מיתוסים נגד עובדות: האם כל מה שאומרים על היוונים נכון?

לא מעט אמירות שליליות נקשרו ליוונים, בעיקר כדי להאשים אותם באחריות למצב הקשה שאליו הידרדרו. בדקנו כמה מהן מול הנתונים. המסקנות: יש דברים בגו

10/07/2015
עריכה: ניר חן

מה לא נאמר על היוונים בשש השנים מאז 2009, שבה פרץ משבר החובות ביוון? קראו להם "עצלנים" ו"פרזיטים"; טענו שהמדינה מתפקעת משחיתות ומהון שחור, וכי המגזר הציבורי המנופח של יוון דישן כיסי את עובדי המדינה – אך רוקן את הקופה. בדקנו מה מבין שלל האמירות הללו מעוגן גם בנתונים ומה נותר רק בגדר מיתוס בלתי מבוסס. אם להתחיל מהסוף: קיראו ליוונים איך שתרצו - עצלנים הם ממש לא.

המיתוס: היוונים עצלנים

טברנה יוונית(צילום: ShutterStock)

אם תקראו ליווני אקראי "עצלן" בימים אלה, יש סיכוי טוב שתפגשו לא מעט זעם ותסכול. עם 25% אבטלה (50% בקרב הצעירים), היוונים משוועים לעבוד – רק שאין להם איפה. אלה שעובדים – עובדים הרבה, ובשכר נמוך מאוד (השכר הממוצע ביוון הוא כ-1,000 אירו, כ-4,100 שקל). אלא שבעיני העולם, היוונים עצלנים. על-פי סקר שערך מכון המחקר האמריקאי ב-2012, האירופאים דירגו את יוון כמדינה האירופית העצלנית ביותר (ואחריה, את איטליה וספרד).

נתוני OECD מצילים את הכבוד היווני ומספרים סיפור אחר לגמרי. על-פי הנתונים המעודכנים ביותר (2014), יוון נמנית על שלוש המדינות בארגון שבהן עובדים הכי הרבה שעות בשנה, לצד מקסיקו (2,228 שעות) וקוסטה ריקה (2,216 שעות). ביוון, מתברר, עובדים 2,042 שעות בשנה – הרבה יותר ממספר שעות העבודה השנתי הממוצע בארגון (1,770). ישראל, אגב, נמצאת במקום 12 הגבוה עם 1,853 שעות עבודה בשנה.

ומהי המדינה שבה עובדים הכי מעט שעות בשנה? ובכן – הפתעה. מדובר במלוות הכספים העיקרית ליוון והיריבה למשא ומתן על הסדר החוב, גרמניה (1,371 שעות). מדינות נוספות שבהן עובדים מעט יחסית: הולנד (1,425 שעות), נורווגיה (1,427 שעות) ודנמרק (1,436 שעות).

המסקנה: עבודה מרובה לא מעידה בהכרח על כלכלה יעילה, אפילו להפך. זו הסיבה שפריון העבודה ביוון – המבטא את התוצר המתקבל מכל שעת עבודה – הוא מהנמוכים ב-OECD, 36.2 דולר בלבד (הממוצע בארגון הוא 49 דולר; ובגוש האירו – 50 דולר). פריון העבודה בגרמניה כמעט כפול מזה היווני: 62.3 דולר לשעת עבודה. בין הסיבות לפריון נמוך: תעשייה לא מתקדמת, ביורוקרטיה מסורבלת ועובדים לא מספיק משכילים ומיומנים. אז בפעם הבאה שתפגשו יווני אל תקראו לו עצלן, אלא פשוט "לא פרודוקטיבי".

שורה תחתונה: לא נכון.

עוד בוואלה!

דיור מוגן בהתאמה אישית: מה הופך את הבית ברמת השרון לכל כך מיוחד?

בשיתוף בית בלב

המיתוס: מדינה מושחתת

ראש העיר סלוניקי, ואסיליס פאפאג'ורג'ופולוס, שהורשע במעילה(צילום: AP)

כן, יוון מושחתת. עד כמה מושחתת? איש העסקים הישראלי-יווני סבי מיוניס תיאר ב-2012 את היקפי השחיתות ואופיים באופן הבא: "פונקציונרים ביוון מקבלים כסף מתחת לשולחן, פוליטיקאים נותנים עבודה לאנשים כדי לגייס מצביעים, כדי לקבל היתר בנייה צריך לשלם לעובדי מדינה, וכדי לעבור מבחן נהיגה צריך לשחד את הבוחן.

"כשאתה הולך לבית חולים - אתה צריך לתת כסף מזומן לרופא כדי שיכניס אותך לניתוח, אחרת אתה מת. רופא פרטי לא ייתן לך קבלה, וגם לא חשמלאי או שרברב. בעלי הון משחדים עיתונאים כדי לצבור כוח - יש עיתונאים שקנו וילות ויאכטות בזכות הקשרים האלה, הם עשירים יותר ממה שאפשר לדמיין. יוונים התחילו להסתכל על המדינה שלהם כעל כספומט".

