בית המשפט המחוזי בירושלים קבע הבוקר (ה'), כי העבירות בפרשת קרטל הלחם נעברו בנסיבות מחמירות, כיוון שהייתה עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות על ידי ההסדר הכובל שערכו ראשי המאפיות הגדולות בארץ.
השופט עודד שחם ציין בהכרעתו, כי מחיר הלחם עלה בפועל, ונגרם נזק משמעותי לציבור הצרכנים. "מדובר במוצר בסיסי שנוגע לאוכלוסיות חלשות", קבע, והוסיף, כי "ההסדר הכובל היה יציב ולא עמד להתפוגג. במסגרת ההסדר נעשתה עליית מחירים משמעותית וכל מאפייה נושאת באחריות במלואה".
העונש המקסימלי בגין עבירות שהתקיימו בנסיבות מחמירות הוא 5 שנות מאסר.
פרשת קרטל הלחם נחשבת לאחת הפרשות החמורות שחשפה רשות ההגבלים העסקיים. באוגוסט 2012 הגישה הרשות לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום כנגד 19 נאשמים, בהם המאפיות הגדולות בישראל - קבוצת אנג'ל, קבוצת ברמן וקבוצת דוידוביץ' - וכן נגד מנהליהן ונושאי משרה בכירים בהן: ירון אנג'ל, מנכ"ל מאפיית אנג'ל; יהודה שניידמן, מנכ"ל מאפיית ברמן; יוחנן אהרונסון, מנכ"ל מאפיית מרחבית ויו"ר מאפיית דגנית עין-בר; ושייקה דוידוביץ', מנכ"ל מאפיות דוידוביץ'.
זאת, בטענה כי תיאמו מחירים במטרה להעלות את מחירי הלחם האחיד והחלות לצרכן.
עיקר חומר הראיות בתיק מבוסס על האזנות סתר, שנעשו במשך כשלושה חודשים, מתחילת פברואר ועד לסוף אפריל 2010. בתקופה זו רשות ההגבלים האזינה לירון אנג'ל, יהודה שניידמן, יוחנן אהרונסון, ישעיהו דוידוביץ' ומרק קינן.
עם פתיחת המשפט, בדצמבר 2013, הפתיעו הנאשמים המרכזיים בפרשה - יהודה שניידמן, מנכ"ל מאפיית ברמן, ושייקה דוידוביץ', מנכ"ל מאפיות דוידוביץ' - את רשות ההגבלים העסקיים כאשר הודו בפתח הדיון בעריכת הסדר כובל. עם זאת, הם הבהירו כי הם אינם מודים בכך שמדובר בהסדר שנערך בנסיבות מחמירות, כפי שטענה הרשות.
שבוע לאחר מכן הצטרף אליהם גם יוחנן אהרונסון, מנכ"ל מאפיית מרחבית ויו"ר מאפיית דגנית עין-בר, והודה בעבירת סיוע לעריכת הסדר כובל, אך טען כי חלקו בפרשה היה מופחת ביחס לנאשמים האחרים, והוא אינו צד להסדר אלא רק סייע לעריכתו.
המחלוקת העיקרית שנותרה להכרעת ביהמ"ש המחוזי הייתה האם העבירות התקיימו בנסיבות מחמירות - עבירות שהעונש המקסימלי עליהן הוא 5 שנות מאסר, או ללא נסיבות מחמירות (עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר).
השאלה שביהמ"ש נדרש להכריע בה היא האם עלולה הייתה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות כתוצאה מהקרטל. השופט שחם השיב לשאלה זו בחיוב.
לפי כתב האישום, בשלהי חודש פברואר 2010 הסכימו אנג'ל, שניידמן, אהרונסון ודוידוביץ', להימנע מתחרות על אספקת מוצרי המאפיות על-ידי חלוקת הלקוחות בין המאפיות. בנוסף, הוסכם ביניהם, כי המאפיות יפעלו מול הקמעונאים להעלאת מחירי הלחם האחיד והחלות לצרכן. להסכמות אלו היו שותפים גם נושאי משרה בכירים אחרים במאפיות השונות, בהם מנהלי המכירות במאפיות.
לנאשמים יוחסו עבירות של עריכת הסדר כובל, והיותם צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. הנסיבות המחמירות שיוחסו לנאשמים על פי כתב האישום, הנן: "חלקן ומעמדן של המאפיות בייצור מוצרי הלחם שבפיקוח בארץ; ריבוי קורבנות העבירה הפוטנציאלים והנזק מההסדר; תחכומו של ההסדר והשימוש במספר טכניקות קרטליסטיות העוברות על איסורי הליבה של חוק ההגבלים העסקיים; והפסקת פעילותו של ההסדר רק משנודע לנאשמים על פתיחת החקירה הפלילית".
