מסחר מקוון: מספר הקונים ברשת הוכפל בארבע שנים

עיניהם של צרכני העולם כולו היו נשואות לחגיגת המכירות שערך אתר המסחר המקוון "אמזון" לרגל יום הולדתו ה-20. חגיגות אלו הזכירו לכולנו את כברת הדרך הארוכה שעברו אתרי המסחר בשני העשורים האחרונים וסחפו אחריהם צרכנים רבים שבחרו לזנוח את הרגלי הרכישה המסורתיים לטובת הקנייה ברשת.

מגמה זו לא פסחה כמובן גם על הצרכנים הישראלים שעל פי נתוני חברת פייפאל ביצעו רכישות מקוונות בשנת 2014 בסכום הנאמד בכ-8 מיליארד שקלים. גם נתוני האתרים הגדולים בישראל מחזקים נתון זה ומצביעים על צמיחה של 100% במספר הרוכשים המקוונים בארבע השנים האחרונות. מה שהחל לטענתם ברכישת גאגד'טים ומוצרי אלקטרוניקה התרחב כיום כמעט לכל תחום בחיינו, החל ממוצרי אופנה וקוסמטיקה, צעצועים, נעליים, ריהוט ועוד.לרגל כנס go-ecommerce ה-3 מבית מידע כנסים וכדי להבין כיצד כבש המסחר המקוון את חייו של הצרכן הישראלי, החלטנו לשוחח עם מספר בכירים המובילים את האתרים הפופולריים בישראל, במטרה לעמוד על הרגלי הרכישה של הישראלים, העדפותיהם וכן להבין מהן המגמות העתידיות בתחום.

על פי מנכ"ל ומייסד קבוצת chinabuy, ג'ו זאנג, אנו עדים כיום לשתי מגמות עיקריות בכל הנוגע לרכישה מקוונת של צרכנים ישראלים. האחת, לדבריו היא שיותר ויותר צרכנים עוברים לרכוש און ליין על פני רכישה בחנויות "אוף ליין", בעיקר בשל "המגוון הגדול והרחב, המחירים האטרקטיביים והנוחות הקיימת בקנייה בלחיצת כפתור". הילה ארבל, מנהלת השיווק והפיתוח העסקי של אתר זאפ, מחזקת את דבריו של זאנג ואף מציינת כי "הצרכן הישראלי בשנת 2015 הוא צרכן עם ציפייה בסטנדרט גבוה והוא מצפה לחווית קנייה של כאן ועכשיו, של מיידיות ושל נוחות". לדבריה, מגמת הגידול בשוק המסחר המקוון בשנים האחרונות היא דרמטית ועל כן לכן מצופה שהרשתות הקמעונאיות ייצרו חיבור חזק בין המרחב הפיזי למרחב הדיגיטלי ויקימו פלטפורמת מכירה אונליין שכן אחרת הן מסתכנות באובדן רלוונטיות בעיני הצרכן.

המגמה השנייה אותה מעלה זאנג והחשובה יותר לדבריו היא ש"אנו עדים לכך שהצרכן הישראלי מעדיף יותר לרכוש מאתרי קניות זרים גלובליים, בעיקר מארה"ב, אנגליה וסין וזאת לאור יוקר המחייה הגבוה בישראל". לטענתו, הצרכן הישראלי מבין כי עדיף לו לרכוש ישירות "מהמקור" וכך לחסוך את כספי הייבואנים וגוזרי הקופונים בדרך. אלעד גולדנברג, מנהל הפעילות העסקית של eBay בישראל אף מוסיף ואומר כי "הצרכן המקוון הישראלי הוא צרכן שקול, מתוכנן ומתוחכם. הוא מכיר את המבצעים השונים, מחכה להם ומנצל אותם". ההוכחה הטובה ביותר לכך לטענתו היא מכירות הבלאק פריידיי שנערכו ב-2014, שעל פי נתוני החברה, העידו על גידול של 200% בקניות ישראלים, לעומת 2013.

באשר להרגלי המסחר המקוון של הצרכנים הישראלים ביחס לאלו של צרכנים נוספים בעולם, דעות הבכירים חלוקות. מריאנה אסף, מנהלת שיווק וואלה! שופס טוענת כי למרות שישראל מתקדמת יחסית בתחום הסחר המקוון והדור הצעיר קונה באינטרנט, ישנו עדיין מקום לשיפור שכן קיים פער ביחס למדינות המערב ומדינות כמו דרום קוריאה, שם לדבריה 90% מהגולשים רוכשים דרך קבע באינטרנט. גולדנברג לעומתה מציין כי מחקר שערכה eBay השנה מעלה כי 91% מהישראלים שגולשים באינטרנט העידו שביצעו קנייה מקוונת אחת לפחות. לדבריו, הישראלים הם מהמובילים בקניות מחו"ל היות ומרביתם מדברים אנגלית טובה מספיק בכדי לתקשר ולקנות מכל העולם.

