מאז חודש מארס השנה, שבו הפחית בנק ישראל את הריבית המוניטרית לרמת שפל של 0.1%, לא חל שינוי בריבית. למעשה, כבר שישה חודשים שביום שני שלפני יום רביעי האחרון של כל חודש, היום שבו מתקבלת החלטת הריבית בישראל, ממתינים המשקיעים לשמוע כיצד יגיב בנק ישראל לנעשה בשווקים.
הותרת הריבית על כנה התרחשה על אף ההתפתחויות שחלו בשווקים הפיננסים והריאליים, דוגמת משבר החובות ביוון, שהרים את ראשו ונרגע שוב, ירידות חדות בבורסה בסין וכן עוצמתו של השקל, שהתחזק בשיעור של כחמישה אחוזים מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי - עוצמה שפגעה ביצוא הישראלי.
יחד עם זאת, מדיניות מוניטרית אינה באה לידי ביטוי רק בשינוי הריבית הנומינלית, אלא גם באמצעים נוספים, כמו רכישת איגרות חוב ממשלתיות בשוק המשני, שינוי יחס הרזרבה ורכישת מט"ח.
כלי עבודה מרכזי נוסף הוא ההודעות לציבור, וזאת במסגרת הודעות הריבית מדי חודש, וכן בפרסומי הבנק השוטפים. בנושא זה, נציין כי בחודש יוני האחרון נכתב בהודעת הבנק כי יתקיימו תדרוכי עיתונאים שוטפים על אודות המדיניות המוניטרית אחת לשלושה חודשים, ואף תינתן אפשרות להציג שאלות בפני נציגי הבנק. מדובר בצעד אשר צפוי להגדיל את השקיפות של בנק ישראל ולסייע למשקיעים לקבל הבנה טובה יותר לגבי ההתנהלותו המוניטרית הצפויה.
שישה חברים בוועדה
בכל מקרה, מדי חודש, במועד החלטת הריבית מפרסם הבנק את השיקולים המרכזיים שהביאו אותו להחלטה, ולאחר כמה ימים מתפרסמים הפרוטוקולים המפורטים מתוך הדיונים המוניטריים.
בחוק בנק ישראל, שנכנס לתוקף ביוני 2010, בתקופת כהונתו של נגיד בנק ישראל הקודם, סטנלי פישר, נקבע כי הוועדה המוניטרית של הבנק תכלול שישה חברים: הנגיד, המשמש כיושב ראש, המשנה לנגיד, עובד נוסף שמינה הבנק ושלושה חברים נוספים מטעם הציבור.
בפועל, מאז נובמבר 2014 מכהנים חמישה חברים, עקב סיום כהונתו של פרופסור רפי מלניק באוקטובר 2014. נוסף על כך, החלטת הריבית צריכה להתקבל ברוב, ובמקרה של שוויון, ליו"ר יהיה קול נוסף בהצבעה. תהליך החלטת הריבית כולל שני דיונים, האחד בפורום רחב, ובו מוצגים תנאי הרקע הכלכליים להחלטה, והשני, בפורום מצומצם, ובו מתנהל דיון חופשי שבסופו מתקבלת ההחלטה.
נתון מעניין נוסף, המפורסם במסגרת סיכום הדיון המלא להחלטת הריבית, הוא אופן ההצבעה של חברי הוועדה. הפרסום אינו שמי אלא מספרי - כך שניתן לקבל מושג נוסף על הלכי הרוח בוועדה, והאם ההחלטה התקבלה פה אחד, או שמא קיימים חילוקי דעות בקרב החברים.
כפי שצוין, לאופן ההתנסחות של הבנק בהודעתו קיימת משמעות גדולה. מתוך המסרים המועברים מדי חודש ניתן להבין כיצד בנק ישראל מבין את המציאות הכלכלית, ובהתאמה, כיצד עשוי להתנהל תוואי הריבית העתידי. החלק הראשון של ההודעה מהווה סקירת מאקרו מקומית ועולמית מצוינת למעוניינים בתמצית ההתפתחויות האחרונות. הניתוח מתייחס למספר גזרות בכלכלה, דוגמת נתוני אינפלציה, פעילות ריאלית, שוק העבודה, שוק המט"ח, האשראי והדיור.
לאחר תיאור תנאי הרקע, אשר מסייעים לחברי הוועדה לקבל החלטה, מופיעים הגורמים העיקריים שהובילו להחלטה שהתקבלה. מתוך אלו ניתן לחלק את הגורמים לשני סוגים, כאלו התומכים במדיניות מוניטרית מרחיבה וכאלו התומכים במדיניות מצמצמת.
לדוגמה, עליית המחירים המשמעותית בשוק הנדל"ן למגורים בשנים האחרונות, שלוותה בקצב מתגבר של נטילת משכנתאות, מהווה גורם התומך בהעלאת ריבית, ואילו סביבת האינפלציה המתונה, שהסתכמה במינוס של 0.3%, תומכת מנגד בהמשך מדיניות מוניטרית מרחיבה תוך שמירה על ריבית נמוכה.
נתונים ידועים מראש
כל הנתונים המצוינים בסקירתו הכלכלית של הבנק ידועים עוד לפני מועד ההודעה, כך שמי שעוקבים באופן חודשי אחר פרסומי המאקרו השוטפים יכולים להעריך באופן כללי כיצד צפוי להתבטא הבנק בהודעתו.
חשוב לשים לב לפרמטרים הכלכליים הנמצאים תחת זכוכית המגדלת של חברי הוועדה, אשר עשויים להטות את הכף - בין אם למדיניות מרחיבה ובין אם למצמצמת.לדוגמה, מעיון בפרוטוקול האחרון ניתן להבין כי חברי הוועדה מוטרדים מהסיכונים של אי-חזרת האינפלציה ליעד שהוצב על-ידי בנק ישראל (אינפלציה שנתית בטווח שבין 1% ל-3%), וכן מקצב הצמיחה הנמוך שאליו נקלע המשק הישראלי. האומדן הראשון לנתוני התוצר לרבעון השני הצביע על עלייה מתונה של 0.3% בתוצר, וזאת לעומת סביבת צמיחה של 2.5% עד 3% ששררה בישראל בשנתיים האחרונות.
דאגות אלו של הבנק תומכות בהמשך מדיניות מרחיבה, וזו כשלעצמה תומכת בהיחלשות השקל מול שער החליפין האפקטיבי, וכן תומכת בשוק האג"ח המקומי. מנגד, תוואי של ריבית עולה, תוך הסתברות לעליית ריבית כבר בהחלטת הריבית הקרובה בארה"ב, תומכים בהיחלשות של השקל מול הדולר, ויאפשרו לנגידה הישראלית לנקוט מדיניות מוניטרית מצמצת יותר בעתיד.
יחס הרזרבה
יחס הנקבע על-ידי הבנק המרכזי בנוגע לכמות הנכסים שבידי הבנקים ביחס להתחייבויות שלהם כלפי הציבור. היחס משמש את הבנק המרכזי להגבלת הבנקים המסחריים
הכותבים הם מנהלת מחלקת המחקר במנורה מבטחים פיננסים ומנהל השקעות בכיר בקרנות בית ההשקעות. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם