לאנשי צוות מתווה הגז ולשר האנרגיה, יובל שטייניץ, היתה סיבה טובה לנשום לרווחה. מבקר המדינה אמנם לא קשר כתרים לעבודת הצוות, אבל הוא רחוק מלהאשים אותם בתקלה הגדולה של ניהול משק הגז. מדו"ח המבקר, יוסף שפירא, עולה בבירור שמדובר במחדל מתמשך. שרים ועובדי ציבור בכירים הפקירו את משמרתם - איש וסיבותיו: האחד לא הבין את תפקידו, האחר התמקד במילוי משימותיו מבלי לשים לב לאחריותו הכוללת, השלישי היה עמוס מכדי למלא את תפקידו והרביעי שינה את דעתו חדשות לבקרים מבלי להבחין בנזק העצום הנגרם מהזגזוג.
כעת לא נותר זמן ליישוב חשבונות העבר. דחייה נוספת בפיתוח שדות הגז מסכנת את הביטחון האנרגטי וחושפת את המשק לתקלות והפסקות חשמל שמחירן כבד מאוד. יש לפעול במהירות ובנחישות לתיקון הפגמים שעליהם הצביע המבקר ולקבל החלטות, גם אם הן שנויות במחלוקת. האופוזיציה למתווה קולנית אמנם, אבל הפגנות המחאה הרפות הוכיחו שמדובר בקבוצות שוליים שאין להן שורשים בציבור הרחב. כדאי לשים לב שגם המבקרים החריפים של המתווה מתקשים להצביע על חלופה סבירה והוגנת.
הפגם העיקרי, שעליו מצביע המבקר, הוא בפיקוח על מונופול הגז שיצרה המדינה על ידי שורת המחדלים שמתאר המבקר. המתווה מציע אמנם מנגנון של מחיר מרבי לגז והצמדה, תוך איסור על המפיקים לגבות מחיר גבוה ממחיר הגז ליצוא. את הפיקוח הזה יש להדק באמצעות בקרה על פרטי החוזים הנחתמים בין חברות הגז ללקוחות, וקביעת מגבלות שימנעו ממונופול הגז לנצל את כוחו ולהכתיב תנאי שירות.
שינויים כאלה מתחייבים מהמצב ואינם צריכים לעכב את הליכי אישור המתווה. צוות המתווה אינו צריך להתייחס ברצינות לדרישה להחמיר את המגבלות על היצוא מעבר למה שנקבע בחוזה. אין חשש שההיתר ליצוא מוקדם מתמר יפגע בהתחייבות לפתח את שדה לווייתן, שכן כל הפרה של המתווה מכניסה את חברות הגז לסיכון עצום: תוכנית המימון לפיתוח שדות הגז מבוססת על המתווה ועל קיומו הקפדני.
עם זאת, יש במתווה חור שחור גדול, שגם מבקר המדינה התקשה להבחין בו: התוכנית לתחרות כביכול בענף הגז מבוססת על פיתוח שדות הגז הקטנים כריש ותנין, שיימכרו לבעלים חדשים. מכיוון שזהות הקונים לא ידועה, הם אינם חלק מהסכם המתווה, ולכן מרחף סימן שאלה על התנאים לפיתוח המאגרים האלה. כך, למשל, הם מחויבים למכור את כל הגז במאגרים ללקוחות ישראלים - אבל לא ברור עדיין שיש בישראל מספיק לקוחות לרכישת הגז, לאחר שכל הלקוחות המרכזיים חתמו על חוזים לרכישה ממאגר תמר.
ככל הנראה, לא ניתן יהיה להסתפק במכירת המאגרים למתחרה חדש, אלא יש להבטיח לו הגנות מסוימות, כמו חיוב חברת החשמל לשנות את החוזה עם תמר ולפצל את רכש הגז שלה. ללא הסדר מתאים, יתנו בעלי כריש ותנין את פיתוח השדה בהיתר ליצוא, והמדינה, כדרכה, תתרצה.