פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חלם בחריש: זיהום האוויר מבריח את רוכשי הדירות

      פיתוח היישוב חריש אולי סומן כיעד ממשלתי אבל זיהום אוויר מאתרי ייצור פחם סמוכים מקשה על איכלוסו. "אנשים נמלטים. המדינה משקיעה סכומי עתק - אבל לא דואגת לעניין"

      חריש (שלומי גבאי)
      (צילום: שלומי גבאי)

      כך נראית איוולת: חריש, יישוב חדש שמקדמת המדינה במרץ בשנים האחרונות, סומן על ידי שר הבינוי יואב גלנט כיעד המרכזי להתיישבות שימנה תוך עשור כ-100 אלף תושבים, אלא שבמועצה המקומית חריש מתריעים כי מאמצי הבינוי עשויים להיכשל בשל היעדר אכיפה של המדינה בתחום זיהום האוויר.

      זיהום האוויר באזור חריש מגיע מפעילותן של מפחמות (אתרים לייצור פחם) הפועלות בשיטה מסורתית ומזהמת בשטחי הרשות הפלסטינית. חלק לא מבוטל מאתרים אלו ממוקם בשטחי A, הסמוכים ליישוב חריש וליישובים ישראליים נוספים. בדיון שהתקיים השבוע בבג"צ, במסגרת עתירה משותפת שהגישו כמה רשויות – בהן עיריית חדרה, פרדס חנה כרכור, המועצה האזורית מנשה, קיבוץ מצר וגם המועצה המקומית חריש, נחשפה תמונת המצב הסביבתית שממנה סובלים יישובי הסביבה – והשפעתה על מפת הנדל"ן באזור.

      אחד הנוכחים בדיון היה עו"ד עודד פלוס, שייצג את חריש ודרש כי המדינה תגביר את האכיפה בנושא, במטרה לעמוד ביעדי הנדל"ן שהוצבו. "מצד אחד המדינה בונה עיר ומשקיעה מאות מיליונים בתשתיות, מנסים למשוך לשם אנשים, כל דבר הכי קטן יגרום לאנשים לא להגיע אלינו – כרמי גת וראש העין מתחרות אתנו. בתחילת שנות ה-90 ניסו להקים את חריש ולא הצליחו. כיום מתוך 4,000 יחידות דיור (בבנייה) גרות רק 200 משפחות – אנחנו מנסים לשווק ואנחנו שומעים את הדברים האלה באוויר. אנשים נמלטים, הם אומרים שבגלל המפחמות הם לא יבואו. הולכים ומשקיעים סכומי עתק ולא דואגים לעניין המפחמות", אמר.

      חריש (שלומי גבאי)
      "המדינה בונה עיר ומשקיעה מאות מיליונים בתשתיות". חריש (צילום: שלומי גבאי)

      "הבדיקות לא העלו ממצאים חריגים"

      מי שעוד נכח בדיון היה ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה, אשר הצטרף לדברים ואמר כי גם בקרב יישובי המועצה האזורית – ובהם תושבים חדשים ביישוב מצפה אילן – קיים חשש דומה מפני התיישבות באזור. היישוב מצפה אילן הוקם כהיאחזות נח"ל ב-2002 מזרחית לחריש. בדצמבר 2013 אישרה ממשלת ישראל הצעת מחליטים לפיה היא תסבסד את פיתוח היישוב, הממוקם בפתח ואדי ערה, בעלות של עשרות מיליוני שקלים. בהחלטה סוכם כי מספר משרדי ממשלה יקחו חלק בסבסוד היישוב וכי המשרד שיישא במרבית התקצוב יהיה משרד הבינוי - אשר יממן את פיתוח 140 המגרשים המתוכננים בשלב א' בעלות של כ-100 אלף שקל למגרש, כלומר כ-14 מיליון שקל.

      להערכת גורמים סביבתיים ניתן לעצור את זיהום האוויר על ידי תקנה שתחייב את החקלאים באזור לפנות את הגזם מהמטעים שלהם, המשמש כחומר גלם למפחמות, לאתרים מורשים בתוך שטחי מדינת ישראל ועל ידי יצירת הסדר לקניית הגזם מהם – במטרה להסב אותו לצרכי אנרגיה. אלא שעד היום טרם גובשה תקנה כזו ומפגע המפחמות טרם הוסדר.

      בדיון השבוע בבג"צ קבעו השופטים כי על הממשלה להקים באופן מיידי ועדה בין משרדית הכוללת את משרדי הגנת הסביבה, הבריאות, האוצר והחקלאות על מנת לפתור ללא דיחוי את מפגע המפחמות ובכלל זה התקנת תקנות למניעת העברת גזם לשטח הרשות הפלסטינית ויצירת אכיפה מוגברת כנגד העברת הגזם. בהחלטת ההרכב, בראשות השופט אליקים רובינשטיין, נכתב בין השאר כי, "לצורך זירוז הטיפול נראה כולנו עצמנו כדרים באזור המדינה הסובל מן המפגע". השופטים הורו כי בתוך שלושה חודשים על חברי הוועדה לשלוח דין וחשבון על פעולותיהם לבית המשפט ולנוגעים בדבר. העתירה הוגשה על ידי המועצה האזורית מנשה ומטה המאבק במפחמות באמצעות עורך הדין דן נחליאלי. קודם לדיון הפגינו מאות תושבי המועצה האזורית מנשה והאזור כנגד המפגע.

      ראש המועצה המקומית חריש, יצחק קשת, מסר בתגובה: "חריש הנה פרויקט לאומי. זוהי עיר חדשה שאמורה לאכלס בתוך שנים ספורות 100 אלף תושבים. אני לא מוכן שבעיה של מפחמות, או כל חסם ממשלתי אחר, יהוו מכשול שעלול להרתיע ולפגוע בהגעה של עשרות אלפי משפחות איכותיות מכל רחבי הארץ, שיראו את הפוטנציאל הרב הטמון בעיר ויבחרו לגור בה".

      מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "הניטורים האחרונים שהתבצעו על ידי המשרד להגנת הסביבה באזור פרדס חנה-כרכור ומצר לא העלו ממצאים חריגים. המשרד להגנת הסביבה נטול סמכויות אכיפה באזורי A ו-B בהם פועלות המפחמות. בעבר, כאשר היו המפחמות בשטחי C, היה השר להגנת הסביבה מעורב בתהליך הריסתן של המפחמות וכל המפחמות בשטחי C נהרסו. מבחינת אכיפה בנקודות המעבר בין ישראל לאיו"ש פעילה יחידת 'דוד' של המשרד להגנת הסביבה והמנהל האזרחי שתפסה משאיות עמוסות טונות רבות של חומר גלם המועבר משטח ישראל לאיו"ש. המשרד להגנת הסביבה הקצה סכום של 800 אלף שקלים לקניית מפחמה ניסיונית שאינה מזהמת והיא נמצאת בשלבי ניסוי אחרונים".

      תגובת משרד הבינוי לא נמסרה עד מועד פרסום הכתבה.