שילוב נשים בההי-טק יקטין הפערים החברתיים

באחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים בדבר שיעורי התעסוקה והשכר בענף ההיי-טק בשנת 2013. מהנתונים עולה, בין היתר, כי בעוד שמספר הנשים בענף עולה בהתמדה, שיעורן בקרב כלל המועסקים בהיי-טק איננו משתנה ונותר על כשליש בלבד מזה שני עשורים. כך, חלקן של הנשים בענף עמד על 36% אשתקד ועל 37% ב-2012 – השיעור הגבוה ביותר מאז 1995 – והפער בינן לבין מספר הגברים בתעשייה הצטמצם ל-1.7 לעומת פי שניים, כפי שהיה ברוב השנים. אך בחישוב רב-שנתי, המביא בחשבון את העלייה הכוללת במספר המועסקים בהיי-טק, לא נרשם שינוי בהיקף הנשים בענף והן מהוות כאמור כשליש בלבד ממספר המועסקים בו. מספר זה אף נמוך יותר אם בוחנים את שיעור הנשים העוסקות בפיתוח תכנה ולא ככלל בקרב עובדי ההייטק שהוא עומד על פחות ממחצית מכך.

הנתונים הללו משפיעים על המשק כולו, ובמיוחד על שוק העבודה. כידוע, תעשיית הטכנולוגיה העילית הינה קטר הצמיחה של המשק הישראלי והתעסוקה בתעשייה מביאה עמה לרוב שכר גבוה מיתר ענפי המשק – כמו גם אפשרות למוביליות חברתית וכלכלית, שאין דומה לה בשום ענף אחר. לשם המחשה, בעוד שהשכר החודשי הממוצע במשק עמד ב-2013 על 9,200 שקלים לשכיר, בענף היי-טק השתכר עובד 18,700 שקלים בממוצע. שכר זה עולה אף יותר ככל שמדובר בתפקידים בצמרת המחקר והפיתוח של חברות הטכנולוגיה. אלא שדווקא שם, שיעור הנשים נמוך במיוחד.

המשמעות היא, כי מיעוט הנשים בהיי-טק בכלל, בתחום פיתוח התכנה ובתפקידים הבכירים בתעשייה בפרט, מציב אותן בעמדת נחיתות בשוק התעסוקה ומנציח את פערי השכר בינן לבין הגברים. יתרה מכך: העובדה כי גם כ-20 שנים לאחר שתעשיית ההיי-טק הישראלית פרצה קדימה, שיעור הנשים בו לא השתנה, מעידה על בעיה קשה במימוש הפוטנציאל של נשים להשתלב בענף. במובן זה, נשים אינן יוצאות דופן – גם חרדים וערבים נמנים על מאגרי העובדים עם פוטנציאל בלתי-ממומש בתעשייה – אך הפער לרעת הנשים בולט מאוד, בייחוד לנוכח היותן הקבוצה הדומיננטית ביותר באוכלוסיה הכללית וכי הינן מהוות למעלה מ-50% מן האוכלוסיה.

הסיבות למיעוט הנשים בהיי-טק הן רבות ומורכבות. רובן הגדול הינן הסטוריות ונובעות ממבנה החברה, מן הערכים שעליהן מושתתת החשיבה החברתית, כולל החינוך, החל מגיל צעיר. כמו כן, עידוד גברים לבחירה במקצועות מסויימים למול יחס שונה לנשים אשר אינו תומך במידה שווה בבחירותיהן. לדוגמא קיימות טענות שונות באשר לקושי לשלב בין קריירה ומשפחה, כאשר דווקא בתחום ההייטק קיימות בחברות רבות גמישות גבוהה המיוחד מאשר בחברות אחרות. כמו כן, שאלונים שהופצו בקרב תלמידות תיכון העלו, כי קיימת רתיעה בקרב ישראליות צעירות מהדימוי ה"גברי" של התעשייה ומשעות העבודה הארוכות. דבר הממחיש את ההשפעה החברתית אשר כבר מגיל צעיר מלמד נערות כי בהייטק קיימת בעיה מובנית מבחינת שעות העבודה, כאשר דבר זה איננו נכון לחברות היי טק רבות בימינו ונותר בגדר מיתוס בלבד אשר מרתיע נשים לבחור בתחום זה.

התגברות על החסמים לתעסוקת נשים בהיי-טק חייבת להתחיל גם על ידי השפעה על מודעות ויחס החברה לכך המהווה אינטרס כלכלי וחברתי ראשון במעלה. שילוב נשים בענף הוא המפתח לצמצום פערי השכר ולמוביליות תעסוקתית גדולה יותר במשק כולו. לשם כך, על כל פרט בחברה מוטלת האחריות והיכולת לגרום לשינוי. כמו כן גם בגופים ציבוריים עולה כיום המודעות והנכונות לקחת חלק בפרוייקטים להעלאת מספר התלמידות והסטודנטיות במקצועות המדעיים והטכנולוגיים – החל מבית הספר היסודי, דרך בתי ספר תיכוניים והמוסדות להשכלה גבוהה וכן בפיתוח פעילויות שונות להעשרה ולשילוב נשים בתחומי הטכנולוגיה בכל הגילאים.

אין להקל ראש גם בדוגמא האישית שיכולות לתת נשים ש"עשו את זה" והצליחו. בארה"ב, למשל, 96% מהמנכ"לים בעמק הסיליקון הם אמנם גברים, אך באחרונה דיווח משרד העבודה האמריקאי, כי 60% מהמשרות שנוספו להיי-טק בשנה החולפת אוישו על-ידי נשים. חלק לא מבוטל מהמשרות הללו הן בתחומי המנהלה אך יותר ויותר נשים תופסות משרות בכירות. ישנן לא מעט נשים כיום המשמשות השראה לכך, דוגמת מריסה מאייר, מנכ"לית יאהו, ושריל סנדברג, סמנכ"לית פייסבוק. מאייר וסנדברג מרבות לייעץ, להרצות ולסייע לנשים ואף בתעשייה המקומית ישנה עלייה במודעות ונשים מובילות מתחילות לנהוג כמותן ולקחת על עצמן להוביל את שילובן של נשים בהיי-טק הישראלי.

אם כן, על מנת לחולל את השינוי נדרש שינוי תפיסתי משולב של כלל החברה. החל מהנשים עצמן שיובילו את המגמה הן מתוך התעשייה והן מחוצה לה, דרך גופים ציבוריים כולל מערכת החינוך הפורמלי והא-פורמלי לעידוד נשים לחינוך טכנולוגי, בשיתוף פעולה הדוק עם חברות ההיי טק שתעודד גיוון תעסוקתי, ואשר כבר כיום מבינות את הערך הניתן להן על ידי כך. בדרך זו, אנו תקווה כי בעוד עשור נוכל לראות שינוי מגמה בתעסוקת נשים בתפקידים שונים בעולם הטכנולוגי כולל תפקידי מפתח וכתוצאה מכך ירידה באי השוויון בין נשים לגברים.

רות פולצ'ק ראש האקסלרטור של מרכז החדשנות של סיטי ומייסדת ויו"ר ארגון she codes