אין ישראלי שלא מקבל לפחות פעם בשבוע מסרון ובו הצעה להלוואה. למעשה, אפילו במהלך דיון שהתקיים אתמול (ד') בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הלוואות חוץ-בנקאיות בשוק האפור - סיפר מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, כי הצעה כזאת הגיעה לטלפון הסלולרי שלו, וזה אולי ממחיש יותר מכל את נחיצותו של הדיון בנושא.
מטרת הדיון בוועדת הכלכלה הייתה להציף את הנושא ולהעלותו על סדר היום הציבורי, במטרה לסמן כיוון לממשלה ולוועדת שטרום שצריך לטפל בשוק הזה באופן מיידי.
בסיום הדיון קרא יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), לבנק ישראל להגביר את התחרות והזמינות של האשראי למשקי-הבית ולעסקים קטנים ולצמצם הפעילות בשוק האפור.
המספרים מדברים בעד עצמם: בעוד שהריבית על הלוואות בבנקים עמדה במארס 2015 על כ-3.3%, ברגע שאותם לקוחות נכנסו לחריגת יתר - עלתה הריבית ל-7.6%. חלקם מן הסתם פנו לקבל אשראי מחוץ לבנק, בחברות האשראי, שם שילמו ריבית מעט גבוהה יותר של 7.8%, אבל מי שמצא עצמו נאלץ לקחת הלוואה בשוק ההלוואות המוגדר "לא לגיטימי", שילם ריביות מטורפות שמתחיל בכ-31% ומגיעות לשיעור מטורף של כ-792%.
שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות מורכב מכמה גופים, לרבות משקיעים מוסדיים (קרנות פנסיה, חברות ביטוח וקופות גמל), חברות ציבוריות, עסקים כגון נותני שירותי מטבע ("השוק האפור"), ומלכ"רים וארגונים למתן אשראי (בעיקר גמ"חים).
רוב יתרת האשראי למגזר הפרטי (ללא דיור וללא אג"ח), מקורו בבנקים (כ-495 מיליארד שקל). שאר יתרת האשראי מתחלקת בין הגופים המוסדיים (57 מיליארד שקל), נותני שירותי מטבע כ-20 -30 מיליארד שקל), חברות כרטיסי אשראי (14 מיליארד שקל) וגמ"חים (מאות מיליוני שקל).
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, חלק מנותני שירותי מטבע פועלים בצורה לא לגיטימית ומשמשים כמקור להלבנת כספים ומימון פעילות פלילית. כך, לדברי משטרת ישראל, פועלים בתחום גורמים עבריינים בדרכים שונות. חלקם גובים ריבית גבוהה משמעותית מהריבית המותרת על-פי חוק, בין 5% ל-20% בחודש. כך למשל, חוב של 5,000 שקל יכול לצמוח לחוב של 44 אלף שקל תוך שנה.
בדיון בוועדת הכלכלה נכחו כל הגורמים הנוגעים בדבר - החל מנגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג; דרך מנכ"ל אגוד הבנקים, משה פרל; ועד נציגי חברות בורסאיות העוסקות במתן אשראי ויזמי פלטפורמות למתן הלוואות אינטרנטיות בין אנשים פרטיים.
"אם אתה רוסי, אתה פחות נגיש"
במצגת שהציגה הנגידה פלוג היא סיפקה נתונים מספריים והוסיפה: "מגוון לקוחות משתמשים בשוק האפור: בעיקר משקי-בית ועסקים קטנים, אשר דלתות המערכת הבנקאית או המערכת המוסדית החוץ-בנקאית סגורות בפניהם מלכתחילה, או כאלה שניצלו את מלוא מסגרת האשראי הבנקאית שלהם, למשל לקוחות מוגבלים; פושטי-רגל; לקוחות ללא ביטחונות מספקים; לווים אשר זקוקים לכסף מהיר ונזיל; ולווים המבקשים לקחת הלוואה בדיסקרטיות מלאה, בין אם מטעמים לגיטימיים ובין אם לאו.
"יש כוחות של ביקוש והיצע שיוצרים את השוק האפור, ויכול להיות שבחלקים ממנו הוא שוק לגיטימי המספק שירותים משלימים למערכת המוסדית, שאינה יכולה או אינה רוצה להיות חלק משוק זה. יש גם יתרונות, ובראשם הגדלת הנגישות של הציבור לאשראי. כמו כן, העובדה שהשוק האפור קיים ומתפתח מלמדת במידה מסוימת על נחיצותו, אולם, יש גם בעיות וכשלים באופן שהשוק הזה התפתח בישראל".