שוק הלחם נשלט על-ידי שלוש הקבוצות הגדולות המעורבות בפרשה. הקבוצה הגדולה ביותר היא קבוצת אנג'ל, המחזיקה במאפיות אנג'ל בירושלים, בלוד, בנתיבות ומאפיית אורנים. קבוצת אנג'ל מעריכה, כי היא מחזיקה בנתח שוק של 20% מהשוק, שנאמד ב-2 מיליארד שקל; השחקנית השנייה בגודלה היא קבוצת ברמן, המחזיקה, בנוסף למאפיית ברמן, גם במאפיית ודש רמת-השרון ובמאפיית לחם חן בבת-ים.
השחקנית השלישית היא קבוצת דוידוביץ, המחזיקה בנוסף למאפיית דוידוביץ, גם במאפיית אחדות חיפה, במאפייה מרחבית קריית-שמונה, במאפיית דגנית עין בר בקיבוץ עינת ובמאפיית אלומות בחולון. להוציא את מאפיות ודש ומאפיית לחם חן, כל המאפיות של שלוש הקבוצות נכללות בטיוטת כתבי האישום.
מחירי הלחם האחיד והחלות נמצאים בפיקוח של משרד התמ"ת, שקובע מחיר מקסימלי למוצר לצרכן. במציאות, בתקופה שקדמה לאישומים המיוחסים, הייתה תחרות בשוק על מכירת מוצרי הלחם בפיקוח, כשהפועל היוצא שלה היה שהמוצרים נמכרו לצרכן מתחת למחיר המקסימלי שקבע משרד התמ"ת. על-פי האישומים, ראשי המאפיות סיכמו ביניהן לפעול לעצירת התחרות ולהעלאת המחיר.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עוה"ד אסף מוזס, זיו גלעדי ואייל פרזון, טרם עריכת ההסדר הכובל ביניהן, במהלך החודשים פברואר-מאי 2010, קיימו הנאשמים מגעים שונים, פגישות משותפות ושיחות טלפון לצורך גיבוש המתווה האסור. בין היתר, נפגשו הנאשמים במשרד עוה"ד פישר-בכר-חן-וול-אוריון, בבתי קפה בירושלים ובתחנת הדלק דור אלון בכביש 6.
חקירת רשות ההגבלים בפרשה החלה במאי 2010, בעיצומו של הקרטל, במסגרתה נערכו פשיטות על המאפיות ונעצרו חלק מהחשודים בחשד לעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות, הסכמים על הימנעות מתחרות, חלוקת השוק והסכמים לפעול במשותף להעלאת מחירי הלחם האחיד והחלות. בדצמבר אשתקד, הודיעה רשות ההגבלים העסקיים לחשודים, כי בכוונתה להגיש נגדם כתב אישום בכפוף לעריכת שימוע, ובאפריל ניצלו רק שבעה מהנאשמים את זכותם לשימוע.
אחד הגורמים שניצל את זכותו לשימוע הוא יצחק ברמן, בעל מאפיות ברמן, שיוצג ע"י עוה"ד איריס ניב-סבאג, נוית נגב, ליזי שובל ואלון ביכלר ממשרד שינמן-נגב-ניב. בעקבות השימוע הוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום. אחרים שניצלו את זכותם לשימוע הם אהרונסון, מנחם אוברקוביץ ממאפיית דגנית ואורי בן יהודה מאורנית. שלושת המנכ"לים של ברמן, אנג'ל ודוידוביץ בחרו שלא להגיע לשימוע.
בפרשה נחתמו גם מספר הסדרי טיעון. ביוני 2013, אישר המחוזי בירושלים הסדר טיעון ראשון בפרשה, כאשר הרשיע את רמי סגן, מנהל ההפצה במאפיות ברמן, על-פי הודאתו, בעבירה של היותו צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. סגן הודה, כי היה הסדר תיאום מחירים בין המאפיות הגדולות לגבי שיווק למינימרקטים בבני-ברק, בירושלים ובבית-שמש למשך תקופה של כחודשיים, הן לגבי מוצרי החלה והן לגבי לחם אחיד פרוס, וכי למרות האמור, המחירים היו נמוכים ממחירי הפיקוח.
במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי סגן יורשע, וייגזר עליו עונש של 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 50 אלף שקל.