אם שואלים את מנהלי הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות, הרגולציה שמושתת עליהם רבה מדי, מהירה מדי ואגרסיבית מכפי שנדרש. אם שואלים את הרגולטורים, מקבלים תשובות מגוונות, שבשורה התחתונה מעידות על אמונה שיש עוד הרבה מה לעשות בגופים שכבר מפוקחים, ולהרחיב ולהעמיק את הרגולציה ודרישותיה מהגופים הללו ומגופים חדשים שיש להכניסם מתחת למסגרת רגולטיבית אוכפת מהר ככל הניתן.
מי צודק? נראה שיש צורך אמיתי בהעמקת המעורבות של הרגולציה במבנה השווקים הפיננסיים בישראל, ולעתים אף בשינויים של אלה, במטרה לשפר את מעמדו של הצרכן הפיננסי. ואולם, נראה כי יש בסיס לטענות שעולות לעתים מהפעילים בשוק, שגורסים שגם אם מרבית כוונות הרגולטורים ראויות ונכונות, הרי שהקצב שבו הן מושתות עליהם גבוה מדי. אבל ההשפעה של הפיכת הרגולטורים לשחקנים מרכזיים ואגרסיביים בשווקים הפיננסיים בישראל אינה מתבטאת רק בהשפעה על הגופים העסקיים שמפוקחים על-ידיהם, אלא גם באופי ובהיקף גופי הרגולציה עצמם.
בדיקת "גלובס" מגלה כי ב-12 השנים האחרונות הוכפל מספר העובדים ברשות ני"ע, שהנה גוף הרגולציה בעל מספר העובדים הגדול ביותר בישראל, ובאגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר. זינוק דומה נרשם גם ברשות להגבלים עסקיים, שרק בשנה שעברה אושר לה להגדיל את מספר עובדיה בשיעור ניכר. למול שלושת הגופים הללו ישנו הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל, שנתפס כמבוסס וכבשל ביותר לאורך שנים רבות, וששמר על יציבות יחסית במספר העובדים ובמספר המשרות, עם גידול קל מאוד.
הגידול במספר עובדי הרגולציה הפיננסית בישראל החל להתרחש עוד קודם למשבר הגדול של 2008, שהמחיש כנראה את החשיבות בהעמקת ההתמקצעות והיכולת של גורמי הרגולציה ככלל. נכון להיום מונה צבא עובדי הרגולציה הפיננסית של ישראל כ-680 איש, שאמונים על הפיקוח על טריליוני שקלים. מדובר בכ-40% יותר ממספר העובדים בגופי הרגולציה בסוף 2008, וב-67% יותר ממספר העובדים בארבעת הגופים הללו ב-2003.
כשמסתכלים רק על שלושת גופי הרגולציה הפיננסיים המרכזיים: הפיקוח על הבנקים, אגף שוק ההון והביטוח באוצר, ורשות ני"ע, עולה שכיום מועסקים בהם כ-550 איש - גידול בסדר גודל של כ-33% ביחס לסוף 2008, ועלייה בשיעור כמעט כפול מכך ביחס למה שהיה ב-2003.
כאמור, הגידול האמור נרשם ברובו הגדול ברשות ני"ע ובאגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שכיום מועסקים בהם כ-254 ו-140 איש, בהתאמה (במונחי משרות). "היציבות היחסית במספר העובדים בבנק ישראל, לצד הגידול בהיקף המשימות שיש להם, ושרק גדלו לאורך השנים, מצביע על יעילות ועומס", אומר לנו גורם בסביבת בנק ישראל.
ביחס לרשות ני"ע, נציין כי היא צפויה להמשיך ולהתרחב. זאת משום שבימים אלה היא נמצאת בשלבים שונים של פיתוח הפיקוח על תחומים חדשים: זירות הסוחר ("שוק הפורקס"), חברות הדירוג ורואי החשבון המבקרים בחברות הציבוריות.
ומה עם הרשות להגבלים עסקיים? שם מגלים בדוחות הרשות כי "במהלך שנת 2014 השלימה רשות ההגבלים העסקיים, בתיאום עם נציבות שירות המדינה ואגף התקציבים באוצר, שינוי ארגוני ביחידות המקצועיות כנגזרת מכניסתם לתוקף של החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות והחוק לקידום התחרות בענף המזון... במסגרת השינוי הארגוני תוגברה רשות ההגבלים העסקיים ב-18 משרות, שחולקו בין המחלקה הכלכלית, המשפטית ומחלקת חקירות". כיום יש ברשות כ-130 עובדים, לאחר צירוף אותם 18 איש כאמור, וזאת לעומת 73 איש בסוף 2008 וכ-60 איש ב-2003.
יש בקרב הגופים המפוקחים רבים שטוענים כי ריבוי הרגולציה נובע במידה רבה גם מגידול במספר אנשי הרגולציה, והצורך של כל אחד מהם להצדיק את הגידול בהיקפי פעילותו (כמו גם של העומדים בראש כל אחד מגופי הרגולציה, שרוצים לרשום רפורמות על שמם).