"הרפורמה במס הישיר אינה סוף פסוק"

"לפי הנחיות אחרונות של שר האוצר וצמרת האוצר, הגירעון בתקציב המדינה ל-2002 הוא עניין אסטרטגי. המטרה היא שמירה, בכל מחיר, על יעד הגירעון המקסימלי, 3.9% תוצר" - כך אמר אתמול ל"הארץ" עו"ד מאיר קפוטא, ראש אגף הכנסות המדינה באוצר.



לדברי קפוטא, "כדי שלא תהיה חריגה מהיעד של 3.9%, נערך באוצר בשבועות האחרונים מעקב שוטף וקבוע אחרי צד ההוצאות בתקציב ואחרי צד ההכנסות. המעקב יימשך עד סוף 2002. לצורך המעקב הוקם צוות מקרו מיוחד באוצר, בראשות מנכ"ל המשרד, אוהד מראני, שעוקב באופן קבוע אחרי ההתמודדות עם יעד הגירעון, ובעיקר אחרי ההכנסות ממסים".



לדבריו, "המסים נהפכו בשנה האחרונה, בשל המיתון, לעניין רגיש. ביוני הוריד האוצר את יעד גביית המסים השנה ל-148 מיליארד שקל. בהתאם לנתוני הגבייה באוגוסט, שהיו נמוכים, דיווח מינהל הכנסות המדינה לצוות המקרו כי הגבייה הצפויה השנה תהיה בסדר גודל של 147 מיליארד שקל. ההפרש נבע מגבייה נמוכה מהצפוי של אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, בהיקף של 500 מיליון שקל; מגבייה נמוכה, בהיקף של 300 מיליון שקל, על ידי אגף המכס ומע"מ; ומגבייה נמוכה, בהיקף של 200 מיליון שקל, באיגרות הממשלתיות".



"הפער של מיליארד שקל אינו עקרוני", אמר קפוטא, "הוא גם בתחום הטעות, וייתכן שכן נעמוד ביעד של 148 מיליארד שקל. ואולם זה בהחלט תמרור אזהרה, שצריך לעקוב אחריו. מנכ"ל האוצר הבהיר כי אם ההכנסות ממסים יהיו נמוכות במיליארד שקל, תהיה התאמה גם בצד ההוצאות, כיוון שהאוצר נחוש בדעתו לעמוד ביעד הגירעון. לקראת סוף שבוע זה יתקבלו נתוני גביית המסים של ספטמבר. על פי נתוני תשעת החודשים הראשונים של 2002, מינהל הכנסות המדינה יגבש תחזית גבייה מעודכנת ל-2002 כולה. בהתאם למסקנות שלנו יינקטו הצעדים הנדרשים כדי להבטיח עמידה ביעד של 3.9%".







עו"ד קפוטא (48) מונה לראש אגף הכנסות המדינה ב-13 ביולי 2002. קודם לכן, במשך כמה חודשים, היה ראש האגף בפועל. קפוטא החל לעבוד באוצר לפני 20 שנה. בתקופה זאת מילא שורה של תפקידים במינהל הכנסות המדינה ובנציבות מס הכנסה. ב-1985-1986 היה מנהל מחלקת החקיקה בנציבות. ב-1987-1993 היה היועץ המשפטי של מינהל הכנסות המדינה, ומאז 94' שימש משנה לממונה על הכנסות המדינה. בשנה האחרונה, עם פרישתה של ציפי גל-ים מראשות אגף כלכלה והכנסות המדינה, בוצע ארגון מחדש באגף. האגף פוצל לשני אגפים - אגף הכנסות המדינה ואגף כלכלה ומחקר. קפוטא מונה לראש אגף הכנסות המדינה.



לקפוטא היה תפקיד מרכזי בשתי הרפורמות של האוצר בשנה האחרונה - הרפורמה במיסוי נדל"ן (ועדת רבינוביץ הראשונה) והרפורמה במס הכנסה (ועדת רבינוביץ השנייה). הוא היה חבר בשתי הוועדות, ואף כתב את הדו"חות שלהן. כמו כן, הוא מרצה באוניברסיטאות ישראל בענייני מס מזה 15 שנה.



