לתפיסת רבים, בעיקר מהצד השמאלי של הקשת הכלכלית, תופעת עובדי הקבלן היא רעה חולה שיש למגר בכל מחיר. עובדי קבלן הנם עובדים המועסקים ישירות על ידי חברת כוח אדם, אך בפועל מבצעים עבודתם בחברות אחרות המשלמות לחברה הקבלנית. חברות כוח האדם כפופות בדיוק לאותם חוקי שכר כמו כל חברה אחרת במשק לרבות חובת הפרשות סוציאליות ופנסיה. בנוסף זקוקות חברות אלו לכסף על מנת להתקיים, ולכן לעולם יהיה יקר יותר לשלם לחברת כ"א עבור שירותי עובד, מנקה לדוגמה, המקבל שכר מינימום מאשר להעסיק את אותו עובד באותם תנאים מבחינת העובד. הרי עלות שכרו של העובד היא התשלום הבסיסי שתדרוש חברת כ"א, ובנוסף את חלקה בעבור השירות.
אם כך מדוע העסקת עובדים באמצעות צד שלישי, מתווך, כה רווחת בישראל? הרי אם החברה צריכה לשלם לדוגמה 7,000 שקל בעבור העסקת עובד שעלות שכרו היא 6,000 שקל יהיה משתלם יותר גם לחברה וגם לעובד אילו זה היה מועסקת ישירות בעלות שכר של 6,500 שקל, כל צד היה מרוויח 500 שקלים על חשבון המתווך. התשובה טמונה בגמישות ההעסקה, וביתר דיוק מושג -הקביעות. מנהל במגזר הציבורי או בחברה פרטית עם ועד עובדים צריך להתמודד עם קביעות עובדים שנגזרת מתוקף הסכמים היסטוריים שונים. למעשה יודע המנהל מראש כי לא יוכל להתאים בעתיד את מצבת כוח האדם לשינויים בחברה, וכל זה עוד מבלי להזכיר את הירידה בפריון שבדרך מלווה את הקביעות. אחרי הכל עובד המחובר להסכם קביעות או לוועד עובדים כוחני, איזה מוטיבציה יש לו להשתפר או להתאמץ. מי שזקוק לתזכורת יכול לעיין בפרשיות נמל אשדוד וחברת החשמל. לאחרונה אף התפרסמה ידיעה על עובדת רשות המסים שרק לאחר שנה וחצי של בטלה מופגנת ומוחצנת ושתי ערכאות שיפוטיות לבסוף פוטרה מתפקידה. מקרים כאלו ודומים הביאו מנהלים למסקנה שעדיף לשלם יותר עבור העבודה ובתמורה לקבל את האפשרות להחליף את מי שלא מבצע תפקידו כראוי או לצמצם העסקה בעת הצורך ללא חשיפה לשביתות ודרישות ועדים.
פוליטיקאי שיתנגד יאבד את מעמדו
תומכי השמאל הכלכלי כמו יחימוביץ', או הסוציאל פופוליסט התורן, כחלון במקרה הזה, אוהבים לנופף בדרישה לקלוט את עובדי הקבלן במגזר הציבורי כעובדים עם קביעות. זה רעיון שניתן לנסח בפשטות על הפיד בפייסבוק וסביר שיקצור לא מעט לייקים. כדי לעשות זאת מבלי לגרום לנזק ארוך שנים וכבד לפריון העבודה ולקופת המדינה. יש לבטל את המושג - קביעות. הסיכוי שזה יקרה נמוך כמעט דמיוני במציאות הישראלית. הפוליטיקאי הראשון שיעז ולו ברמז לגעת באותם הסכמים עתיקים עליהם מתבססת הסתדרות העובדים יאבדו את מעמדו.
בארצות הברית, "מעוז הקפיטליזם", חוקי העבודה מתירים חופש גדול יותר למעסיקים ותופעת חברות הקבלן נמוכה משמעותית. ניחא זה, אבל גם במבט לעבר כלכלות צפון אירופה אותן מביאים תדיר אנשי השמאל הכלכלי בישראל כדוגמא ומופת להתנהגות סוציאל דמוקרטית הגונה, אנו יכולים לראות מדיניות שכירת ופיטורי עובדים גמישה יותר מאשר בישראל.
ולבסוף מה יקרה? יחל מאבק שיתקיים ברובו בתקשורת המסורתית והחברתית על עתיד עובדי הקבלן. אחרי לא מעט ויכוחים יחליטו שעובד קבלן העומד בתנאים מסוימים חייב להיקלט כעובד מן מהמניין, תריסר פוליטיקאים ינסו לקחת קרדיט על המהלך כשברקע האוצר יזהיר מההשלכות החמורות על התקציב. אבל למי אכפת מה אומרים נערי האוצר, את הנזק תצטרך לתקן ממשלת נתניהו, ועד אז אלוהים יהיה בעזרנו.
שחף מזין, כלכלן, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א) אור יהודה