על פי דיווחים מאירופה הערב (ד'), הבנק המרכזי האירופי מותיר את המימון לבנקים ביוון כפי שהוא, בהיקף של 89 מיליארד אירו.
כמו כן משאל העם ביוון יתקיים ביום א' כמתוכנן, לאחר שדווח היום כי ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס התקפל ומוכן לקבל את תנאי חבילת הסיוע של האיחוד האירופי, חצי יממה לאחר שהמדינה נכנסה לחדלות פירעון. עם זאת, באירופה לא מיהרו לברך והודיעו כי לא ישובו לשולחן הדיונים כרגע.
בתגובה לכך הכריז ציפראס בטלוויזיה היוונית כי משאל העם יתקיים כמתוכנן, כך ציין כי הצבעה נגד התוכנית אין משמעה הצבעה בעד יציאה מגוש האירו. הוא עודד את אזרחי יוון להצביע "לא", על מנת לסייע ליוון בעמידתה מול הנושים ולמצוא "פתרון בר-קיימא" למשבר, כדבריו.
לפי הדיווח היום ב"פייננשל טיימס", ציפראס מתכונן להודיע רשמית לנושיה של יוון כי הוא "מקבל את כל תנאי חבילת הסיוע". הדיווח מתבסס על מכתב ששלח ציפראס לנשיא הנציבות האירופית, ז'אן קלוד יאנקר, לקרן המטבע הבינלאומית ולבנק המרכזי האירופי. המכתב הגיע לידי "פייננשל טיימס".
לפי המכתב, היוונים יקבלו את כל תנאי חבילת הסיוע, למעט שינויים קלים שלא פורסמו. מדובר בתפנית מפתיעה נוכח הקו הנוקשה של מפלגת "סיריזה" השלטת, ובמיוחד על רקע סקר חדש המראה כי לראשונה יש רוב של 57% בציבור המתנגדים להמשך תוכנית הצנע, לקראת משאל העם שאמור להיערך ביום ראשון אך גורלו כעת לא ידוע.
להלן המכתב ששלח ציפראס לנושים, כפי שפורסם בכלי תקשורת באירופה:
המכתב ששלח ציפראס לנושיה של יוון
עם זאת, שר האוצר הגרמני, וולפגנג שוובל, אמר בתגובה לפרסום המכתב כי "יוון לא סיפקה בסיס כלשהו לשיחות על צעדים משמעותיים. אנחנו נמצאים היום במצב שונה לגמרי מכיוון שיוון לא עמדה בתנאים של חבילת החילוץ. אי אפשר להמשיך בסטטוס קוו כאילו לא קרה כלום". שוובל רמז כי גרמניה מתכננת לנקוט קו קשוח יותר מול יוון.
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרה בתגובה כי היא מסרבת לשוב לדיונים עם יוון עד משאל העם ב-5 ביולי.
מוקדם יותר היום, נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, ג'ורג' אוסבורן, אמר כי הבנק המרכזי "מתכונן לגרוע מכל" לאחר שיוון לא שילמה את חובה לקרן המטבע הבינלאומית והפכה לחדלת פירעון.
"אנו מקווים לטוב אך מתכוננים לגרוע מכל", אמר אוסבורן. "נעשה הכול כדי להגן על הכלכלה שלנו בתקופה זו של חוסר ודאות".
יוון חדלת פירעון
המאמצים הקדחתניים לא צלחו, ומהיום יוון רשמית חדלת פירעון, לאחר שלא פרעה חוב בהיקף של 1.6 מיליארד אירו לקרן המטבע הבינלאומית.
עד הדקות האחרונות נמשכו המאמצים להאריך את תוכנית החילוץ האירופית ליוון, אך כאמור הניסיונות כשלו.
דובר קרן המטבע ציין כי "יוון באופן רשמי מפגרת בתשלום, ותוכל לקבל מימון מהקרן רק לאחר סילוק התשלום". בכך מצטרפת יוון לקבוצה מפוקפקת של מדינות אשר איחרו בתשלום לקרן המטבע, ביניהן אפגניסטן, האיטי וזימבבוואה.
הבנק האירופי המרכזי יצטרך כעת לשקול את המשמעויות של פספוס התשלום לקרן המטבע סביב שאלת הסולבנטיות של בנקים יווניים. המשמעות כמובן יכולה להיות יציאה של יוון מגוש האירו, אך אין זה צעד אוטומטי.
בינתיים, סוכנות הדירוג הבינלאומית הורידה את דירוגה של יוון בדרגה אחת ל-CC, שמשמעותה "אג"ח זבל".
שר האוצר משה כחלון הנחה את הגורמים המקצועיים במשרד לבחון אפקט כלכלת יוון וההשלכות העתידיות במידה וקיימות על הכלכלה האזורית בכלל וכלכלת ישראל בפרט. לדברי גורמים באוצר, על אף הסיכוי הנמוך כי כלכלת ישראל תושפע באופן ישיר, השר ביקש מאנשי המשרד להיות מוכנים במידה שהמשבר יחריף.
על פי ההצעה היוונית לקבלת תוכנית סיוע שלישית לשנתיים הקרובות, קרן המטבע לא הייתה אמורה להיות מעורבת בתכנית החדשה והיא תוענק לה ע"י מנגנון היציבות האירופי (ESM). יוון ביקשה סכום של כ-29 מיליארד אירו במטרה לשרת את חובותיה עד שנת 2017, אך קנלצרית גרמניה אנגלה מרקל ובכירים נוספים באירופה הביעו התנגדות נחרצת ודחו את התכנית. בסוכנות רויטרס דווח כי יוון אף הציעה לבטל את משאל העם אם מנהיגי גוש האירו יאשרו את התכנית שהיא הציעה.
בינתיים, תורים ארוכים משתרכים מהבוקר ב-1,000 סניפי בנקים ביוון בעוד פנסיונרים מודאגים מנסים להוציא מזומנים. הבנקים, כידוע, סגורים, אך הממשלה התירה לפנסיונרים בלבד למשוך 120 אירו לאדם בשבוע, מה שיצר עומסים כבדים בבנקים.