פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יש לסייע לעסקים על תוואי בניית הרכבת הקלה

      הקמת הרכבת הקלה בירושלים היא פרויקט מבורך וחשוב אך עתיד לגרום לפגיעה חמורה בעסקים הפועלים במסלולה המיועד. עורכי הדין ירון נדם ונטעלי איתן סבורים כי על המדינה והעיריות לסייע להם

      בעלי עסקים רבים הנמצאים בתוואי הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש הדן חוששים, ובצדק, מהנזקים הכספיים העצומים אשר צפויים להם בשל עבודות הבנייה העתידות להמשך למעלה מ-6 שנים. בנסיבות אלה, מן הראוי לשקול מתן הנחה מארנונה לאותם בתי עסק ובנייני מגורים הממוקמים על תוואי העבודות.

      הרכבת הקלה היא פרויקט מבורך ובעל חשיבות שאמור להביא לשיפור הנגישות בערים המרכזיות ולשיפור איכות חיי התושבים. עם זאת הדרך עד לסיום הפרויקט עוד ארוכה ורצופת קשיים ומטרדים כאשר הנפגעים העיקריים הם בתי העסק ובתי המגורים הממוקמים לאורכו של התוואי. רשויות מקומיות מבצעות מדי פעם עבודות תשתית רחבות היקף, למטרות ראויות שונות. עבודות אלה גורמות להפרעות קשות בניהול העסקים המצויים או גובלים באזור ביצוען. הן גורמות להפרעה ממשית בנגישות הציבור, ובכללו ספקים ולקוחות, לבתי העסק. זאת, בשילוב עם הרעש והלכלוך הכרוכים בעבודות שכאלה, מביאים לקוחות רבים להדיר רגליהם מבתי העסק, ובכך נגרם לבעלי העסקים הפסד כלכלי משמעותי. סכום ההפסד תלוי במחזור הכספים של העסק טרם עבודות הבנייה, במידת ההפרעה שנגרמת ובמשך תקופת העבודות.

      בעלי העסקים בירושלים וודאי זוכרים היטב את הקמת הרכבת הקלה בעיר אשר הייתה רצופת קשיים, עיכובים בלוחות הזמנים, איטיות בלתי נסבלת, עוגמת נפש ונזקים כספיים אדירים לבתי עסק שישבו לאורך תוואי הרכבת. ביוני אשתקד הגישו כ- 30 בעלי עסקים ברחובות יפו, קינג ג'ורג' ושדרות הרצל בירושלים תביעה ע"ס כ-28 מיליון שקל לבימ"ש מחוזי בירושלים בטענה כי נגרמו להם נזקים כבדים כתוצאה מהעבודות להקמת הקו בסמוך לבתי העסק שלהם.

      פניות של בעלי עסקים לעיריית ירושלים בבקשה להקלה בארנונה בזמן ביצוע עבודות הרכב הקלה בעיר נענו בשלילה בטיעון כי לעירייה אין סמכות חוקית להעניק הנחה או פטור מארנונה בנסיבות כאלה.

      בשנת 2010 הועלתה הצעת חוק שמטרתה להעניק לבעלי עסקים קטנים ובינוניים, שעסקם הוא מקור פרנסתם העיקרי, סיוע באמצעות הנחה מתשלום הארנונה בתקופה בעייתית זו, אך היא לא השתכללה לכדי פסיקה מחייבת. כך עלה גם בגורלה של הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון– הנחה מארנונה בשל הקמת הרכבת הקלה בירושלים), התשע"א–2011 אשר הונחה על שולחן הכנסת בראשית שנת 2011 ובמסגרתה הוצע כי לעיריית ירושלים תהיה סמכות להעניק הנחה או פטור מארנונה (גם רטרואקטיבי) לבתי עסק הממוקמים באזור עבודות הרכבת הקלה ושפעילותם הכלכלית נפגעה כתוצאה מהליך הקמת הרכבת הקלה אך לא יצאה לפועל בגלל שרי הפנים, האוצר והתמ"ת שהתנגדו להצעת החוק בגלל עלותו התקציבית היקרה.

