הטבות השכר לבוגרי שלוחת אוניברסיטת לטוויה יופסקו בעקבות חקירת התארים המזויפים

הטבות השכר והדירוג המקצועי יישללו מ-6,500 עובדי המדינה - מורים, שוטרים, אנשי שירות בתי
הסוהר ואנשי צבא הקבע, שהשיגו את תאריהם בשלוחה הזרה של אוניברסיטת לטוויה. כ-3,500
מבין עובדי המדינה, שתוספות השכר הנלוות לתארים האקדמיים יישללו מהם, כבר מקבלים הטבות
שכר אלה, ועוד כ-3,000 מחכים לאישור תאריהם האקדמיים בידי הגף להערכת תארים במשרד החינוך.



החלטה זו מופיעה בתוכנית שהגיש אתמול לבג"ץ הממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי, בשיתוף עם נציבות שירות המדינה, על דעת פרקליטות המדינה. התוכנית גובשה באוצר, בשבועות האחרונים, לאחר ששופטי בג"ץ - נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, והשופטים דורית בייניש ואשר גרוניס - הורו למדינה לפני כחודש "לקבל החלטה על האופן שבו תנהג בהיבט המינהלי ובמישור יחסי העבודה בכל הבקשות התלויות למתן אישורי שקילות לתארים מאוניברסיטת לטוויה".



בג"ץ הורה למדינה להחליט באיזה אופן עליה לנהוג כמעסיקה, כלפי בוגרי
שלוחת אוניברסיטת לטוויה, לאחר שדחה בחודשים האחרונים שלוש עתירות
שהגישו מאות שוטרים, אנשי שב"ס ואנשי צבא קבע - עובדי מדינה, שעתרו
לבג"ץ למען יוכרו להם תאריהם האקדמיים שהושגו בשלוחה זו לצורכי דירוג
מקצועי. מאז דצמבר - המועד שבו החלה להתנהל חקירת המשטרה בעניינה של
שלוחת לטוויה ומועד מעצרו של מזכ"ל הסתדרות המורים לשעבר, אברהם
בן-שבת, בחשד שהשיג את תוארו האקדמי במרמה - הקפיא משרד החינוך את
ההכרה בתאריהם האקדמיים של בוגרי שלוחת לטוויה.



לנוכח תוכנית האוצר, הטעונה את אישור בג"ץ, כ-3,000 בוגרי אוניברסיטת
לטוויה, שתאריהם עדיין לא הוכרו, לא יזכו לכך שתאריהם "ישקלו להם".
כלומר, הגף להערכת תארים, שתפקידו לקבוע כי התואר האקדמי של השלוחה
הזרה שקול לתואר אקדמי ישראלי, לא יאשר לבוגרי שלוחת לטוויה, עובדי
המדינה, את תאריהם האקדמיים, ולכן הם לא יזכו בתוספות שכר.



חיסכון של 60-80 מיליון שקל בשנה



על-פי תוכנית האוצר, יופסקו לאלתר הטבות השכר והדירוג המקצועי לכל
6,500 בוגרי שלוחת לטוויה. בכירים באוצר העריכו, כי בכך ייחסכו לקופה
הציבורית כ-60-80 מיליון שקל בשנה. עלות תוספות השכר לעובדי מדינה
אלה עד תום שנות עבודתם, כולל התוספות הפנסיוניות שעתידות להיות
משולמות להם - כ-3.2 מיליארד שקל. לפי הערכות האוצר, כשליש מבוגרי
שלוחת לטוויה הם עובדי הוראה.



בפני עובדי המדינה שלמדו בשלוחת לטוויה שלוש אפשרויות: האחת, להיבחן
בחינוך או במינהל עסקים - כדי להוכיח שהידע שרכשו בלימודיהם מקביל
לבי.איי או למ.א שנלמד במוסד אקדמי ישראלי. בכירים באוצר ציינו
אתמול, כי הבחינה תחובר תוך כשמונה חודשים בידי אנשי אקדמיה. לדברי
הבכירים, "מי שייכשלו בבחינה זו לא יוכלו לעמוד בבחינה נוספת,
ותאריהם האקדמיים לא יוכרו, מאחר שעלות הבחינה גבוהה - כ-700 שקל".
מי שיעמוד בבחינה יקבל את תוספות השכר שנשללו ממנו, רטרואקטיווית.



האפשרות השנייה שיציע האוצר לבוגרי שלוחת לטוויה שייכשלו בבחינת הידע
או לא ירצו לעמוד בה - קבלת החזר של כ-40% משכר הלימוד של מוסד אקדמי
ישראלי ציבורי - כ-12 אלף שקל. לדברי בכירים באוצר, "מי שהטבות השכר
שקיבל בשנות עבודתו שוות או עולות על סכום זה, לא יזכה להחזר שכר
לימוד". האפשרות השלישית שתעמוד לבוגרי שלוחת לטוויה: ללמוד שוב את
תאריהם האקדמיים באוניברסיטה או במכללה אקדמית ישראלית. במקרה זה
יציע האוצר לעובדי המדינה השתתפות של 60% משכר הלימוד האקדמי -
כ-6,000 שקל בשנה. במקרים שבהם שירות המדינה משתתף בעלות גבוהה יותר
בשכר הלימוד האקדמי, ישולם לעובד המדינה סכום זה.



האוצר מתכוון לא רק לשלול את התארים האקדמיים שנלמדו בשלוחת לטוויה,
אלא גם את אלה שנלמדו בכל השלוחות הזרות בארץ; כך נקבע בהחלטת ממשלה
שאושרה לפני כשלושה שבועות. בהחלטה זו נקבע, כי התארים האקדמיים
שנרכשו בשלוחות של האוניברסיטאות הזרות בישראל לא יוכרו לצרכי דירוג
שכר, אלא אם כן עובדי המגזר הציבורי יעמדו במבחני ידע. שרת החינוך,
לימור לבנת, תקבע "דרישת מבחני ידע, לצורך קביעת דרגת השכר לעובדי
הוראה בעלי תואר אקדמי שנלמד בשלוחות הזרות". החלטת הממשלה טעונה
עדיין אישור הכנסת, בטרם תשונה כליל מדיניות השכר במשק.




מיגור השכלה אקדמית ברמה נמוכה



בכירים באוצר אמרו, כי "פירוש ההחלטה שיופסק תשלום תוספות השכר למי
שלמדו לתארים אקדמיים בשלוחות הזרות, מאחר שכישוריהם האקדמיים הם
במקרה הטוב כבעלי השכלה תיכונית". הבכירים ציינו, כי "באמצעות החלטה
זו נעודד את השלוחות הזרות להפוך למוסדות השכלה גבוהה ישראליים".
לדברי האוצר, "יש לצמצם את הניצול לרעה של הטבות השכר לעובדי המגזר
הציבורי. השינויים האמורים מטרתם למגר רכישת השכלה אקדמית ברמה
נמוכה".



לפי נתוני האוצר, ב-2001 קיבלו 12,400 עובדי המגזר הציבורי הכרה
בתארים האקדמיים שנרכשו בשלוחות הזרות הפועלות בישראל. "העלות של
תשלומי השכר השנתיים בגין תארים זרים אלה, שהתקבלו רק בשנת 2001
במגזר הציבורי נאמדת ב-110 מיליון שקל בשנה 5-6 - מיליארד שקל בכל
שנות עבודתם של עובדים אלה.