מצבה של תעשיית ההון סיכון האמריקאית הולך ומחמיר: 40 עסקות השקעה של קרנות הון סיכון בחברות סטארט-אפ אמריקאיות מתבצעות כיום ברבעון, לעומת כ-40 עסקות ביום שהתבצעו ב-2000. הקרנות, המתמודדות עם לחצים הולכים וגוברים של המשקיעים להקטין את הסיכון, מחזירות להם השנה יותר הון משהן מצליחות לגייס.
מצב זה משמש כר להתפתחותה של תעשיית הקרנות המשניות (Secondery), שמעולם לא ידעו פריחה כה גדולה כמו בחודשים האחרונים. קרנות משניות עוסקות ברכישת תיקי השקעה שלמים של משקיעים בקרנות הון סיכון. בדרך כלל מתבצעות העסקות במחירים נמוכים בעשרות אחוזים עד כמחצית משווי התיק שמציגים מנהלי הקרנות, ומאפשרות בכך למשקיעים בקרנות לחתוך הפסדים ולצאת במהירות מהשקעותיהם בקרן. הגידול בשוק הקרנות המשניות מביא לשינויים בלתי מתוכננים במבנה הבעלות של החברות, ומכיוון שמשקיעים זרים מעורבים בכשני שלישים מההשקעות בישראל, למגמה זו השפעה ישירה על חברות ישראליות רבות.
כזו היא למשל חברת האופטיקה הישראלית לינקס פוטוניקס, אשר לקראת סוף השבוע גילתה כי 3% ממניותיה עברו מיד ליד באחת מעסקות המשנה הגדולות ביותר אי פעם: מכירת אחזקותיה של קבוצת קרנות הנאמנות האמריקאית ואן וגונר (Van Wagoner) לחברת הניהול של קרנות סיינט (Saint) תמורת 130 מיליון דולר, שבמסגרתה עברו אחזקות הקרן ב-13 חברות מיד ליד.
לינקס פוטוניקס מפתחת רכיבים ותת-מערכות לתחום התקשורת האופטית. החברה הוקמה ב-98' וגייסה עד כה כ-63 מיליון דולר. הגיוס האחרון, בינואר 2001, נערך לפי הערכת שווי של 305 מיליון דולר. קרן ואן וגונר שימשה בחברה משקיע אסטרטגי בלבד ולא קיבלה נציג בדירקטוריון תמורת ה-3% שהחזיקה, ולכן במקרה זה לשינוי בבעלות אין השפעה גדולה על המשך פעילות החברה.
עסקה דומה ביצעה בתחילת השנה קרן לוסנט ונצ'רס, שהמשקיע היחיד בה הוא חברת לוסנט. לוסנט מכרה 80% מתיק ההשקעה שלה, שכלל אחזקות ב-27 חברות טכנולוגיה, לקרן ההון סיכון הבריטית קולר קפיטל המתמחה בעסקות משנה, תמורת כ-100 מיליון דולר.
קרן לוסנט מוכרת בישראל בעיקר בזכות השקעתה בחברת כרומטיס, שנסגרה, ואולם מלבדה השקיעה בשש חברות סטארט-אפ ישראליות: בנטר, למבדא קרוסינג, מגניפייר, ממלינק, מוביליטק וסילייט, שחלקן הועברו לידיה של קולר. עם זאת, לוסנט המשיכה להשקיע בכמה מהחברות של לוסנט ונצ'רס לשעבר, דוגמת בנטר.
קולר קפיטל, המנהלת שלוש קרנות משנה גלובליות, הובילה ביוני 2000 קונסורטיום של משקיעים לעסקה משנית ענקית, בהיקף של מיליארד דולר, שבה נרכשה השליטה ב-292 חברות פורטפוליו של קרן נטווסט אקוויטי פרטנרס.
שגשוגו של שוק הקרנות המשניות קשור לגידול במספר המשקיעים הפרטיים שנכנסו לתחום ההון סיכון בתקופת הגאות. ב-2000, לדוגמה, השקיעו משקיעים פרטיים כ-12.4 מיליארד דולר בקרנות הון סיכון אמריקאיות - יותר מפי שניים מאשר ב-99', שבה גייסו הקרנות 5.7 מיליארד דולר ממשקיעים פרטיים. רבים מהם התחייבו להעביר לקרנות את הכספים המיועדים להשקעות כשהן מבצעות "קריאה לכסף". ואולם מכיוון שכספי ההתחייבויות של המשקיעים היו מושקעים ברובם במניות חברות טכנולוגיה, כיום, לאחר נפילת הבורסה, אין להם כספים אלה, אף שהם מחויבים על פי חוזה להעבירם לקרנות.
לא רק המשקיעים הפרטיים מנסים להשתחרר מהתחייבויותיהם באמצעות מכירתן לקרנות משנה. באחרונה מנסים גם המשקיעים המוסדיים, כגון ואן וגונר, להיחלץ ממלכודת השקעותיהם בקרנות. זו כבר סכנה ממשית המאיימת על הקרנות, שכן חלקם של המשקיעים הפרטיים מעולם לא היה גדול יותר מ-12%-10% מההון שגייסו הקרנות. המשקיעים המוסדיים, מנגד, הם המשקיעים העיקריים בקרנות, ובמובן מסוים הם מחזיקים בידיהם את תעשיית ההון סיכון. אפילו קרן כמו סקויה דיווחה השנה כי כמה מהמשקיעים ביקשו להשתחרר ממנה, אלא שלקרן זו יש רשימת המתנה של משקיעים המעוניינים להיכנס אליה.
על רקע מגמה זו, ניתן להבין את המסקנה העגומה שאליה הגיעו רוב הדוברים בכנס הסגור שערכה דלויט טוש בעמק הסיליקון לפני כחודשיים, שאליו הגיעו כ-500 מנהלי קרנות מישראל ומארה"ב ומשקיעים מוסדיים גדולים. רוב הדוברים הסכימו כי בתוך שלוש שנים ייעלמו מחצית מקרנות ההון סיכון הפועלות בארה"ב בגלל ביצועים כושלים. במרבית המקרים, לא יצליחו המשקיעים בקרנות אלה למכור את אחזקותיהם, ויפסידו את כספם. הקרנות שישרדו, צופים בתעשייה, צריכות להתרגל לבעלי הבית החדשים: מנהלי קרנות משניות.
odedh@haaretz.co.il
המשקיעים המוסדיים יוצאים מהקרנות האמריקאיות
עודד חרמוני
29.9.2002 / 12:01