קפוטא, בראיון ראשון לתקשורת מאז נכנס לתפקידו, מדגיש כי בדעתו לחזק גם את המבנה הארגוני של אגף הכנסות המדינה וגם את התחום המחקרי והתכנוני. "אני אומר זאת כאדם שמאמין במחקר, בבדיקת הדברים לעומק, בירידה לשורשם של דברים". בדעתו לגבש מדיניות מסים רב-שנתית. ואולם העניין הראשון שעל הפרק, מבחינתו, הוא ביצוע הרפורמה במס הכנסה.



המפץ הגדול



לדעת קפוטא, "קשה מאוד להפריז בחשיבותה של הרפורמה. היא המהלך החשוב ביותר בתחום המיסוי הישיר במדינת ישראל, זה הרבה מאוד שנים. היא בבחינת מפץ גדול במיסוי. הציבור הרחב עוד לא עמד על מלוא עוצמתה ועומקה. אנשי המקצוע מתחילים ללמוד ולהפנים את השלכותיה. ברמה הטכנית מדובר עכשיו בהרבה מאוד עבודה ליישום הרפורמה. היא נעשית בעיקר על ידי נציבות מס הכנסה. תפקיד הממונה על הכנסות המדינה הוא להבטיח כי היישום יהיה הטוב ביותר, כך שלא תהיה סטייה מהכיוון שעליו הצביעו הוועדה והמחוקק, בכל הקשור לקונצפט של מדיניות מסים. אני כל הזמן עוקב מקרוב אחרי היישום. אני אולי הממונה הראשון שמכיר בצורה כל כך יסודית את ענייני המס, גם מצד המקרו וגם מצד המיקרו".



קפוטא סבור כי הרפורמה במס הישיר אינה סוף פסוק. "אני אישית", הוא אומר, "חסיד של מהפכה שמורכבת מהרבה מהפכות קטנות. הרפורמה במס הישיר היא שלב אחד בשורה של רפורמות שצריכות לבוא בתחום המסים העקיפים ובתחום מסי הרכוש, שבו הלכנו בכיוון מאוד מסוים, בלי דיון ציבורי". העולם דינמי. לאחר כל רפורמה צריך לעשות מהלך מאזן, ואחרי כן עוד רפורמה, ועוד מהלך מאזן".



קפוטא מתכוון לבנות בקדנציה שלו מצע למדיניות מסים לשנים הקרובות. במסגרת מהלך זה ייעשה ניתוח של מדיניות המסים ב-20-25 השנים האחרונות. "ייבדק היכן היתה המדיניות נכונה, היכן שגויה, היכן הכוונות היו נכונות והביצוע שגוי, והיכן המטרות היו נכונות אבל המערכת הלכה רחוק מדי".



לדבריו, "מדיניות מסים אינה יכולה להיקבע על ידי צוות מצומצם של רואי חשבון, עורכי דין וכלכלנים. אלה אנשי מקצוע שבאים ממיליה מסוים, ורואים את החיים דרך משקפיים בצבע מאוד מסוים. מדיניות מסים קובעת את חלוקת ההכנסה הלאומית - שאלת המיקום שלנו בין תפישת עולם ליברלית לתפישת עולם סוציאליסטית. היא קובעת את מידת הפרוגרסיוויות של מערכת המס. הציבור, מכל השכבות והדיסיפלינות, צריך להשתתף בקביעת מדיניות המסים. בצוותים שאני מתכוון להקים יהיו לא רק אנשי מיסוי וכלכלה, אלא גם סוציולוגים, נציגי שכבות חברתיות שונות ופוליטיקאים. הם יצטרכו להתייחס לעניינים כמו נטל המס, הרכבו, מידת הפרוגרסיוויות של מערכת המס ועוד".



קפוטא אמר כי "מבדיקה שעשיתי עולה כי נטל המס בישראל בשנים האחרונות לא השתנה מהותית. מה שכן השתנה זה הרכבו - גדל הנטל על השכירים, ירד הנטל על החברות". קפוטא מבטיח להפוך את נתוני מערכת המס שבידי האוצר לשקופים הרבה יותר, כדי שבסיס כל הנתונים יעמוד לרשות הציבור הרחב, התקשורת ואנשי האקדמיה.