כלל המרואיינים מצביעים על עלייה מתמדת הן בתדירות הקנייה של הצרכן הישראלי, הן בכמות המוצרים בסל והן בסכום הקנייה הממוצע שלו. אחת הקטגוריות שממשיכות להוביל לטענתם את תחום הרכישות המקוונות הינה קטגוריית הסלולר. על פי נתוני חברת וואלה! שופס, ב-2015 חל גידול של למעלה מ-50% ברכישת סמארטפונים ומוצרים נלווים ביחס לשנה שעברה. גם קטגוריית האופנה והאקססוריז מצטיירת ככזו שכבשה את ליבו של הצרכן הישראלי ועל פי חברת chinabuy, יותר משליש מהמכירות השנתיות באתר נעשות בקטגוריה זו.

נתון מעניין נוסף מתייחס לשעות הרכישה המועדפות על הישראלים. חברת eBay למשל, מדווחת כי שעות השיא של רכישות האון ליין נרשמות בימי שבת בין 21:00-23:00, מה שמראה שהישראלים אוהבים לבצע רכישות בניחותא ובזמנם הפנוי, לפני שגרת השבוע ואחרי שהילדים ישנים. על פי חברת וואלה! שופס דווקא נראה כי השעות המועדפות ביותר על הרוכשים הישראלים הן בשעות העבודה הנתחמות בממוצע בין השעה 9:00 ל-17:00. כמו כן מראים הנתונים כי בשעות הצהריים 13:00-15:00 חלה ירידה משמעותית ברכישות, המוסברת בהפסקת צהריים. אתר זאפ מתייחס למגמה נוספת ולפיה קרוב ל-50% מהגלישות והרכישות באתר נעשות דרך מכשיר הסלולר- דבר המתיישר עם המגמה העולמית ולפיה יותר ויותר צרכנים עוברים לרכוש במובייל.

על אף המגמה ההולכת וגדלה של רכישה מקוונת בקרב ישראלים, נראה כי על פי מספר אתרי המסחר הישראלים, בתי העסק עצמם טרם הסתגלו לשינויים שנעשים בהרגלי המסחר של הצרכנים. ארבל מזאפ מסכימה עם טענה זו ומעלה מספר חסמים שלטענתה מונעים מקמעונאים בארץ להיכנס לשוק האי- קומרס: האחד הינו רתיעה משקיפות מלאה של מחירי המוצרים ברשת, השני מתייחס לחשש שהמכירה המקוונת תפגע במכירה הפיזית.

החסם השלישי נגרם בשל ידע מוגבל בהתנהלות אונליין ושיווק דיגיטלי והאחרון מתייחס למורכבות לוגיסטית של ניהול מלאי ומשלוח הכרוך לעתים בעלויות גבוהות. זאנג אף מתייחס לכך שמגמה זו קיימת במקומות נוספים בעולם, בהם הקמעונאים המקומיים מתקשים להסתגל לשינוי ומעדיפים לשמר את המצב הקיים והמוכר להם. כמו כן, לדבריו, עסקים מקומיים רבים מתקשים לעמוד בתחרות המחירים של האתר הגלובליים בשל שרשרת המזון המסורתית של הייבוא ולכן מעדיפים שלא להתצחרות בפלטפורמה זו. לטענתו, בטווח הארוך בעלי עסקים אלו יהפכו לאט לאט ללא רלוונטיים.

גולדנברג לעומתם דווקא שולל את ההנחה לפיה בתי עסק אינם מתיישרים עם המגמות העתידיות וכראייה מציין כי "ניתן להבחין בכל כמה שבועות שרשת מרכזית אחרת נכנסת לאינטרנט וזה קורה בכל העולם וכמובן שגם בישראל". לדבריו, המעבר לאונליין מלווה בחששות טבעיים שכן הוא מצריך התאקלמות של בתי העסק לצד השקעה אדירה בתשתיות, עלויות כספיות והכשרת כוח אדם מיומן- אבל אין ספק שהעולם כולו הולך לכיוון הזה.

על פי כל התחזיות, יותר ויותר צרכנים ישראלים יעברו בשנים הקרובות לרכוש באופן מקוון ובדומה למגמה העולמית, האתרים השונים ידעו להתאים באופן אישי את המוצרים לכל צרכן. לדבריו של גולדנברג, בשנים הקרובות נראה שיותר ויותר עסקים יציעו ללקוחות מוצרים ושירותים בהתאם לדפוסי הצריכה שלהם ויספקו להם את המוצר מבלי שיצטרכו לקנות אותו שוב ושוב. "דמיינו שאתם צורכים משהו על בסיס קבוע, לדוגמא חיתולים - המנגנון יידע כמה חיתולים משפחה צורכת בחודש, וישלח את המוצר בכמות מותאמת אישית". גם זאנג מתייחס למגמה זו ואומר כי בעתיד נראה יותר ויותר שילוב של טכנולוגיה מתקדמת ופרסונליזציה מתוחכמת שתאפשר רכישה באמצעות "קליק אחד", כפי שכבר ניתן להתחיל ולראות באתרים רבים.