ב-2012 הוערך היקף הכלכלה השחורה ביוון ב-24% מכלל התוצר שלה (GDP), לעומת 7.8% בשווייץ, המדינה עם ההון השחור המועט ביותר. "ההכנסות האבודות" האלה הוערכו ביותר מ-30 מיליארד אירו בשנה. אלא שבשנים האחרונות יוון אט-אט מכה על חטא ומנקה אורוות, כי ככל הנראה הבינה שאם לא תמגר את השחיתות ומהר (וגם תראה קבלות לכך לאיחוד האירופי), לעולם לא תצליח להרים שוב ראש. למעשה, ראש ממשלת יוון הנוכחי, אלכסיס ציפראס, נבחר בין השאר בזכות ססמאות כמו "היוונים רוצים לשים סוף למשטרה של שחיתות, שקרים, סחטנות ופחד". "אקונומיסט" כתב ב-2012: "הרשויות ביוון נהגו לקרוא להעלמת מס 'הספורט הלאומי', ולנהוג בה באדישות. הימים האלה נגמרו".

עוד טרם זמנו של ציפראס נשפטו או הוכנסו לכלא כמה אקס-פוליטיקאים בכירים ומושחתים. ב-2013 נכנסו לכלא שניים: הראשון הוא שר הביטחון לשעבר, אקיס זוקאטזופולוס, שהורשע בקבלת תשלומים בלתי חוקיים בסך 26 מיליון דולר על רכישת ציוד צבאי ובהקמת מערך חברות קש זרות כדי להלבין הון ולרכוש נדל"ן. השני –ראש העיר סלוניקי לשעבר, ואסיליס פאפאג'ורג'ופולוס, שהורשע במעילת כספים בגובה 17.9 מיליון אירו. שר האוצר לשעבר, ג'ורג' פאפאקונסטנטינו, הורשע בכך שביקש לידיו רשימה שבה שמותיהם של 2,000 יוונים מעלימי מס, והסיר ממנה שלושה מקרוביו. העונש: שנת מאסר על תנאי.

גם דירוג השחיתות העולמי של Transparenct International עושה עם יוון חסד מסוים. היא אמנם עדיין מדורגת גבוה (ככל שהדירוג גבוה יותר, כך המדינה מושחתת יותר) – מקום 69 מתוך 174 מדינות – אך זו התקדמות מרשימה לעומת 2011, אז דורגה במקום 80.

שורה תחתונה: נכון, אבל פחות מבעבר.

המיתוס: יותר מדי עובדי מדינה

בניין הפרלמנט ביוון(צילום: ShutterStock)

רבות דובר לאורך השתשלות המשבר היווני על המגזר הציבורי המנופח במדינה, שדילל את משאביה וייצר אבחנה גסה בין עובדים מוגנים ומדושנים (הנהנים ממשכורת 13, למשל), לבין העם הכורע תחת הנטל. ייתכן שהשכר וההטבות לעובדי המדינה ביוון אכן עדיין מופרזים, אבל האגדה על 1.3 מיליון עובדי המדינה כבר אינה נכונה.

עד לפני כשנתיים דיווחה לשכת הסטטיסטיקה ביוון כי מספר עובדי המדינה הרשמי הוא כ-700 אלף איש, הצטמקות של ממש בהשוואה לנתון מ-2010: 770,000 עובדים. הפיטורים ההמוניים שם לא התרחשו סתם, כמובן, אלא כחלק מהתחייבותה של יוון לאיחוד האירופי לקצץ במשרות במגזר הציבורי.

גם מבט השוואתי מוכיח כי המגזר הציבורי ביוון אינו מנופח יותר בהשוואה למדינות מערביות אחרות: ב-2013, לפי נתוני OECD, היה המגזר הציבורי ביוון רק 18% מכלל כוח העבודה במדינה – פחות מהממוצע בארגון (19.3%), והרבה פחות ממדינות כמו דנמרק (32%), נורווגיה (33%), בריטניה (21%) ושוודיה (26%). רק במדינות כמו אוסטרליה, מקסיקו, ניו זילנד, שווייץ, טורקיה וקולומביה – ניתן למצוא מגזר ציבורי מצומצם יותר בהשוואה ליוון. בישראל, המגזר הציבורי (המונה כ-660 אלף עובדים) הוא כ-20% מכוח העבודה, שיעור גבוה בהשוואה ליוון.

בקיצור, דווקא במדינות מצליחות כלכלית ושמנהלות מדיניות רווחה מפותחת – כמו המדינות הנורדיות – המגזר הציבורי גדול וכנראה גם מנוהל ביעילות באופן יחסי.

שורה תחתונה: לא נכון.

  • יוון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully