פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קרשים במקום תריסים: כך נראה הדיור הציבורי בישראל 2015

      ביקור בשכונה ד' בבאר שבע ממחיש עד כמה המדינה נטשה את הזכאים לדיור ציבורי. אחרי שנים של הזנחה והתעלמות מהחלטות שהיו יכולות לשפר את המצב, ישנן יותר מ-20 אלף דירות הממתינות לשיפוץ

      קרשים במקום תריסים: כך נראה הדיור הציבורי בישראל 2015
      עריכת וידאו: גדי וינסטוק

      שר הבינוי החדש, יואב גלנט, הצהיר לאחרונה כי בכוונתו להירתם למען הדיור הציבורי ולדאוג לכך ש-5% מכלל יחידות הדיור החדשות יוקצו לטובת הגדלת המלאי. גלנט, שטרם פירט כיצד בכוונתו לבצע את המהלך, זוכה לתמיכה מצד ראשי הפורום לדיור ציבורי, אלא שהנתונים היבשים שאותם מספקת מדינת ישראל בכל הנוגע לטיפולה בזכאים (כמו גם בנוגע לסיוע שאותו היא מעניקה בשכר דירה) - מספרים סיפור אחד פשוט: עבור מאות אלפי משפחות בישראל, הזמן עצר מלכת, אי שם לפני שנים רבות.

      רשימה קצרה של אותם "נתונים יבשים" כוללת את העובדות הבאות: מאז 2007 חלה עליה של כמעט 20% במספר הממתינים לדיור ציבורי, זמן ההמתנה עומד כיום על שנים ארוכות, אך באותה נשימה - נכון להיום ישנן כ-600 דירות הממתינות ריקות לאכלוס. דו"ח מבקר המדינה האחרון חשף כי במשרד הבינוי לא ידעו להסביר מדוע מרבית הדירות עומדות ריקות – ואף מעולם לא טרחו לבחון את הסוגיה, על אף שחלק לא מבוטל מהן מצויות באזורי ביקוש במרכז הארץ.

      נכון להיום כ-142 אלף בתי אב מקבלים סיוע בשכר דירה – סיוע שעלותו למדינה עומדת על כ-1.5 מיליארד שקל בשנה. ממוצע הסיוע החודשי עומד על 880 שקלים. אולם בניגוד לדיור ציבורי – פתרון המאפשר מגורים לטווח ארוך – הרי שסיוע בשכר דירה מוגדר פתרון זמני, שאת הזכאות אליו יש לחדש מדי שנה. רשימת הזכאים לשכר דירה התארכה והלכה עם השנים, ככל שהקריטריונים לקבלת דירה בדיור הציבורי – הקשיחו.

      אלא שמבדיקת מבקר המדינה עולה כי ב-2005-2010 לא עידכנה המדינה את תעריף הסיוע שמקבלים הזכאים, על אף שבין השנים הללו זינקו מחירי השכירויות בשיעור של 25%-30%. בשנים שלאחר מכן, המשיכו מחירי השכירויות לזנק, אולם דו"ח מבקר המדינה העלה כי כ-7% מכלל הזכאים לסיוע כלל אינם פועלים למימוש זכאותם, שכן הביטוח הלאומי ומשרד הבינוי לא פעלו בתיאום.

      במגרש המשחקים של רחוב התלמוד, בשכונה ד' בבאר שבע, אין צורך בנתונים כדי להבין עד כמה המדינה נטשה את ציבור הזכאים. באזור זה, שבו ישנו ריכוז גבוה מאוד של דיירי דיור ציבורי, עומד מגרש משחקים אחד בלבד לטובת כל ילדי השכונה – ובו מתקן אחד בודד. את המגרש מקיפים בנייני רכבת שחצרותיהם מוזנחות ובקצה המגרש הגובל עם הכביש, מחטטים החתולים בערימות האשפה.

      האחריות על שכונות שבהן ישנו ריכוז גבוה של דיור ציבורי מתחלקת בין העירייה, האחראית על תחזוקת הרחובות, פינוי האשפה, המתקנים באזור ותקינות מגרשי המשחקים לילדים, לבין חברת עמידר (כמו במקרה זה), שאחריותה חלה רק על הבניינים, החצרות ופנים הדירות.