      לפי שעה, עיריית רמת גן מסרבת לחתום על חוזה לתחילת ביצוע עבודות הרכבת בשל התנגדותה להקמת נתיב תת קרקעי במקום עילי בחלק המחבר בין רמת גן לת"א. העירייה אף שלחה מכתב לשר התחבורה בדרישה לשנות את התוואי לעילי. לטענת עיריית ר"ג התושבים יסבלו מחפירות ועבודות בנייה שימשכו למעלה מ-6 שנים לאורכו של רח' ז'בוטינסקי בעיר מה שעלול לפגוע בפרנסתם של בעלי עסקים רבים ולכן על המדינה לפצות את בעלי העסקים בגין הנזקים שיגרמו להם לרבות באמצעות הנחה בארנונה.

      בתקשורת פורסם, כי עיריית ת"א כבר הודיעה כי אין בכוונתה להעניק הנחה מארנונה לבעלי העסקים שפרנסתם תפגע באופן ישיר או עקיף כתוצאה מעבודות הרכבת הקלה בעיר, מאחר ולדבריה היא אינה מוסמכת לכך אלא המחוקק.

      המדינה והעיריות לא יכולות להתעלם ממצוקת הסוחרים ומקריסתם הכלכלית הצפויה של אינספור בתי עסק היושבים בתוואי עבודות הרכבת הקלה והן יכולות בנקל לסייע לאותם סוחרים באמצעות הטבות במס (וכך אף עשויות להצטמצם היקף התביעות שיוגשו לבתי משפט בשל הנזקים הכספיים).

      אז מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לעזור לבעלי העסקים

      היוזמה להקלות במס יכולה להיות של הממשלה באמצעות חקיקה ראשית אשר תכפה על הרשויות המקומית להעניק פטורים או הנחות מארנונה למי שעומד בתנאים. כך עשתה הממשלה בגל פיגועי הטרור בירושלים בשנת 2002 כאשר הוסיפה פרק חדש בתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) שענייננו מתן הנחות בארנונה לבתי עסק בירושלים על פי אזורים.

      דוגמאות נוספות למקרה בו נרתמת המדינה לסיוע למגזר מסוים בתקופה בה מתקיימות נסיבות מיוחדות שיש בהן בכדי ליתן סיוע בדרך של הקלה בארנונה הן למשל פטור מארנונה לחקלאים בגין קרקע חקלאית בשנת שמיטה וכן הנחות חלקיות לדירת מגורים חילופית בהליך של פינוי בינוי.

      היוזמה יכולה אף לבוא מהרשות המקומית עצמה חרף התנגשות האינטרסים הקיים לכאורה בין דאגה לרווחת התושבים מחד והעשרת הקופה הציבורית מאידך. כך למשל, הרשות המקומית רשאית לפנות לשר הפנים ושר האוצר בבקשה להפחתת ארנונה לאותם בתי עסק ובתי מגורים הצפויים להיפגע מהעבודות. בנוסף, היא יכולה לתקן את צו הארנונה ולהגדיר למשל אזורי מס חדשים בהתאם לתוואי הרכבת שבהם יוענקו הנחות בארנונה לעסקים ובתי מגורים.

      אין ספק כי למדינה ולרשויות המקומיות יש את הכלים לסייע לאותם בעלי עסקים היושבים על תוואי הרכבת באמצעות הקלות בארנונה ורצוי אם לא חובה עליהן לפעול לסייע להם. חשוב לזכור שגביית כספים הוא האמצעי של הרשויות לתת שירות ולא המטרה.

      עו"ד ירון נדם ועו"ד נטעלי איתן משרד עו"ד בן אליעזר העוסק במיסוי עירוני