איך לאזן את התקציב האישי

בכתבה הקודמת עסקנו בבניית התקציב על ידי רישום פשוט של ההוצאות היום יומיות. כעת ניכנס לעובי הקורה ונדבר על הדרכים לטיפול ולתכנון התקציב שמתחיל להיבנות. כמובן, לא די ברשימת הוצאות. התקציב נהפך ליעיל רק כשהוא מאוזן, כלומר כאשר ההוצאות משתוות להכנסות (מבחינת התקציב גם צבירת כסף בעו"ש היא הוצאה ולכן בעצם לא קיים מצב של "הכנסת יתר").

בדרך לאיזון, ישנם עוד שני גורמים עיקריים מלבד מעקב ורישום שיהפכו רשימת הוצאות ממדרון חלקלק של חובות לשטיח אדום לעבר עתיד כלכלי יציב: סדר עדיפויות ותכנון על ציר הזמן.

לא רק שלאנשים שונים יש סדרי עדיפויות שונים. גם לאותו אדם או משק בית ישנם סדרי עדיפויות שונים בתקופות שונות. למשל, שני היא משוחררת טרייה שעובדת במלצרות, שוכרת דירה עם שותפה ומרבה לבלות.

בתוך שנתיים, שני עשויה למצוא את עצמה עובדת כמנהלת מסעדה, לומדת לתואר וגרה עם חבר – בלי דקה פנויה לבילויים. ההעדפות השונות מתבטאות בהוצאות שונות, אבל למרות הכול ולמרבה המזל ישנה צורה כללית לחלוקת ההוצאות שמסתברת כטובה ויעילה להשגת תקציב מאוזן.
ראשית, חלקו את ההוצאות שאספתם בשלב ההכנות לשלוש קבוצות:

1. דברים שצריך: דברים הכרחיים לחיי יומיום תקינים כמו מזון, חשמל, טלפון, שכר דירה, ביטוח רפואי, תיקון מכונת כביסה.

2. דברים שרוצים: דברים כמו אוכל בחוץ, כרטיסי קולנוע או סמארטפון חדש. אנחנו רוצים אותם (אפילו רוצים מאוד) אבל הם לא הכרחיים.

3. דברים שכדאי: כמו החזר המינוס בבנק, חשבונות חיסכון וביטוחים. הם אינם נחוצים לקיום יומיומי ואנחנו לא ממש רוצים בהם, אבל כדאי מאוד לדאוג להם מבעוד מועד.

הכלל אומר שחצי מכלל ההכנסות צריכות ללכת לטובת דברים שצריך. שלושים אחוז לטובת דברים שרוצים, ו-20% לדברים שכדאי. לשם המחשה, אם אתם מוציאים על שתייה, בילויים וגאדג'טים סכום דומה למה שהולך על מגורים, חשמל ומים אז אתם בבעיה.

הנה כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם כשמסווגים את ההוצאות לקבוצות השונות:
- יש הוצאות המשלבות פריטים מקבוצות שונות. למשל, כשאתם הולכים לסופר אתם משקיעים בדברים שצריך כמו אוכל בסיסי וגם בדברים שרוצים כמו משקאות קלים, אלכוהול וחטיפים. סכמו לחוד את ההוצאות השונות.

- אל תמעיטו בחשיבות הדברים שאתם רוצים. תחושת הסיפוק וההרגשה שלא חסר לנו כלום תלויה בכך שנקצה מספיק כסף (באופן יחסי כמובן) לדברים שמתחשק לנו. אם לא נפנה מספיק מזומנים למטרות כיף, מובטחת לנו תחושה מתמדת של מחסור, גם אם סגרנו את החודש ללא מינוס. בתקציב טוב יש מקום לכל דבר, גם לבזבוזים. המטרה האמתית של עבודה עם תקציב הלא היא הגשמת רצונותינו.

- המינוס בבנק הוא דבר שכדאי להיפטר ממנו עד כדי כך שהוא כמעט ראוי להיכלל בקבוצת הדברים שצריך. המינוס בכל זאת לא שייך לקבוצה הראשונה כי אפשר לחיות עם מינוס בבנק אבל אי-אפשר לסגור מינוס בבנק כשאין מה לאכול. בכל זאת, מסיבות שנדבר עליהן בהמשך, מינוס בבנק לא רק מכביד על החיים ונוגס בהכנסות. הוא גם הופך כמעט כל צורת חיסכון לבלתי כדאית. לכן טפלו במינוס דבר ראשון.

כדי להגיע לאיזון של 50%,30%,20% בין סוגי ההוצאות השונות צריך לעבור דרך עריכת שינויים בחיים האמתיים, ולא רק על הנייר. לשם המחשת התהליך נחזור אל שני מהדוגמה שבראשית הכתבה.

החיילת המשוחררת שני נמצאת בראשית דרכה העצמאית. נניח שהיא מרוויחה 5,000 שקלים בחודש. מתוכם 2,500 שקלים הולכים על שכר דירה (היא גרה עם שותפה) עוד 1,000 שקלים על מזון בבית ומחוצה לו, 300 שקלים על חשבונות ועוד 1,200 שקלים על קניות ובילויים. לפי הכללים שניסחנו היא מוציאה יותר מהנדרש על דברים הכרחיים, פחות מהנדרש על דברים שהיא רוצה ולא דואגת כלל לדברים שכדאי.

התוצאה היא שיש לה תחושה קבועה של מחסור בכסף כי היא מונעת מעצמה דברים שהייתה רוצה. משום שהיא לא מנהלת חיסכון, כל חריגה מהמשכורת הופכת למינוס בבנק שהולך ומצטבר.

לאחר שקראה את הכתבה הזו שני מחליטה לערוך שינויים: היא עוברת לדירת שלושה שותפים בשכר דירה של 2,000 שקלים לחודש. גם חלקה בחשבונות החשמל המים והאינטרנט קטן. בנוסף היא עורכת קניות מזון מרוכזות ומוותרת על ארוחות מהירות בחוץ, כך שהיא סוגרת את הקטגוריה הראשונה בהוצאה של 2,500 שקלים כעת היא כבר יכולה להוציא 1,700 שקלים על קניות ובילויים ולשים בצד 800 שקלים בחודש שישמשו אותה להוצאות בלתי צפויות ולמימון פרויקטים עתידיים (כמו חופשה או לימודים).

השינויים שערכה שני אינם שינויים קלים והם דורשים זמן ותכנון אבל התוצאה היא חיים טובים יותר עם חופש כלכלי רב יותר. סדר עדיפויות נכון הוא אמנם כלי טוב לצורך קבלת החלטות יומיומיות אבל החיים נמשכים ימים רבים, חודשים ושנים ולכן תקציב אמיתי נבנה קדימה על ציר הזמן ובאופן שעוזר לעבור מכשולים עוד לפני שצצו, איך בדיוק? המשיכו לכתבה הבאה זמן זה יותר טוב מכסף - הבית כעסק רווחי.