האטרקציות בעיר אילת רבות ומגוונות ואם תנפשו בעיר הדרומית בקיץ הקרוב כנראה שתעמדו לפני בחירה קשה. אפשר להיערך מראש ולהזמין כרטיסים דרך, אך מי שלא יעשה כך יוכל להיעזר בשירות דלפקי המכירה הממוקמים בבתי המלון. עם זאת, בעלי אטרקציות רבים באילת טוענים שנציגי המכירה בדלפקים לא יחשפו בפניכם את המבחר האמתי של הפעילויות שיש לעיר להציע משום שמרבית הדלפקים מופעלים על ידי חברה בת של המצפה התת ימי באילת - אחת האטרקציות התיירותיות הגדולות בעיר.
אילת ידועה כאחד מיעדי התיירות הפופולריים בישראל, כשקרוב ל-3 מיליון תיירים (פנים וחוץ) מגיעים לנפוש בה מדי שנה. על פי תאגיד התיירות העירוני, פועלות בעיר כ-100 אטרקציות תיירותיות הכוללות ספורט ימי, ג'יפים, אתרי תיירות, פעילויות אקסטרים, מוזיאונים ועוד, כשאחת האטרקציות הוותיקות והפופולריות היא פארק המצפה התת ימי בעיר המוכר לכולם בין היתר בזכות שונית האלמוגים שבו. מלבד היותו יעד תיירותי, מחזיק המצפה התת ימי בבעלותו את חברת "אילת אטרקציות" שמתחזקת דלפקי מכירה ב-25 מתוך 50 בתי המלון בעיר, שמעניקים ייעוץ לקהל הנופשים בתכנון חופשתם וכן מאפשרים להם לרכוש את הכרטיסים לאטרקציות השונות.
חיים רוגטקה, מנכ"ל פארק האתגרים "טופ 94" הפועל בעיר, טוען כי בגלל בעלות המצפה התת ימי על דוכני התיירות במלונות בעלי אטרקציות אטרקציות אחרות מתקשים לזכות בחשיפה ללקוחות בתי המלון. לטענתו, "מה שקרה בשנים האחרונות זה שהמצפה התת ימי נהפך למונופול של דלפקי המכירה בעיר. בזמנו דלפקי האטרקציות התחלקו בין שניים, עיר המלכים שהחזיקה דלפקים ברשת ישרוטל והמצפה התת ימי שפעל בתוך רשת פתאל וכך היתה תחרות בריאה ושיווק פתוח לכולם". הבעיה, לדבריו, החלה כאשר חברת "עיר המלכים" החליטה להפסיק את פעילות הדלפקים שלה בשל שיקולים כלכליים וכעת נוצר מצב שבו רק המצפה התת ימי, דרך חברת הבת שלו, מחזיקים בדלפקי מכירות בכל מוקדי התיירות והמלונות הגדולים בעיר.
לטענתו של רוגטקה, המוכרנים שעומדים בדלפקי המכירה מנסים למכור אך ורק את אטרקציית המצפה הימי, שכן היא החברה שמחזיקה אותם ולא נותנים הזדמנות שווה לשאר העסקים שאינם יכולים לקבל חשיפה בעצמם בבתי המלון. "המוכרנים בדלפקים חיים על עמלות, ולכן זה ברור למה הם יעדיפו למכור את אטרקציית המצפה התת ימי שעבורה יקבלו עמלת מכירה גבוהה בהרבה", אומר רוגטקה.
רוי רוזנפלד הבעלים של אטרקציית "פיינטבול אילת" הפועלת באילת בשנה וחצי האחרונות, מצטרף לטענותיו של רוגטקה ומתאר את הקושי לעסקים בתחילת דרכם לחשוף עצמם בקרב תיירים רבים בבתי המלון הגדולים בעיר: "חברת אילת אטרקציות היא היחידה שיש לה האפשרות לדבר עם לקוחות בתי המלון. אם אתה לא עובר דרכם - אין לך שום דרך לחשוף את העסק שלך בבתי המלון, אי אפשר לפנות לגורמים אחרים במלון שישווקו אותך כמו שפעם אפשר היה דרך הקונסיירג' או פקידת הקבלה".
רוזנפלד מתייחס גם לעמלת המכירה הגבוהה שגובה חברת "אילת אטרקציות" מהעסקים הקטנים עבור שיווק האטרקציה שלהם. "הבעיה שלי כעסק קטן זה שמפעיל הדלפקים לוקח לי עמלה של 30% על כל לקוח שעובר דרכם", הוא טוען. "עסק כמו שלי, שעובד על רווח נמוך יחסית ומשתדל לתת מחירים נמוכים ושפויים, לא יכול להרשות לעצמו לשלם עלות כה גבוהה לפרסום. לכן אני נאלץ לבחור אחד מבין השניים - לוותר מראש על קהל הלקוחות של בתי המלון או להעלות את מחירי הכרטיסים, דבר שאני לא רוצה לעשות".
