הזמנת מוצרים מחו"ל היא בדרך כלל פעולה קלה לביצוע, אך חישוב העמלות עבור המשלוח זו כבר משימה לא פשוטה בכלל. ד"ר צביקה קרן מרחובות קיבל בשבוע שעבר סטרימר שרכש מאתר בחו"ל וחשב שביצע עסקה מוצלחת עד שנתקל ברשימה העמלות הארוכה שנדרש לשלם לחברת השילוח DHL.
קרן, 60, מעיד כי הוא מזמין לא מעט מוצרים מחו"ל ולכן, לאחר שערך השוואת מחירים מקיפה, החליט להזמין את הסטרימר (בשווי 640 שקלים) מאתר היצרנית - וללא דמי משלוח. אלא שלהפתעתו, עם הגעת החבילה לביתו באמצעות שליח חברת DHL, גילה כי עליו לשלם עמלות שהאמירו את עלות ההזמנה ביותר מ-30%.
עבור מוצר בשווי 640 שקלים אמור היה קרן לשלם מע"מ בגובה 18%, שכן כל מוצר הנכנס לישראל שעלותו גבוהה מ-75$ חייב בתשלום מע"מ. לפי החוק, מוצרים בשווי של עד 500 דולר פטורים מתשלום מכס וכך גם המוצר שהזמין קרן. ההזמנה אמורה היתה להסתכם ב-640 שקלים בתוספת 115 שקלים מע"מ, אלא שחברת השילוח דרשה עמלות נוספות בשווי של 100 שקלים. בין העמלות שנדרשו: 23 שקלים עבור תשלום המע"מ, 40 שקלים עבור דמי טיפול והקצאת אשראי, 10 שקלים עמלת ממ"ן וכן 24 שקלים עבור אגרת מכס. "כשראיתי את החשבונית הארוכה, החלטתי לפנות לנציג השירות של החברה לקבלת הסברים", מספר קרן. "אלא שמרבית ההסברים שלהם על גובה העמלות גולגלו הלאה למשרדים אחרים כמו המכס, משרד האוצר וממ"ן".
ב-DHL מפנים ל"מדריך היבוא האישי מחו"ל" שמופיע באתר החברה, אלא שהבנתו כרוכה בשקידה ובלמידה ארוכה של החומר. ערן לביא, סמנכ"ל תפעול אווירי בחברת DHL אקספרס, מסביר כי "חשוב להבין שחברות השילוח פועלות בהתאם לחוקי מדינת ישראל. DHL מייצגת את הלקוחות מול המכס בזמן שחרור החבילה ומשלמת את העלויות הכרוכות בהכנסת טובין לישראל, ורק לאחר מכן גובה מהלקוח".
חישוב המס על חבילה בישראל לוקח בחשבון את ערך המוצר כפי שהוצהר על-ידי הספק, ובמידה וערך זה עולה על 75 דולר נוספת גם עלות ההובלה והביטוח. רק לאחר שקלול נתונים אלו מחושב גובה המע"מ הסופי. לכן, ערך המשלוח של קרן עמד בפועל על 200 דולר - ולא על 170 דולר. לדברי לביא, כל משלוח בהליך שחרור מהמכס במדינת ישראל, נדרש לעבור תהליך אחסון תחת פיקוח, שמנוהל על-ידי חברת ממ"ן והמחירים נגבים בהתאם למחירון שקבעה החברה. קרן חויב ב-10 שקלים לממ"ן, שכן החבילה שלו שהתה תחת פיקוח המכס עד לסיום תהליך השחרור.
סעיף "הקצאת אשראי" המופיע בחשבונית שקיבל קרן מתייחס לדמי הטיפול לחברת השילוח. על פי ההיגיון, את דמי הטיפול עבור המשלוח אמור לשלם מי שסיפק את החבילה לקונה - ובוודאי במקרה של קרן שרכש את המוצר "ללא דמי משלוח". בלא מעט מקרים פונות חברות השילוח לספקים עצמם לצורך גביית עמלת "דמי הטיפול" ומשלא נענים, הדבר מתגלגל לפתחו של הלקוח.
בנובמבר האחרון קמה ועדה של משרד הכלכלה, האמון על הסדרת נושא עמלות המשלוח. מדו"ח הוועדה, עלה כי "הרגולציה והבירוקרטיה על היבוא, על אף התאמות מסוימות שבוצעו בהן, לא עברו רפורמה קונספטואלית שתתאים אותן לצורת הסחר שהתפתחה". בין השאר קבע הדו"ח כי 25% מפריטי הדואר הנשלחים בדואר מהיר ובחברות השליחויות לישראל מעוכבים במכס מסיבות שונות, דבר שעשוי לשנות את גובה העלות הסופית שתתגלגל אל הצרכן. עוד ציין הדו"ח כי הצרכנים נתקלים בחסמים משמעותיים בניסיון לחשב את עלותו הסופית של היבוא האישי ועל כן על הגופים האמונים לנסות להנגיש את המידע בצורה הטובה יותר.
ממשרד הכלכלה נמסר, כי "המשרד ורשות המסים פועלים במשותף להקמתו של אתר, שינגיש את כל המידע הרלוונטי לתחום היבוא האישי. באתר זה, הצפוי לעלות במחצית הראשונה של 2016, יפורסם כל המידע הנוגע ליבוא אישי לרבות, גובה המס החל על המוצר המיובא וכו'.
מרשות המסים נמסר בתגובה, כי "הרשות אינה גובה עמלות ביבוא אישי אלא מסים בלבד, כמתחייב על פי חוק". על פי טענת הרשות, "המס שיש לשלם על כל מוצר ומוצר מופיע באופן ברור בטבלת המסים המרוכזים באתר הרשות וכל עמלה שנגבית מעבר לכך, היא לרוב עמלה של חברת השילוח".
מחברת DHL אקספרס נמסר, כי "החברה פועלת לשחרור משלוחים בעודם באוויר, על מנת להביא את המשלוח במהירות המרבית לידי הנמען ולהשלים את השירות, אותו הזמין השולח. החברה אינה גובה כסף עבור הובלת המשלוח למדינת ישראל בשירות DOOR 2 DOOR. עם זאת, הכנסת מטען ביבוא אישי למדינת ישראל כרוכה בעלות מסוימת על פי החוק".