לפני שבוע ספגה יפאן כישלון צורב כשהנפקת אג"ח בסך 15 מיליארד דולר נכשלה. קובעי המדיניות ביפאן מתחו ביקורת חריפה על סוכנויות הדירוג שהורידו את דירוג האשראי של המדינה לרמה נמוכה מזו של בוטסוואנה, וגם אם היה צדק בטענתם ברור שההנפקה היתה עדות למשבר אמון עמוק בניהול הכלכלה היפאנית.
מנהלי כספים שהשתתפו או צפו מהצד בהנפקת אג"ח של משרד האוצר לא יכלו שלא לשאול את עצמם עד כמה קרובה ישראל למצב שבו יירשם ביקוש חסר לאג"ח שתנפיק הממשלה.
הנפקת השחר מסדרה 2670 שייפדה ביוני 2007, בהיקף של 500 מיליון שקל, הסתיימה במחיר של 91.8 אגורות ובתשואה של 12.0%; הנפקת הגליל מסדרה 5903 שייפדה ביולי 2021, ב-150 מיליון שקל, נסגרה בתשואה של 5.86%; והנפקת אג"ח שקלית לא צמודה בריבית משתנה מסוג גילון ב-200 מיליון שקל מסדרה 2305 שתיפדה בדצמבר 2011 נסגרה בתשואה שגבוהה ב-2 נקודות אחוז מעל תשואת המק"מ.
קדמו להנפקה ירידות חדות באג"ח הסחירות מסוג שחר, שהקפיצו את התשואה של סדרה 2670 ל-11.9%, גבוה ב-0.3 נקודת אחוז מתשואת האיגרת עם פתיחת המסחר ודחפו את תשואת האיגרת בהנפקת האוצר ל-12.0%. רוב המסחר באג"ח מסוג שחר התרכז בסדרה זו (68 מיליון שקל), בעוד שב-8 הסדרות האחרות הסתכם במסחר ב-150 מיליון שקל.
תוצאותיה של ההנפקה מאתמול מזכירות רגע עדין אחר בשוק הכספים המקומי, כשלקראת הנפקת השחרים בסוף יוני ירדו מחירי האיגרות בשוק המשני אל מתחת למחיר המינימום שנקבע להנפקה, והעלו ספק בדבר קיומה של ההנפקה. ההנפקה נסגרה במחירי המינמום, ולמחרת העלה נגיד בנק ישראל את הריבית ב-2% ונתן לשוק הכספים פסק זמן של 3 חודשים.
תשואת ההנפקה מבטאת את חוסר האמון ביכולת הממשלה לשלוט בתקציב ולעמוד ביעד הגירעון ל-2002 ו-2003, וכן את השיתוק שאוחז בגופים מוסדיים שנרתעים מרכישות בשוק וגורמים להידרדרות עקבית במחירים.
להערכת מנהלי כספים, שוק האג"ח השקלי מושפע בימים האחרונים מפעילות נרחבת של בנקים זרים, הפועלים במקביל בשוק המט"ח ומבצעים מכירות אגרסיוויות של אג"ח מסוג שחר כנגד רכישת מט"ח. פעילות זו ומכירה בחסר של שחרים לפני ההנפקה דירדרו את מחיר ההנפקה.
מנהל החוב באגף החשב הכללי במשרד האוצר, עדי ריבלין, אמר אתמול: "המחירים גבוהים בלי ספק הן בשחרים, הן בצמודים. איני מאושר מכך, ונצטרך לבדוק מה אנחנו מנפיקים וכמה. הוא אינו מתייחס ישירות לשאלה אם ההנפקה מאתמול מבשרת כישלון מהסוג שפקד את עמיתיו ביפאן. "השווקים משדרים מסר, זה ברור", הוא אומר, "אני קולט אותו. בהינתן הגירעון בתקציב צריך לגייס כסף. החלופה היא לקצץ בתקציב, ואיני חושב שזה סביר".
גייסנו סכומים גדולים נטו בתחילת השנה, וגיוס זה הוכיח את עצמו מפני שגייסנו בתשואות נמוכות יחסית, כלומר מה שדוחף את התשואות אינו הגיוס נטו אלא דברים אחרים. ההרגשה שלנו היא שלא הגיוס נטו (מיליארד שקל באוגוסט, 2.2 מיליארד שקל בספטמבר) הוא שגורם לרמת התשואות הנוכחית, ואין ודאות שהסטת הגיוסים לדצמבר כשיש פדיונות של 5 מיליארד שקל תשפר את המצב".
הנפקת השחר נסגרה בתשואה של 12%
יורם גביזון
1.10.2002 / 8:35