"המלונות קיבלו תיאבון"
יוסי אני, מנכ"ל המצפה התת ימי באילת, מכחיש בתוקף את הטענות שנשמעות מפי בעלי האטרקציות וטוען כי לא רק שהם מעניקים הזדמנות שווה לפרסום של כל בעלי האטרקציות בעיר, אלא הם אף עושים זאת ללא עלות. "אנחנו גוף פרטי ששוכר מבתי המלון את הדלפקים ומשלם עבורם הרבה מאוד כסף, אבל בגלל הרצון והאהבה שלנו לקידום העיר אילת אנחנו נותנים אופציה ללא תמורה לכל האטרקציות באילת שעומדות בסטנדרטים של שירות וביטוחים מתאימים, להשתמש בשירותינו", אומר אני. "לא רק שאנחנו לא גובים מהם דבר, אנחנו גם מפרסמים אותם בטלוויזיה בכל מלון, לאחר שהשקענו בסרט שאנחנו ערכנו ובמודעות בפלאיירי,ם ואף נותנים לכל אטרקציה לשים חומרים שלהם אצלנו מתוך רצון טוב לקדם כמה שיותר עסקים".
אני אומר גם כי הדלפקים אינם רווחיים כלל לחברה, אך הם רואים בהשקעה זו כאמצעי שיווק לכל דבר. לטענתו, "אנחנו לא מפריעים לאף אחד שרוצה לבוא ולהתחרות בנו בנושא הדלפקים. לראייה, קמו בעבר חברות מתחרות שפשוט פשטו את הרגל כי זה עסק לא כלכלי". לדברי אני, כל מי שמעלה טענה כגד פעילות הדלפקים עושה זאת מאינטרס כלכלי טהור. "פתחנו בהשקעה של 30 מיליון שקל בריכת כרישים חדשה השנה ובאופן טבעי שנפתחת אטרקציה חדשה תשומת הלב של התיירים זה לדבר החדש. מה שקרה בחצי השנה האחרונה זה שיש התעניינות גדולה באטרקציה הזו והיות והאטרקציות האחרות נפגעות, כמו שקורה בשוק חופשי, מתחילות לעלות כל מיני טענות והתמרמרויות של כאלה שיש להם פחות עבודה ובמקום לשפר את האטרקציה שלהם ולהשקיע בה, הם מוציאים את הטענות עלינו".
עדינה רוזנס, מבעלי חברת "יאכטות אילת" הפועלת בעיר כ-28שנה, כבר עברה גלגולים רבים בכל הקשור לשיווק האטרקציה שלה בעיר, ואומרת כי הסיפור חוזר על עצמו מדי שנה. את האצבע המאשימה היא מפנה דווקא לבעלי המלונות שקיבלו, לדבריה, תיאבון והחלו לגבות אלפי שקלים עבור השכרת דלפקי השיווק, דבר שמונע מראש תחרות בתחום. "גם אנחנו כחברה ניהלנו בעבר 3 דלפקי מכירות ב-3 בתי מלון בעיר ונאלצנו להפסיק את הפעילות כי זה פשוט לא היה כדאי. המלונאים בשנים האחרונות החלו לנצל את בעלי האטרקציות וחשבו איך הם יכולים להביא לעצמם עוד לקוחות ולהפיק מזה רווח נוסף".
אחד הגורמים המרכזיים שאחראים לרווחתם של בעלי האטרקציות בעיר, הינו תאגיד התיירות העירוני אילת שהוקם לפני כ-3 שנים, במטרה לאגד תחתיו את שלל גורמי התיירות בעיר וביניהם המלונאים, בעלי אטרקציות, מסעדנים ועוד. יוסי חן, מנכ"ל התאגיד, טוען שאין באפשרותם להתערב בעניין היות ומדובר בעסק פרטי ובשוק חופשי לכל דבר. "מה מצפים מאתנו בעצם? אני הרי תאגיד עירוני ואין לי רצון או יכולת לסגור עסק במקרה הזה. אני יכול לעודד פתיחה של עוד דלפקי מכירה כאלה, אבל כנראה שאם זה היה מוצלח ומשתלם היו קמים עוד שתיים-שלוש חברות מתחרות. אבל כנראה שזה לא כל כך מוצלח, אז מחזיקים את זה רק כדי לשרוד".
חן מוסיף שכדי להקל בכל זאת על בעלי האטרקציות, יש בכוונת התאגיד לפתוח בקרוב 2-3 דלפקי מודיעין לתיירים בנקודות מרכזיות בעיר ובהם יוצגו כלל האטרקציות והפעילויות שיש לעיר להציע. לדברי רוזנס בעבר כבר נעשו ניסיונות קודמים לכך ואף נערכה ישיבה גדולה בעירייה בעניין, אבל הנושא תמיד עלה ונפל.
שבתאי שי, מנכל התאחדות בתי המלון באילת, מנוע לטענתו מלהגיב לעניין זה היות ומדובר בשיקולים מסחריים של בתי המלון. "כל עוד אין פה התארגנות קרטלית בעניין ובתי המלון אינם פועלים שלא במסגרת החוק, ההתאחדות מנועה מלהגיב בעניין זה", אמר שי.