פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כך גובות העיריות ארנונה כפולה מעסקים

      קרן ההשקעות סלע קפיטל הגישה עתירה נגד עיריית יבנה בטענה כי היא נדרשת לשלם מאות אלפי שקלים נוספים בשנה עבור פינוי אשפה - על-אף שהשירות אמור להיות כלול בתשלומי הארנונה. משרד הפנים כבר עסק בעבר בסוגיה המוכרת ביישובים רבים - אך לא סיפק מענה

      סלע קפיטל (יח"צ)
      בניין סלע קפיטל ביבנה

      משרד הפנים אינו מגבש קריטריונים לעלויות פינוי אשפה ברשויות – ועיריות רבות מנצלות את הפרצה וגובות מיליוני שקלים מחברות בתחומן: לפני כשנתיים קבעו שופטי בג"ץ כי על משרד הפנים לקבוע קריטריונים שיגדירו בחוק מהי "אשפה חריגה", באופן שיגדיר מתי רשויות מקומיות יכולות לגבות היטל נוסף על פינוי אשפה בהיקף גדול – אך שנתיים חלפו ומשרד הפנים טרם קידם את המהלך. התוצאה: חברות רבות נדרשות לשלם הוצאות עודפות בהיקפים של מאות אלפי שקלים בשנה, על מנת שרשות שבשטחה הן פועלות תפנה את האשפה משטחן.

      במקרה הנוכחי מדובר בקרן ההשקעות בנדל"ן (REIT), סלע קפיטל, המנוהלת על ידי שמואל סלבין (יו"ר), גדי אליקם ואלי בן חמו (מנכ"לים), שהגישה לאחרונה עתירה לבג"ץ נגד עיריית יבנה וכמה משרדי ממשלה, בראשם משרד הפנים ושר הפנים - בדרישה כי האשפה שבשטחה תמשיך להיות מפונה על ידי העירייה, במסגרת עלויות הארנונה הקיימות.

      הרקע לעתירה הוא סירובה של עיריית יבנה לפנות את האשפה באזור התעשייה בעיר, אלא במסגרת תשלום נוסף מעבר למסי הארנונה המשולמים על ידי העסקים בשטחו. במקרה של סלע קפיטל מדובר בסכומים לא מבוטלים: כיום משלמת החברה כ-4 מיליון שקל בשנה מסי ארנונה לקופת העירייה, אך ביבנה דורשים תוספת תשלום של כ-750 אלף שקל נוספים בשנה – על מנת לפנות את האשפה משטח החברה.

      בחברת סלע קפיטל מפנים אצבע מאשימה כלפי משרד הפנים וטוענים כי לא רק שלא גיבש קריטריונים ברורים שינחו את העיריות מתי הן רשאיות לגבות תשלום נוסף, אלא שגם לאחרונה אישר המשרד לעיריית יבנה לתקן את חוק העזר העירוני שלה באופן שמאפשר לה לגבות תשלום בגין "אשפה עודפת". בחברה טוענים כי המהלך לא חוקי, גם בשל העובדה כי משרד הפנים למעשה מסייע לעירייה לעקוף את סמכותו שלו –אך גם בשל האופן שבו הוגדרה בחוק "אשפה עודפת".
      מהעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד מלכה אנגלסמן, עולה כי המשוואה שגובשה בעירייה לצורך קביעת "אשפה עודפת" עומדת על המכפלה הבאה: מספר העובדים בחברה, כפול 1.9 ק"ג ביום, כפול 21 ימים. בסלע קפיטל טוענים כי המשוואה מבוססת על כמויות אשפה ביתית וכי כמויות אלו אינן רלוונטיות לעסקים או מפעלים – סיבה נוספת מדוע יש להכריז על התיקון לחוק כמהלך בלתי חוקי.

