"אני מתכוון להביא בפעם הראשונה לישראל תקציב חברתי", הבטיח שר האוצר משה כחלון, אבל הוא אינו הראשון שמבטיח זאת. כבר ב-2009 הביא שר האוצר יובל שטייניץ תקציב דו שנתי שהוגדר על ידו כ"חברתי". הבשורה החברתית העיקרית של שטייניץ היתה תוספת דרמטית לתקציב החינוך שצמח ליותר מ-20 מיליארד שקל. מרבית התוספת, כ-2.5 מיליארד שקל, הוקדשה לרפורמת גני הילדים שכפתה המחאה החברתית על הממשלה.
תקציב 2013 אושר על ידי הממשלה החדשה ושר האוצר יאיר לפיד שנכנס לתפקידו שבועות מספר לפני הצגתו. לפיד נחת לכיסאו ללא ידע או הכנה בנושא. הוא נאלץ לחתום על תקציב טכני שהניחו פקידי האוצר מתחת לאפו. היה זה תקציב גזברי שהתמקד בעיקר באיזון של סעיפי הכנסות והוצאות, ולא ייצג מדיניות כלכלית או חברתית מגובשת.
"התקציב החברתי הראשון" הוצג ב-2014, אבל אישורו נדחה בעקבות החלטת ראש הממשלה לפטר את שר האוצר לפיד, ונפילת הממשלה. לפיד ביקש לממן שינויים בתקציב, ובראשם תכנית אפס מע"מ על דירות חדשות, באמצעות קיצוץ בהטבות המיועדות בעיקר למגזר החרדי. מאידך, הוגבלה יכולת הפעולה שלו בגלל עלויות מבצע צוק איתן, שניפחו את תקציב הביטחון לשיא של 57 מיליארד שקל.
התקציב שצפוי כחלון להביא בקרוב לאישור הממשלה אינו שונה בסעיפים רבים מהתקציב שאושר בממשלה הקודמת ושווק על ידי לפיד כ"תקציב החברתי הראשון". את תכנית "מע"מ אפס" של לפיד ו"מחיר מטרה". מחליפה תכנית מורחבת של מכרזי "מחיר למשתכן" שעל פיה תשווק רשות המקרקעין (רמ"י) מגרשים במחיר מופחת לקבלנים שיתחייבו למכור דירות במחיר הנמוך ביותר. להבדיל מתכניות השיכון של לפיד, ביטל כחלון את מבחן יכולת ההשתכרות לרוכשי הדירות סעיפים שנועדו להדיר רבים מהאזרחים החרדים מהזכות לדירה במחיר מופחת. מחירה של תכנית הדיור של כחלון (במונחים של אבדן הכנסות ממכירת קרקעות וסבסוד הוצאות פיתוח) נאמד השבוע על ידי האוצר ב-1.7 מיליארד שקל בשנה, לעומת הערכות של כשני מיליארד שקל לתכנית "מע"מ אפס".
כמו לפיד, משמר כחלון את תוספות התקציב לבריאות, ולמלחמה בעוני על פי המלצות וועדת אלאלוף, המסתכמות בלמעלה משני מיליארד שקלים. אלה השינויים שהצדיקו את התיוג כ"תקציב הכי חברתי".
כדי לשמור על מסגרת תקציב לפיד ללא גידול בגירעון צריך כחלון להתמודד עם שני אתגרים לגמרי לא פשוטים: ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין שני התקציבים מחייבים את כחלון להקצות שלושה מיליארד שקלים לביטול קיצוצים בקצבאות ופטור ממע"מ על מוצרי יסוד.
בעיה נוספת היא התוספת שדורש, כרגיל, משרד הביטחון. תקציב הביטחון ל-2015 כבר לא ישתנה בהרבה, והוא יהיה דומה למה שנכתב בהצעת התקציב של לפיד, כ-57 מיליארד שקל.
הבעיה היא שתקציב הביטחון ל-2015 כולל תוספת "חד פעמית" של 3 מיליארד שקל על חשבון הוצאות מבצע צוק איתן. בשנה הבאה אמור היה התקציב לחזור ולהתכווץ בסכום דומה, אולם כצפוי מבקש משרד הביטחון לקבע את התוספת ואף להוסיף עליה כשני מיליארד שקלים.
יכולתו של כחלון כשר אוצר חברתי לא תיבחן ביכולת להעביר את תוספות התקציב לדיור ולרווחה, אלא בהצלחתו לכווץ את תקציב הביטחון לגודלו הראוי ולהסביר לחברי הקואליציה החרדים שהמו"מ הקואליציוני שלהם נחל הצלחה מופרזת.