נויר מרקט נועלת את שעריה

שמונה חברות ישראליות נסחרות בבורסת נויר מרקט. סיפורן של החברות הללו הוא במידה רבה סיפורה של הבורסה כולה. חברת אי.וי.טי, לדוגמה, הונפקה בפברואר 2000 במחיר של 14 יורו. החברה הצליחה ככל הנראה להלהיט את דמיון המשקיעים. ביומיים הראשונים שלאחר הנפקתה זינקה מניית החברה ב-91%. מנהלי החברה נדרשו לעניין וטענו כי הם היו שמחים יותר לו המניה לא היתה פוצחת בעלייה כזו. בהמשך תאם מסלולה של אי.וי.טי את זה של נויר מרקט, והמניה נסחרת כיום ב-2.6 יורו בלבד.



גם חברת ואלור הונפקה בשווי מפולפל. המשקיעים העניקו לחברה, העוסקת בפיתוח תוכנות לתכנון הייצור בתעשיית האלקטרוניקה, שווי של 245 מיליון דולר בעת ההנפקה במאי 2000. מאז התכווצו עסקי החברה, ומניותיה נסחרות כיום בשווי שוק של כ-13 מיליון דולר בלבד.



צחי קינן, שהיה סמנכ"ל הכספים של אורעד בעת הנפקתה בנויר מרקט בנובמבר 99', מנהל כיום את המשרד הישראלי של הבנק הגרמני קומרצבנק. לדבריו, "נויר מרקט צמחה מהר יותר מנאסד"ק, והיא גם צנחה מהר יותר", אומר קינן. לדבריו, הסיבות להתרסקותה היו חוסר הבגרות, במיוחד בתחומי הרגולציה והשקיפות. הוא מוסיף כי אכיפת הדרישות מהחברות היתה נמוכה מזו שבבורסות אחרות, דבר שהעלה את מספר החברות ששקיפותן נמוכה: "דבר זה גרם לחוסר אמון של המשקיעים בבורסה, עוד לפני שפרשות כמו אנרון נחשפו".



לדבריו, החברות הישראליות דווקא עמדו בסטנדרדים של שקיפות ובדרישות החשבונאיות הגבוהות ביותר. "בנוסף לכך, את החברות הישראליות שהנפיקו את מניותיהן בנויר מרקט ליוו חתמים מהשורה הראשונה באירופה ובעולם", אמר.



לגבי המעבר לדויטשה בורסה אומר קינן כי המחזורים בחברות הישראליות קטנים - ועתידים להישאר כאלה גם אחרי המעבר. "אני לא חושב שזה יזיק, אבל זה גם לא יעזור להן. בחברות אלה לא משקיעים גופים מוסדיים, שבדרך כלל מביאים להגדלת המחזורים", הוא מסכם.