אלא שאת התמונה המאוד סטרילית הזאת תרגם חבר הכנסת עבד אלחכים חאג' יחיא מהרשימה המשותפת למציאות מבהילה: "אלה שנותנים את ההלוואות הם יותר ויותר גורמים מתחום הפשע. יש להם שופטים משלהם וחוקים משלהם, כולל גזר דין מוות. הריבית הרצחנית שלהם מגיעה עד כדי הפקעת בתים. מוציאים אנשים מהבתים ולוקחים להם אותם, ולפעמים גם רוצחים אותם. הרבה אנשים נרצחו כי לא עמדו בתשלומים.
"אתה יכול כל החיים לשלם רק את הריבית. יש גם כאלה שברחו לחוץ לארץ. לכן נדרשת אכיפה וצריך להחמיר עם המלווים, שחלקם עושים זאת כדי להלבין הון. יש לספק את החלופות למשקי-הבית ולעסקים הקטנים, כי הרי הגדולים יודעים שבסוף הם יזכו לתספורת".
ח"כ מיקי לוי, לשעבר סגן שר האוצר (יש עתיד), שהיה בעברו מפקד מחוז ירושלים במשטרה, תרם מהיכרותו את הנושא: "אני לא אוהב את השוק האפור הלא לגיטימי עוד מהכובע הקודם שלי. ראיתי אנשים נופלים, אני מכיר את ריבית הנשך שמגיעה לעתים לאף יותר מ-20%, וראיתי משפחות מתרסקות, עסקים מתרסקים. בסוף הם הגיעו אלינו לחקרי החקירות. הריבית בשוק האפור הלגיטימי היא יותר מוסדרת, אבל בסופו של יום נמצא אזרח מול אותם מלווים ללא שום כתובת".
בהקשר זה ציינו חלק מהמשתתפים כי רבים מהלווים בשוק האפור נקלעים למצב הזה בשל אפליה. כך למשל סיפר נדב מנסדורף, מבעלי חברת טריא המספקת הלוואות אינטרנטיות בין אנשים פרטיים, על תושבת הפריפריה שקיבלה מטריא הלוואה לטיפול שניים בריבית של פחות מ-5% בשנה, שלא יכלה לקבל משום מקום אחר. הוא האשים כי "אם אתה רוסי, ערבי, אתיופי, מזרחי או מהפריפריה - הנגישות שלך לאשראי בתנאים סבירים כמעט ולא קיימת".
מה זה שוק אפור?
הדיון בכנסת חשף את מורכבות העניין, שכן אפילו על ההגדרה "שוק אפור" אין הסכמה. נגידת בנק ישראל קבעה כך: "מעבר למערכת הבנקאית ולמערכת הפיננסית החוץ-בנקאית, שהן מערכות מוסדיות, יש קבוצה שלישית של נותני אשראי, שזכתה לשם 'שוק אפור'. כשלעצמה, פעילות מתן אשראי אינה בהכרח מנוגדת לחוק, ובתוך השוק האפור ישנם גופים לגיטימיים, אך שאינם מפוקחים מספיק, ומנגד ישנם גם גופים עברייניים. האופן בו התפתח שוק זה בישראל הוא עתיר סיכונים, לרבות סיכוני ציות לחוק.
"בישראל, מערכת המימון החלופית מוצעת בעיקר על-ידי נותני שירותי מטבע, חברות פרטיות וציבוריות הנותנות שירותי אשראי, וכן עמותות לגמילות חסדים. בנוסף מתפתחת גם תעשייה נוספת המתאפשרת הודות להתפתחויות הטכנולוגיות, והמציעה מודל מימון המפגיש ישירות בין הלווים לבין המלווים".
בעלי חברות האשראי הציבוריות הנסחרות בבורסה התנגדו להגדרה בשל הקונוטציה השלילית שלה: "אנחנו חברה בורסאית שפועלת בתחום כבר 20 שנה", אמר בדיון נציג חבר אופל בלאנס השקעות. "זו טעות להכליל תחת חוק אחד את כל הגופים שנותנים אשראי. חשוב להבין שאין תחרות בשוק הפיננסי. אנחנו פועל יוצא של צורך, ובעשור האחרון הצורך בנו רק עלה".
לדבריו, "אנחנו פועלים תחת רגולציה קפדנית. וכשמתייחסים לגובה הריבית, צריך להבין שעלות האשראי שלנו לא מתבטאת רק במרווחים בינינו לבין הבנק, אלא גם בסיכונים שאנחנו לוקחים - בניגוד לחברת ביטוח שמשעבדת את פוליסת הביטוח, או בנק שמשעבד בית".