      "בכל כמה שנים מגיעים לכאן עיתונאים ומצלמים אותנו. לאנשים כבר נמאס. פוליטיקאים באים והולכים ואנחנו נשארים באותו מצב כבר שנים. אין לנו שום רצון להיראות מסכנים, אנחנו אנשים עובדים, אף אחד מאתנו לא חי על חשבון מישהו אחר, אבל המדינה שכחה אותנו. לפני הבחירות באים לכאן פוליטיקאים ומבטיחים הבטחות – אבל המציאות היא שאנחנו משלמים מאות שקלים ארנונה בחודש והעירייה פשוט זנחה אותנו", אומרת איריס אוחיון (46), נשואה ואם לחמישה ילדים ופעילה בפורום לדיור ציבורי.

      התחושה כי הזמן קפא מלכת מהדהדת גם כשבוחנים שורה של ההחלטות שהמדינה עצמה קיבלה – אך לא יישמה – שהיו יכולות לקדם את המצב. כך, למשל, החלטות 746, ו- 1496. הראשונה ביקשה להחזיר כספים ממכירת הדירות לקניית דירות חדשות, והשנייה ביקשה לחייב את הגדלת המלאי לדיור הציבורי בהיקף של כ-2,200 דירות בשנה. אי יישומן של החלטות, לצד העובדה כי חוק הדיור הציבורי הוקפא במשך 17 שנים, הוריד את מלאי הדירות מ-91,000 ב-1999 לכ-60,000 אלף כיום.

      הפורום לדיור ציבורי, המונה מאות פעילים בכל הארץ ופעיל בשנים האחרונות למען קידום הסוגיה, מנהל בשבועות האחרונים מגעים עם משרדי הבינוי והאוצר סביב תוכניתו המתגבשת של השר גלנט בנושא. "אנחנו שמחים ששר הבינוי הציג מתווה כולל לבעיית הדיור הציבורי וממתינים לראות כיצד הוא יתורגם לתוכנית ישימה".

      מעמידר נמסר בתגובה: "חברת עמידר נמצאת בעיצומה של מהפכה, בשנה האחרונה התחלפה רוב צמרת ההנהלה וזאת על מנת להצעיד קדימה את החברה ושירותיה. כיום, ליבת הפעילות היא העצמת הדיור הציבורי לטובת שיפור איכות חייהם של לקוחותינו. באוקטובר האחרון הקצה דירקטוריון עמידר כ-80 מיליון שקלים לטובת העמקת והרחבת אחזקת דירות הדיור הציבורי. עד כה שופצו מעל 2,000 דירות בפריסה ארצית וזאת לפי תוכנית חומש שבה מתעתדת עמידר לשפץ למעלה מ-20,000 דירות.

      "במקביל עמידר לוקחת חלק בכל הקשור לפעילות חברתית ותרומה לקהילה. עדות חיה לכך היא הקמת המרכזים הקהילתיים המשמשים ביום מועדוניות לילדים ובערב חוגי פנאי למבוגרים. המרכז הקהילתי הראשון שנחנך הוא מרכז תמר, שהקימה עמידר בעיר באר-שבע, בשכונה ד' וזאת על מנת לספק להם סיוע באמצעות פעילות חברתית-קהילתית".

      מעיריית באר שבע נמסר: "בחודשים הקרובים יחלו עבודות לשיפוץ ושדרוג בגן המשחקים ברחוב התלמוד. במסגרת העבודות יוצבו מתקני משחקים שייתנו מענה הולם לילדים המתגוררים במקום. בנוגע לפיתוח שדרוג השכונות הוותיקות, עיריית באר-שבע משקיעה בשנים האחרונות מאמצים ומשאבים רבים בפיתוח ושדרוג תשתיות בעיר ושמירה על חזותה האסטתית וניקיונה לרווחת והנאת כלל תושביה.
      בשכונות הוותיקות בבאר-שבע, וביניהן שכונה ד', מושקעים בימים אלה מליוני שקלים בפיתוח ושיקום תשתיות, זאת, כחלק מתוכנית רב שנתית אותה מקדמת העירייה הכוללת בין היתר: קרצוף ורבוד כבשים, חידוש מדרכות, החלפת תאורת רחוב, גינון ופיתוח גנים ציבוריים, הצבת ריהוט רחוב והקמת פינות נוי.

      "לקראת הסכמי הגג שייחתמו בקרוב עם משרדי האוצר והבינוי, תמשיך העירייה בשדרוג ופיתוח השכונות הוותיקות. באשר לניקיון: בשכונות הוותיקות כמו ביתר חלקי העיר מתבצעות באופן שוטף ולאורך כל השבוע עבודות ניקיון. עיריית באר-שבע תמשיך ותפעל להגביר את עבודות הנקיון והתחזוקה ברחובות אלה".