בנק ישראל: בכירים בלאומי צריכים להחזיר בונוסים שקיבלו

בכירים שכיהנו בבנק לאומי בשנים 2008 עד 2010 נדרשים להחזיר חלק מהבונוסים שקיבלו. כך קובע בנק ישראל בדוח ביקורת מיוחד שפרסם הבוקר.

מדובר בדוח ביקורת על פעילות הבנק, שניהל פעילות בנקאות פרטית באמצעות שלושה מרכזי בנקאות בחטיבה לבנקאות פרטית בינלאומית וכן באמצעות שלוחות שוויץ ולוקסמבורג שהתמחו במתן שירותי בנקאות פרטית. עקב הפעילות מול לקוחות אמריקאים, נדרש כזכור לאומי לשלם קנסות בגובה מאות מילוני דולרים לרשויות בארה"ב לאחר שהגיע איתם להסכמים, מה שכמובן פגע קשות בתוצאות של לאומי.

על רקע ההתפתחויות שחלו בגישת הממשל וגורמי האכיפה בארה"ב משנת 2008 , נדרש בנק לאומי שניהל פעילות חוצה גבולות עם לקוחות אמריקאים, לבצע מיפוי של מכלול הפעילויות והשירותים שהוא מעמיד ללקוחות אמריקאים ולבחון מה נחשב בעיני הרשויות האמריקאיות בבחינת סיוע להעלמת מס, על מנת להעריך את הסיכונים, לרבות הסיכון המשפטי, בפעילות זו.

בבנק ישראל מציינים כי החל משנת 2008 ועד לשנת 2011 , הבנק זיהה ופעל לצמצום חלק מהסיכונים שגברו לאור ההתפתחויות, אולם הבנק לא ביצע מיפוי ובחינה ולפיכך לא זיהה ולא העריך את מכלול הסיכונים שמאוחר יותר התממשו, וכפועל יוצא לא ניטרם ולא ניהלם כנדרש. עובדת היות פעילות חוצה הגבולות של הבנק עם לקוחות אמריקאים זניחה ובעלת תרומה שולית לרווחיותו, אינה מפחיתה מהחובה לקיים הליך יסודי לניהול הסיכונים גם בפעילות מצומצמת, שכן גם פעילות זניחה עלולה ליצור לבנק חשיפה גבוהה לסיכון.

עוד נכתב בדו"ח של בנק ישראל כי "על פי הדין הישראלי עבירת מס אינה מהווה עבירת מקור בחוק איסור הלבנת הון. אולם גם אם אין חובות בדיקה ודיווח של סוגיות מס, אין בכך כדי לשחרר את הבנק מחובתו לנהל את סיכוניו באופן תקין ולא לאפשר כי שירותיו הבנקאיים ינוצלו לצורך העלמת מס באמצעותו. חובה זאת חלה על הבנק ביתר שאת ביחס ללקוחותיו האמריקאים, לאחר שהרשויות האמריקאיות הכריזו על מאבק בהעלמות מס של משלמי מס אמריקאים, באמצעות ניהול חשבונות מחוץ לגבולות ארה"ב".

בבנק ישראל דורשים מהנהלת לאומי, בין היתר, למנות ועדה בלתי תלויה לקיים הליך הפקת לקחים מהאירוע. "הליך הפקת הלקחים יכלול, בין היתר, בחינה של התנהלות ההנהלה הבכירה והדירקטוריון בשנים 2008-2010 וכן, בשל הנזק הכבד שנגרם לבנק, לקבוע מתווה לחישוב מחדש של כספי הבונוס ששולמו לנושאי המשרה על בסיס ממצאי הוועדה ובפרט עבור יו"ר הדירקטוריון, המנכ"לית ומנהל החטיבה לבנקאות פרטית בינלאומית". הכוונה היא ליו"ר הבנק דאז איתן רף, המנכ"לית גליה מאור וצבי איצקוביץ' שכיהן בתפקיד ומנהל החטיבה לבנקאות פרטית בינלאומית.

הדירקטוריון ראשי למנות את הוועדה הבלתי תלויה. בנוסף נכללו בדוח דרישות נוספות הנוגעות לחיזוק ניהול הסיכונים, לרבות, המדיניות, הנהלים והבקרות בתחומים שעלו בדוח.