פתרונות חלופיים
הדיון אתמול התקיים על רקע שני תהליכים שמתבצעים היום לתיקון הרגולציה: האחד הוא תיקון חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, שאושר לאחרונה בוועדת שרים לחקיקה וצפוי להתגבש להצעת חוק שתפורסם בשבועות הקרובים. על-פי הצעה זו, גובה הריבית המרבית יגדל מרמה של כ-7.8% לכ-20.1% לשנה, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי יהיו כפופים לריבית מרבית זו, ויוטלו עונשים פלילים על מי שגובה ריבית גבוהה מהריבית המרבית; השני הוא יישום המלצות להקמת רגולטור שיפקח על פעילותם של נותני שירותי מטבע ונותני שירותי אשראי אחרים שבנק ישראל אינו מפקח עליה וצעדים נוספים להסדרת השוק.
אולם, נראה כי הביקוש ההולך וגדל לאשראי מצריך לא רק פיקוח רגולטורי אלא גם פתרונות בשטח. אחד הפתרונות, שהציע ח"כ מיקי לוי, הוא להרחיב את מעגל נותני האשראי: "מוסדיים מלווים כסף לארגונים גדולים במיליונים. האם לא הגיע הזמן לאפשר למוסדיים לבצע הלוואות פשוטות למשקי-בית, וכך אולי לכסח את השוק האפור הלא לגיטימי?".
הנגידה הגיבה להצעה זו בחיוב: "אנחנו תומכים בהלוואות ממוסדיים, זה כיוון נכון. יש חסמים בדרך כי צריך להקים מערך חיתום, אבל צריך להתגבר על החסמים האלה. צמצום הזליגה לשוק האפור תתאפשר על-ידי הרחבת מתן ההלוואות בתוך המערכת המוסדית".
אחד הפתרונות שכבר הולכים ותופסים תאוצה הוא זה שמציעות חברות אינטרנטיות המציעות מתן הלוואות מלקוחות פרטיים ללקוחות פרטיים, דוגמת בלנדר, eloan ועוד.
נציג חברת טריא ציין כי "השימוש בטכנולוגיה מאפשר לנו להעביר כסף מהציבור לציבור, בלי ריביות נשך ובלי התערבות ממשלתית. יש היום ממשק שמאפשר לכל מה שנאמר כאן לקרות - אמנם לא מחר בבוקר, אבל אפשר להתחיל את התהליך. יש כבר אפשרות לעשות חיתום ולתת אשראי למשקי-בית וגם לעסקים קטנים. השיטה הזאת כבר הוכיחה את עצמה במקרים של משברים כלכליים בעולם".
לאלה מצטרף פתרון נוסף שבארץ נמצא בחיתוליו: איגודי אשראי. ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני) פנתה בהקשר זה לנגידה: "חסר קידום של איגודי אשראי קטנים, שבהם הבעלים הם הלקוחות. בנק ישראל, בתיאום עם משרד האוצר, צריך לקבוע אילו איגודים יהיו פטורים מפיקוח".
בהקשר זה השיבה הנגידה כי אגודות אשראי זעירות אמורות להיות לא מפוקחות על-ידי בנק ישראל, ולא להידרש לסטנדרטים המחמירים שרלבנטיים לאגודות האשראי בהיקף פעילות משמעותי: "לגבי האחרונות - חייב להיות פיקוח הדוק".
ח"כ אלי כהן ממפלגת כולנו חידד את הצורך בהגברת התחרות: "כלכלת ישראל צומחת רק ב-3%, וזה רק בגלל שיש ריכוזיות, גברתי הנגידה. עסקים לא מקבלים אשראי, והם לא צומחים. מתי יקום עוד בנק בישראל? מי יכול לקבל רישיון בנקאי בוויה דולורוזה של המערכת הבנקאית הקיימת?"
פלוג התייחסה לנושא מן ההיבט של הקמת בנק אינטרנטי: "הוגדרו התנאים לגבי הקנת בנק אינטרנטי. אם יבוא גוף שיעמוד בתנאים ויוכל להיכנס לשוק ולהיות רווחי - בבקשה. התנאים הוגדרו".
היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי צריך להמשיך לבחון את הגורמים לפריחה כל-כך גדולה של המערכת החוץ-בנקאית, שמדירה אוכלוסיות שלמות מהאשראי הבנקאי. הוא התייחס לפעולת ועדת שטרום בטיפול בבנקאות למשקי-הבית, ואמר כי יפנה לעומד בראשה, דרור שטרום, כדי לוודא שהוועדה תטפל בנושא ותביא את הדברים להסדרה בוועדת הכלכלה: "ככל שנדיר פחות את הקבוצות החלשות מאשראי לגיטימי - כך תהיה פחות עבודה לנלחמים בפשיעה ובהון השחור".