לאחרונה פרסם המפקח על הבנקים, דודו זקן, את הנוסח הסופי של המגבלות על שכר יושבי הראש בבנקים. זקן קבע כי יו"ר בנק לא יוכל לקבל בונוסים ואופציות אלא רק רכיב שכר קבוע. המפקח ציין כי חשוב שהשיקולים בקביעת התגמול יביאו בחשבון אלמנטים ערכיים אשר באו לביטוי בחקיקה ובתזכירי חוק רלוונטיים. המפקח רומז ששכר הבכירים בענף הפיננסים והבנקאות של מעל 3.5 מיליון שקל לשנה לא יוכר לצרכי מס. אי ההכרה יוצרת עלות מס חריגה שפוגעת בכדאיות תשלום מעל 3.5 מיליון שקל לשנה.
גורמים רבים הביעו הסתייגויות מההנחיות המפקח על השכר. בחברת ראוי החשבון זיו האפט BDO בצעו עבודה ובה ניתחו את שכרם של יושבי הראש בענף הפיננסים בהשוואה לחברות ציבוריות במדד ת"א 100 בבורסה. הניתוח מצא כי כיום קיים פער בין שני המגזרים והוא צומח לטובת יו"ר בחברות הציבוריות הפרטיות. בשנת 2014 הפער עמד על כ 30% עם שכר ממוצע של 2.75 מיליון שקל בפיננסים לעומת 3.9 מיליון שקל בשאר החברות במדד ת"א 100. במחקר גם נמצא שההטבה ההונית (הקצאת ניירות ערך) בענף הפיננסי נמצאת בירידה. גורמים אחרים מציינים שמסקנות זקן נוגדות את תיקון 20 לחוק החברות במסגרתו צריך להיות קשר בין הביצועים לתגמול בעוד שבתקנה החדשה הביצועים ינותקו מהתגמול. גם המלצות חברות הייעוץ (אנטרופי ואחרות) להצבעות משקיעים מוסדיים בנושא תגמול בכירים ריסנו את שכר הבנקאים וכך מודל השכר נמוך מהרצוי לדעת מבקרי הפיקוח על הבנקים. לבסוף, במסגרת השיטה של "להלך אימים" ישנם הטוענים מקרב הבנקאים ותומכיהם כי הגבלת השכר תגרום ליו"ר במוסדות פיננסים לשקול מעבר לעבודה בחברות ציבוריות אחרות דבר שעלו לפגוע בעתיד הניהול בבנקים.
לפעמים דווקא המנכ"ל מתווה מדיניות
יו"ר בנק הוא תפקיד מרכזי שמתווה את מדיניות הבנק והאסטרטגיה העסקית שלו. בישראל כבר נתקלנו בעבר בבנקים בהם דווקא המנכ"ל היה מתווה המדיניות המרכזי ולא היו"ר אבל אין ספק שתפקיד היו"ר חשוב ואחראי. התפקיד מקנה כמובן מוניטין בנוסף להשקעה עסקית מרכזית במשק הישראלי בתחומים מגוונים שהבולט בהם הוא - אשראי. תפקיד היו"ר עשוי לבנות אדם לתפקידי על במשק בעתיד לא רק בתחום הבנקאי אל גם במרכז הפעילות הפוליטית כלכלית בתחומים שונים ממשרד האוצר ועד בנק ישראל. יו"ר בנק הוא מקפצה לתפקידי המשך אפשריים גם במגזר העסקי הפרטי בחברות ציבוריות ובתפקידים פוליטיים כלכליים לאחר פרישתם מהבנקים.
קשה להאמין שיושבי ראש איכותיים בבנקים יעזבו מוקד כח פיננסי מרכזי במשק גם אם יקבלו עלות שכר גבוהה יותר בחברה ציבורית. כדאי גם להזכיר לחוששים מנטישת יו"ר בבנקים לטובת חברות אחרות, כי רב תפקידי היו"ר בחברות המובילות כבר תפוסים. לא סביר שמי שיושב כיו"ר בבנק ימצא אלטרנטיבה בטבע או בכימיקלים לישראל וגם לא באלביט או בקבוצת דלק. נראה לפיכך, שהחשש או האיום שטובי היו"רים ימצאו ג'וב טוב יותר בחברות ציבוריות עם תגמול משופר אינו באמת חשש מציאותי.
מעבר לכך, שכר של 3.5 מיליון שקל לשנה בצירוף הטבות כחוק הוא בהחלט שכר מכובד לכל הדעות. גופים פיננסיים המפוקחים על ידי בנק ישראל צריכים לשלם שכר הולם ליו"ר אבל לא שכר חריג בכל קנה מידה ישראלי. ראינו בשנים האחרונות קשר כושל בין ביצועים (בפעילות בחו"ל של הבנקים למשל) לבין שכר שכלל בונוסים על עסקים שהניבו הפסדים כבדים. החלטת המפקח על הבנקים מכניסה שפיות ומידתיות למערכת הבנקאית ולא תבריח אף מועמד מהכבוד והרצון להיות יו"ר של בנק. טוב עשה המפקח בהחלטתו וצריך לקוות שנושא השכר ישמר בקפדנות.
ליאת לבנת, כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א) אור יהודה