מאור, רף ואיצקוביץ' מציינים בתגובה לדו"ח כי דו"ח הביקורת של בנק ישראל אינו משקף את המציאות כפי שהיתה בפועל והוא בבחינת חכמה בדיעבד. הדוח מתבסס על ההסכמים שנערכו בין הבנק לבין הרשויות האמריקאיות. נושאי המשרה לא שותפו בעריכת ההסכמים, וכאמור בדו"ח הם אינם צד להם.

"דו"ח הביקורת מציין במפורש, כי הבנק נקט בזמן אמת צעדים לצמצום החשיפות לסיכונים הכרוכים בפעילות עם לקוחות אמריקאים, וזאת בהסתמך על יעוץ משפטי מעורכי דין מובילים בחו"ל. לפיכך, אנו דוחים את הטענה, שהיא עיקרו של דו"ח הביקורת, לפיה הצעדים שנקט הבנק להערכת הסיכונים, הכרוכים בפעילות אמריקאית, לא היו מספקים".

יצוין כי הפיקוח על הבנקים עצמו לא נקט עמדה כלשהי בסוגיות נשוא הדו"ח, הגם שהיה מודע להתפתחויות בבנקאות העולמית לרבות לפרשת UBS, בזמן אמת, והגם שהיתה לו גישה ישירה לכל המידע שהיה בבנק, למבנה הבנק, נוהליו ואופן התנהלותו. גם כאשר הפיקוח התבקש על-ידי הבנק להדריך את הבנק כיצד לפעול עם לקוחות אמריקאים, נמנע הפיקוח ממתן הדרכה בעניין.

הפיקוח לא הורה לבנק, לא במישרין ולא בעקיפין, לשנות או להחמיר את הצעדים שהבנק נקט בהם. רק בשנת 2015 הוציא הפיקוח על הבנקים הנחיה לבנקים בישראל בעניין פעילות עם לקוחות זרים. עמדת הפיקוח, בשנים בהן עוסק הדו"ח, מלמדת שהערכת הסיכונים של הבנק, בזמן אמת, היתה ראויה. בנק לאומי העניק ללקוחותיו בארץ ובחו"ל, לאורך כל השנים, שירותים בנקאיים שהינם שירותים מקובלים בארץ ובעולם כולו ונהג בהתאם לכל הוראות הדין בכל מדינה שבה פעל.

עוד הם מציינים כי הבנק מעולם לא נדרש לברר האם הכספים שהופקדו אצלו דווחו כדין. המדיניות שמדינת ישראל בחרה לנקוט בה היא כי כל עוד עבירת המס לא נכללה כעבירת מקור (כגון עבירות טרור, סחר בנשים ועבירות סמים), הבנקים לא נדרשו לבדוק האם שולם מס על-ידי לקוחותיהם, וכי תשלום המס הוא עניינו של הלקוח.

"בשנת 2009, לנוכח שינוי המדיניות מצד הרשויות בארה"ב ועל פי ייעוץ משפטי שהתבסס גם על עורכי דין בעלי שיעור קומה מארה"ב ומשוויץ, היה הבנק חלוץ בהגבלת השירותים ללקוחות אמריקאים. הדו"ח מתעלם לחלוטין מהפעולות הנמרצות שננקטו בבנק, בזמן אמת, כדי להתמודד עם כל הסוגיות שהתעוררו בעקבות פרשת UBS. בבנק התקיימו דיונים סדורים והבנק נקט בצעדים הנדרשים להסרת הסיכון. הדירקטוריון, הנהלת הבנק, הייעוץ המשפטי ויתר הגורמים המקצועיים בבנק היו מעורבים בשלבי התהליך".

"בשנים 2008/2009 התמודדו נושאי המשרה בהצלחה מירבית עם משבר הבנקאות הבינלאומי, תוך שמירה יוצאת דופן על יציבות הבנק, ויחד עם זאת הבנק טיפל באופן ראוי ומקצועי בניהול הסיכונים שהתעוררו מהשינוי בארה"ב, ונקט פעולות נמרצות להיערך לשינויים בבנקאות העולמית. התנהלות הבנק ובכלל זאת התנהלות נושאי המשרה היתה ראויה ואחראית, ומשכך האמור בדו"ח אינו נשען על קרקע עובדתית ואין מקום לאמור בו".