פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המעבר בין המגזר הפרטי והציבורי - דרושים כללים

      מינויו המיועד של גל הירש לתפקיד המפכ"ל ומנגד מינויו של יוחנן דנינו ליו"ר חברת מגדל מעלה על פני השטח את הצורך בקביעת כללים ברורים למעבר בין הסקטורים

      תת אלוף במיל גל הירש, מפכ"ל המשטרה, ערב מינויו אוגוסט 2015 (שלומי גבאי)
      גל הירש (צילום: שלומי גבאי)

      איוש תפקיד המפכ"ל והג'וב החדש שמצא המפכ"ל שפרש, יוחנן דנינו, החזירו לסדר היום את הדיון בדלת המסתובבת שבה עוברים מינויים ציבוריים בין הסקטור העסקי למגזר הציבורי, והקריטריונים הגמישים מידי למנויים בכירים במשק. מינויו של גל הירש הסתבך כנראה ללא תקנה, ועל פי ההערכות שונות יודיע השר לביטחון פנים על פתיחה מחדש של הליך הבחירה.

      זה התחיל מתהיות לגבי הכישורים הרלבנטיים של הירש, האמור להתמנות ללא כל ניסיון בעבודת המשטרה. צל כבד אף יותר הוטל על המינוי בעקבות כתבת תחקיר שפורסמה בערוץ 2, והעלתה תהיות לגבי האופן בו זכתה החברה של גל הירש בחוזה גדול לפינוי מוקשים בשטח השיפוט של עירית ראשון לציון. גם אם יתברר שטענותיו של הירש מוצדקות, ולא נפל פגם חוקי בהתנהלותו בפרשה, עדיין יישארו לא מעט תמיהות בפרשה זו, ושצילה ימשיך לרחף מעל ראשו כל עוד יכהן בתפקיד ציבורי.

      לא פחות בעייתית היא החלטתו של איש העסקים שלמה אליהו, למנות את המפכ"ל הפורש דנינו ליו"ר חברת הביטוח מגדל. אם אפשר היה לטעון שלהירש יש ניסיון ניהולי בארגון הדומה במידה מסוימת למשטרה, הרי שלדנינו אין שום הבנה בפיננסים כל רקע וניסיון בניהול חברת ביטוח, האמונה על חסכונות חייהם שרידותם הכלכלית של מאות אלפי חוסכים ומבוטחים. למרות אפס כישוריו לתפקיד, מבקש דנינו לנהל את הגדולה בחברות הביטוח בישראל.

      מינויו של דנינו יכול היה לעבור בשקט ובאיחולי הצלחה לפני שלושים שנה, כאשר דרגות צבאיות או עבר מפואר בשירותי הביטחון הספיקו כדי לקבל עמדה ניהולית בכירה בגוף כלכלי. כתחליף לידע הפיננסי והניסיון הכלכלי, סיפקו הגנרלים בדימוס את קשריהם הטובים בצמרת המפעל. היו ימים שבהם פתק קטן ממנכ"ל משרד התעשייה והמסחר היה יקר ויעיל יותר מכל רעיון עסקי פורץ דרך או כישורים ניהוליים יוצאי דופן. אבל המשק השתנה מאז. הגנרלים עדיין מוצאים תעסוקה במשרות כלכליות אבל נדרשים לעבור תקופת הכשרה לפני שהם מגיעים לצמרת ארגונים עסקיים גדולים.

      המפקחת על הביטוח במשרד האוצר, דורית סלינגר, עשויה לחסום את המינוי, בתוקף סמכויותיה לפקח על התנהלות חברות הביטוח, אבל נראה שבשלה השעה להגביל את מרחב שיקול הדעת של המעורבים במינויים הבכירים במשק. בשירות הציבורי כבר נשאלו השאלות הנכונות, אך נותרו ללא מענה: האם ראוי שראש הממשלה ימנה את היועץ המשפטי לממשלה, בעודו משמש גם כראש התביעה ועשוי לקבל החלטות על העמדתו לדין של ראש הממשלה ושריו? באותה מידה יש מקום להגביל את שיקול דעתו של השר לביטחון פנים בבחירת המפכ"ל, מכיוון שהמשטרה היא גוף חוקר והיא משמשת גם כגורם ממליץ על העמדה לדין.

      גם במנויים לראשות החברות הציבוריות הגדולות, המנהלות כספי ציבור נותרו פרצות רבות. שיקול הדעת הניתן למפקחת על שוק ההון והביטוח רחב מידי. לפרופסור עודד שריג היו כל הכישורים להתמנות ליו"ר חברת הביטוח מגדל. לאחר שהושלמה תקופת הצינון הקבועה בחוק, שנה אחת, ביקש שריג, המפקח לשעבר על הביטוח, להתמנות לתפקיד. אולם המפקחת סלינגר קבעה שאין די בתקופת הצינון שנקבעה בחוק, ופסלה את המינוי בצעד מעורר מחלוקת.

      לכאורה אמורים גופי הפיקוח על שוק ההון ועל הבנקים לקבוע את הכללים למנויים בכירים בבנקים, חברות הביטוח וחברות הפנסיה. אולם ספק אם ניתן לסמוך המפקחים ושיקול דעתם לקביעת הכללים האלה. רבים מהמפקחים חוצים את הקווים במוקדם או במאוחר. מפקחים על הבנקים מתמנים למנכ"לים ודירקטורים בבנקאות. מפקחים על הביטוח הופכים דירקטורים, מנהלים ויועצים לחברות ביטוח. לכן צריכים כללי המינויים וגבולות שיקול הדעת של המפקחים להיקבע על ידי גופים חיצוניים. והם צריכים להיות ברורים מספיק כדי שמנויים כמו של הירש ודנינו כלל לא יגיעו לדיון ציבורי.