פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שר הפנים שלום: תבוטל ההעלאה האוטומטית של הארנונה

      היום הודיע השר כי מהשנה הבאה לא יחויבו רשויות להעלות את הארנונה בעדכון אוטומטי והן יוכלו להגיש בקשה לא לעשות זאת. לפי מחקר של הכנסת: מ-1997 זינקו ההכנסות מארנונה ב-160% מחר תדון ועדת הפנים של הכנסת בהצעה להנהיג שיטת חישוב אחידה לארנונה

      דוח המבקר על הדיור מסעיר את המערכת הפוליטית (גדעון צנטנר)
      שר הפנים, סילבן שלום (צילום: גדעון צנטנר)

      שר הפנים, סילבן שלום, הודיע כי תבוטל ההתייקרות האוטומטית של הארנונה ורשויות מקומיות לא יחויבו להעלות את הארנונה בעדכון האוטומטי. מהשנה הבאה יתאפשר לרשויות מקומיות שאינן נמצאות בתוכנית הבראה או התייעלות, להגיש בקשות שלפיהן לא ייווסף שיעור עדכון הארנונה כולו או חלקו. זאת, בתנאי שהבקשה תחול על כלל הנכסים שבתחום הרשות המקומית בשיעור זהה.

      שר הפנים שלום מסר, כי "אני רואה זכות להוביל את הרפורמה בנושא הארנונה. בשלב ראשון, בשנה הקרובה כל רשות שחפצה שלא להעלות את הארנונה על פי העדכון 'טייס אוטומטי'- מוזמנת לעשות כך, ואני אאשר. בהמשך, אבחן את הנושא לעומק, ואני מודיע- מבחינתי, 'אין פרות קדושות'. לא כל מה שהיה, הוא שיהיה".

      מס הארנונה שגובות הרשויות המקומיות מוגדר כבר שנים על ידי גורמים רבים בשלטון המקומי כלי ליצירת אי-שוויון בין רשויות ואזרחים, ומנתונים שיוגשו מחר (ב') לכנסת על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי לאורך השנים זינקו הכנסות המדינה כתוצאה ממס. זאת, ללא התאמה לעלייה במדד. מהנתונים עולה כי סך ההכנסות של הרשויות המקומיות מארנונה ב-2013 היה כ-27 מיליארד שקל, והוא משקף עלייה של כ-160% בחיובי הארנונה מאז 1997. בתקופה זו, לעומת זאת, עלה המדד בכ-50%.

      ממסמך הנתונים, שהוגש כחומר לקראת הדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת שתדון מחר בהצעה ליצור שיטת חישוב אחידה לארנונה בישראל, עולה עוד כי עם השנים גדלה מערכת מיסוי הארנונה מאוד, בשל הגידול בהיקף המשימות של הרשויות המקומיות והמחויבויות שהוטלו עליהן בחקיקה. עוד עולה, כי על-פי ניתוח שנעשה באגף התקציבים באוצר, חיובי הארנונה ב-2013 מהווים כ-3% מהתמ"ג.

      אחד הנושאים הבולטים במסמך מצביע על אי השיוויון התקציבי בין הרשויות המקומיות. כך, למשל, ככל שהרשות המקומית ממוקמת באשכול חברתי-כלכלי נמוך יותר, כך היקף ההנחות שהיא נותנת לתושביה בארנונה למגורים - גדול יותר. אי השוויון בולט גם בכל הנוגע להכנסות מארנונה ממשלתית. ב-2014 מוערכות הכנסות אלו בכ-820 מיליון שקל, כ-58% מהן מגיעות ממשרד הביטחון. עד 1995 המדינה היתה פטורה מתשלום ארנונה על נכסיה, אך מאז המדינה משלמת ארנונה מופחתת על נכסיה (למעט בערי עולים שבהן היא משלמת 100% ארנונה – י"ד) בשיעור שנע בין 30% ל-55%. אלא שמהניתוח עולה כי כ-38% מסך תשלומי הארנונה הממשלתית משולמים לחמש ערים (ירושלים, תל-אביב, חיפה, באר-שבע וראשון-לציון).

      הדיון מחר', בראשותו ח"כ דוד אמסלם, יהיה הראשון בוועדה בכנסת הנוכחית. בשיחה עם וואלה! נדל"ן הסביר אמסלם כי "מדינת ישראל חייבת ליצור סדר בעניין, ליצור אחידות מסוימת, יש פטורים מארנונה שמצויים דווקא במקומות החלשים. עיום אין קשר בין מספר תושבים להכנסות הרשות – והמנגנון הזה חייב להשתנות. המטרה של הדיון מחר תהיה להציג את הנתונים אבל המטרה שבחודשיים הקרובים יוצג מתווה מסודר. ביישובים מסוימים גובים אגרות שמירה, אני מבקש לדעת מדוע יש תושבים במדינת ישראל שצריכים לשלם על השמירה של עצמם. אני מבקש בראש ובראשונה ליצור אחידות".

      על פי המסמך, החלופה המועדפת כיום על אגף התקציבים במשרד האוצר היא ביטול הארנונה והעלאת המע"מ בשיעור של 2%-2.5%. המע"מ המוניציפלי שייגבה יועבר על פי הצעת האוצר לקרן חוץ-תקציבית ייעודית ויחולק בין כל העיריות על-פי התקבולים שלהן ממסי הארנונה בשנת המס האחרונה, וכך עיריות חזקות לא ייפגעו מהשינוי. כמו כן, אגף התקציבים במשרד האוצר מציע להקים קרן איזון, שאליה יועברו עודפי גבייה בשנים של שגשוג.