שופטת ביהמ"ש העליון דליה דורנר הכריעה כי העיתונאי יואב יצחק ועיתון "מעריב" יוכלו לפרסם במלואה את כתבת התחקיר שהכינו על מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס.
כזכור, בראשית השנה ביקש עיתון "מעריב" לפרסם כתבת תחקיר גדולה שהכין העיתונאי יואב יצחק על מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, ובין השאר התייחס בכתבה להליכי הגירושים של נוני ומיכל מוזס, שהתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה וכן בבתי משפט בארצות הברית.
תחקירו של יצחק בא לאחר שב"ידיעות אחרונות" החליטו להכין תחקיר מקיף על מו"ל "מעריב", עופר נמרודי, לקראת שחרורו מהכלא.
מאחר ודבר קיומו של התחקיר של יצחק נודע למוזס, פנה האחרון לבית המשפט לענייני משפחה וביקש לאסור את פרסום הכתבה ככל שהיא נוגעת להליכים ישירים ועקיפים שהתנהלו בינו לבין אשתו, וזאת מכיוון שההליכים בבית משפט זה מתנהלים בדלתיים סגורות.
בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשתו של מוזס, ואסר פרסום קטעים מהכתבה ובכלל זה גם הליכים שהתנהלו בעניין בני הזוג בארצות הברית, ופרטים שהתגלו מהליך הבוררות שהתנהל בין בני הזוג בפני נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, מאיר שמגר.
כמו כן, אסר בית המשפט על פרסום דבר חקירת משטרה שנפתחה כנגד מוזס בגין ניסיון להטיית משפט, בעקבות הודעת שופט ביהמ"ש לענייני משפחה בוקובסקי למשטרה, כי מוזס ניסה לפנות אליו באמצעות אדם אחר מחוץ לכתלי ביהמ"ש, כדי לשוחח עימו על ההליכים המתנהלים בפניו.
יצחק ו"מעריב" עירערו על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, והשופטת יהודית שטופמן התירה פרסום פרשת חקירת המשטרה כנגד מוזס בנוגע לניסיונו להטות משפט, אך אסרה לאפשר הפרסום בקשר עם הפרטים המתייחסים להליכי הגירושים, שנדונו בבית המשפט לענייני משפחה. על כך עירערו "מעריב" ויצחק לבית המשפט העליון.
השופטת דורנר, קיבלה כאמור את ערעורו של יצחק, תוך שהיא קובעת כי עקרון פומביות הדיון הקבוע בחוק יסוד השפיטה, גובר על הזכות לפרטיות הקבועה למעשה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
השופטת מציינת כי הוראות חוק בתי המשפט הקובעות את איסור הפרסום ואת הכללים בדבר קיום דיון בדלתיים סגורות, כפופות למעשה לעקרון פומביות הדיון, במובן זה שפרסומו של הליך ייאסר רק אם המטרה שלשמה נסגרו הדלתיים, נשארה בעינה.
"על ביהמ"ש המתבקש להתיר פרסום הליך שהתנהל בדלתיים סגורות לבחון ראשית אם המטרה שלשמה נסגרו הדלתיים עומדת בעינה, ושנית, להפעיל את שיקול דעתו כך שעקרון פומביות הדיון ייפגע במידה המיזערית האפשרית להשגת מטרה זו", קובעת השופטת.
השופטת מוסיפה כי, "מטרתו של הסעיף הקובע כי הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה ייעשו בדלתיים סגורות היא כדי להגן על הפרטיות בעניינים משפחתיים אינטימיים וכן על ילדים. ברירת המחדל נקבעה בשל עיסוקו של בית המשפט לענייני משפחה בנושאים אלה. עם זאת, לפחות בדיעבד, כאשר תוכנו של ההליך ידוע, "תיטה הכף אל עבר פומביות הדיון" ופרסום תוכן ההליך לא ייאסר, וההליך יותר לפרסום כולו או מקצתו, אם אין בפרסום פגיעה בילדים או בעניינים משפחתיים אינטימיים".
ומה צפוי לנו בתחקיר?
השופטת מפרטת מספר נקודות מתוך הכתבה:
"בטיוטת הכתבה מתוארת עזיבתה של המשיבה (מיכל מוזס - א.ה) את הארץ. בקווים כלליים מוזכר כי המשיבה הגישה בארצות הברית תביעה למזונות כנגד המשיב (נוני מוזס - א.ה) וזכתה במזונות חודשיים. עוד מתואר בכתבה כי המשיב לא קיים את צו המזונות, ולכן הוצא נגדו צו מעצר בארצות הברית והוא שמר על כך בסוד.
בנוסף מציינת השופטת כי בכתבה מתוארת פרשה שבה הוציאה מיכל מוזס ויזת שהייה לצרכי תעסוקה בארצות הברית והקשרים שהפעיל, לפי הטענה, נוני מוזס בפרקליטות המדינה בפרשה זו.
כמו כן, מתוארת בכתבה הסכמתם של מיכל ונוני מוזס להעביר את הסכסוך שלהם לבוררות אצל מאיר שמגר, והערכתו של נוני מוזס כי לסכסוך ביניהם עשויה להיות השפעה באשר למבנה הבעלות והשליטה ב"ידיעות אחרונות" תוך שהוא מציין כי המשיבה סירבה למספר הצעות כספיות בתמורה לוויתורה על תביעתה למניות קונצרן "ידיעות אחרונות".
השופטת מתירה אם כן את פרסום הכתבה כולה, וקובעת כי כל העובדות אותן ביקש מוזס למנוע אינן קשורים לדיונים שהתקיימו בדלתיים סגורות אלא עניינים חיצוניים לדיונים אלה, ואין בהם פגיעה מיוחדת בפרטיות חיי המשפחה של בני הזוג או פגיעה מיוחדת בילדיהם. השופטת הטילה על נוני ומיכל מוזס את הוצאות בסך של 40 אלף שקל. (רע"א 3007/02)
ביהמ"ש העליון אישר ליואב יצחק ול"מעריב" לפרסם כתבת התחקיר על נוני מוזס
אמיר הלמר
30.9.2002 / 11:51