2011 האמיר הפער עד לכדי 51% יותר בין מחיר המוצרים בישראל לממוצע ב-OECD. גם בקבוצת המשקאות נרשמה עלייה משמעותית, כך שמחירי המשקאות האלכוהוליים ב-2011 גבוהים מהממוצע ב-OECD ב-33% לעומת מחיר הנמוך ב-1% ב-2005. במשקאות הקלים נרשמו פערים גבוהים עוד יותר: 56% ב-2011 לעומת פער של 10% בלבד ב-2005.
עוד מתייחס הדו"ח לריכוזיות הרבה הקיימת בשוק המזון בארץ. על פי הדו"ח, שיעור מוצרי המזון המיובאים מחו"ל עומד על 16% בלבד מסך ההוצאה הפרטית על המזון, דבר המשליך על התחרות המצומצצת בענף ומתגלגל לעלייה מתמדת במחירי המוצרים.
עיקר ההוצאה הפרטית על מזון בישראל נעשית דווקא בקטגוריות המזון ששיעור הייבוא בהן נמוך באופן יחסי לרבות מוצרי חלב, קמח, בשר ומשקאות קלים. הדו"ח מראה כי שיעור היבוא בקבוצת מזון זו אינו עולה על כ-20% מסך ההוצאה על קבוצת המזון, על אף שמוצרים אלו מהווים 5%-20% מסל ההוצאות הפרטי על מזון. עם זאת, מגמה הפוכה מראה כי קיים שיעור יבוא גבוה בטווח של 20-60% מכלל ההוצאה על קבוצת המזון, אך דווקא בקבוצות מזון שנכללות פחות בסל הוצאות המזון הפרטי לרבות, דגים, משקאות חריפים, שמני מאכל וסוכר ומוצריו.