      מאבקה של סלע קפיטל אמנם זכה לגיבוי מצד בית המשפט העליון, שהוציא צו ביניים הקובע כי על עיריית יבנה להמשיך ולפנות את האשפה - אך כאמור לא מדובר במקרה בודד. בשנים האחרונות לא מעט עסקים, בהן חברות, מפעלים, מלונות, נאלצים להתמודד עם התופעה במסגרתה רשויות מקומיות רבות מנצלות את היעדר ההגדרות – לטובת הצבה של דרישות רבות לתשלום, או התחמקות מפינוי אשפה.

      לפני כשנתיים וחצי התקבל פסק דין תקדימי במסגרת מאבקה של עיריית חולון נגד משרד הפנים, בו קיבל בית המשפט העליון באופן חלקי את עתירת העירייה נגד סירוב המשרד לאשר חוק עזר הקובע אגרות פינוי אשפה. עם זאת, הרכב של שלושה שופטי בג"ץ קבע אז כי משרד הפנים יידרש לקבוע קריטריונים שיאפשרו לרשויות לגבות היטל מיוחד על פינוי אשפה בהיקף גדול. במילים אחרות, בית המשפט קבע כי החוק יצטרך להגדיר לראשונה מהו היקף האשפה שתושב, או בעל עסק ביישוב, יכול להוציא מביתו או מהעסק שלו.
      בשנתיים החולפות התנהלו הליכים דומים בנצרת עלית, במועצה האזורית חוף השרון, ברמלה, בערד וגם בחיפה – שם פסל בית המשפט את הקריטריונים של העירייה לפינוי אשפה ממלונות "דן". במקרה של חיפה מדובר בשלושה מלונות מרכזיים וותיקים הפועלים בעיר – דן כרמל, דן פנורמה וגני דן – שמפנים את הפסולת משטחם על חשבונם אך החליטו לעתור נגד העירייה. לפני כשנה וחצי קבע שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, רון סוקול, כי על עיריית חיפה לפעול ולקבוע קריטריונים ברורים להבחנה בין סוגי פסולת לצורך אגרת פינוי אשפה.

      מעיריית יבנה נמסר בתגובה: "מאז הקמתו של אזור התעשייה (לפני למעלה מ-20 שנה) הפסולת התעשייתית פונתה במלואה ע"י המפעלים. לאחר פס"ד בג"ץ חולון והעקרון שעוגן בו ולפיו צריכה העירייה לפנות פסולת בהיקף בסיסי לעסקים קבעה העירייה קריטריונים, שאף אושרו ע"י מועצת העיר, והחלה בפינוי הכמות הבסיסית לעסקים. חוק העזר העירוני אושר ע"י משרד הפנים וצוות מטעם משרד המשפטים ומשרד הפנים בראשותו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. העירייה פועלת בהתאם לקריטריונים שנקבעו למתן שירותי פינוי פסולת בסיסית לעסקים. בהתאם לפסק דין בית המשפט העליון בעניין עיריית חולון נגד משרד הפנים, העירייה מספקת שירותי פינוי פסולת בסיסית בלבד וללא עלות במסגרת הארנונה הכללית, ורשאית לדרוש את פינוי יתרת הפסולת ועודפי הייצור. הסעד המבוקש בעתירה סותר את עקרון 'המזהם-משלם' ומבקש לקבוע כי פינוי כל הפסולת התעשייתית והמסחרית במדינה יעשה על חשבון כלל הציבור, בניגוד לעקרונות של הפחתת פסולת ועודפי ייצור ועידוד המחזור.

      "חשוב להדגיש כי הארנונה מהווה מס עירוני ומטרתה העיקרית היא לאפשר הענקה של מכלול השירותים העירוניים, ולאו דווקא שירותים ישירים, על כן, אין מדובר בתשלום אשר בעל עסק רשאי לדרוש בגינו שירות ספציפי. בניגוד לנטען אין העירייה מחוייבת לפנות את מלוא הפסולת שמייצרים המפעלים באיזור התעשייה ובכלל זה מהעותרות והעירייה רשאית לדרוש מבעלי העסקים פינוי עצמי של האשפה העודפת".

      ממשרד הפנים נמסר כי: "המשרד יתייחס ככל שיידרש במסגרת העתירה ".