וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תכנית כחלון למאבק במיתון - בעיקר יח"צ

30.9.2015 / 11:42

מרבית הצעדים עליהם הכריז שר האוצר משה כחלון בתגובה להערכות בדבר מיתון במשק אינם חדשים וממילא נראה כי למשרד האוצר השפעה שולית על המיתון

משה כחלון שוקל הקמת מפלגה: "יקבל 20 מנדטים". דרור עינב
משה כחלון/דרור עינב

למרות הגידול המפתיע בהכנסות ממסים, חשים אנשי משרד האוצר בהאטה המתקרבת. שתיים שלוש ישיבות מתוקשרות של שר האוצר משה כחלון שעסקו בנתונים המדאיגים הניבו הודעה לעיתונות על הצעדים עליהם החליט השר במסגרת "תכנית לעידוד הצמיחה במשק". אבל בחינה מדוקדקת של ההודעה מגלה שאין הרבה חדש ואין כמעט "תכנית חדשה". מרבית הצעדים נמצאים כבר בצנרת, ויתכן שבעקבות המודעות החדשה למיתון הם יואצו. הקמת קרנות חדשות למימון עסקים קטנים והסדרים לגיוס הון באמצעות מימון המונים משתרכות במסדרונות האוצר כבר למעלה משנה. צעדים והחלטות אחרות הן בכיוון הנכון אבל לכל אחת מהן ולכולן ביחד השפעה שולית על הצמיחה. ההודעה על "האצת חיבור מפעלים לגז" מדיפה ריח עז של תרגיל יחצ"ני, ולא רק משום שהיא נראית כמו מחזור של כמה הודעות קודמות: מאגר הגז הפעיל תמר אינו מסוגל לספק גז לתעשייה, ופיתוח המאגר הנוסף "לוויתן" תקוע, בין היתר בגלל הכרזתו של שר האוצר שהוא מנוע מטיפול בנושא.

האמת הפשוטה והלא נוחה היא שלשר האוצר ומשרדו יש מעט מאד השפעה על הצמיחה, ולפחות בטווח הקצר אין ברשותם כלים היכולים להאיץ אותה או לבלום את מגמת המיתון. המשק נכנס לצמיחה שלילית בתקופה של ריבית אפסית, תקציב ממשלה מנופח וגרעוני והתעסוקה כמעט מלאה. הוא דומה מבחינה זו למכונית הנוסעת במהירות מרבית. האצה בניסיון למנוע מיתון היא כמעט בלתי אפשרית. במצב דומה נמצאות מרבית מדינות העולם וזו הסיבה שקשה לראות פתרון מהיר להאטה המסתמנת בשווקים. הגורם העיקרי לירידה בצמיחה בישראל הוא הירידה המתמשכת ביצוא.

היצוא מהווה אמנם רק כ-40% מהתוצר, אבל הוא נתון לשינויים חדים, שלמשרד האוצר אין כמעט השפעה עליהם: תנודות במחירים העולמיים של חומרי הגלם משפיעים על מכירות האשלג של כיל, שינויים בתעשיית ההייטק משפיעים במיליארדי דולרים על ההכנסות של ענקית היצוא אינטל ועל קצב האקזיטים של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית, וגם היצוא הביטחוני תלוי בעסקות ענק שקצב זרימתן אינו יציב.

חלק מהצעדים עליהם הכריז האוצר מיועד לטפל אמנם ביצוא, לתמוך ביצואנים ולסייע בביטוח לעסקות ובמימון. אבל השפעתם של צעדים על הצמיחה קטנה, וקשה לדעת מתי ואם בכלל תורגש. מהלכים משמעותיים יותר להתמודדות עם מיתון וירידה בצמיחה צריכים להתמודד עם ההשפעות המקומיות של המיתון: גידול באבטלה, בעיקר בקרב אוכלוסייה צעירה ובאזורי פריפריה הנסמכים על מפעלים תעשייתיים, ירידה בהכנסה ובצריכה, וקשיים בעסקים הפועלים בשוקי היצוא ובשוק המקומי. הבעיה החמורה ביותר עמה מתמודדות היום מדינות אירופה שהמיתון פגע בהן, היא בריחת הצעירים המשכילים, שאינם מצליחים להשתלב בשוק העבודה המקומי. זוהי פגיעה אסטרטגית ארוכת טווח שעלולה להגדיל בעתיד את הפער בין משקים חזקים שהשכילו להתמודד עם מיתון, ולשמר את האוכלוסייה הצעירה והמשכילה שלהם, למשקים קטנים שאיבדו דור שלם של עובדים איכותיים בכל התחומים. בריחת המוחות קיימת גם אצלנו, אך עדיין לא בממדים שרואים בספרד, פורטוגל ואיטליה. תפקידו של כחלון לדאוג שזה גם לא יקרה.

  • עוד באותו נושא:
  • משה כחלון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully