מה אמר שר האוצר כחלון בעדותו על מקורבו קובי מימון?

הותרה לפרסום עדותו של שר האוצר משה כחלון בתיק שמתנהל בין חברו הקרוב, הטייקון החשאי, קובי מימון, לבין זוגתו לשעבר.

בעדותו בבית המשפט לפני 4 חודשים סיפר כחלון על עסקיו של איל הגז וחברו הקרוב. מימון טוען במשך שנים כי הוא שכיר, ולא בעלים, במרבית החברות בקבוצת אקויטל-יואל-ישראמקו - אך שר האוצר קשר בין איש העסקים לקבוצה החולשת על נכסים רבים.

כחלון, שלא השתתף בהחלטות הנוגעות למתווה הגז בשל קרבתו למימון, סיפר גם על התסכול הגדול שחש הטייקון מהרשויות בשל המתווה המתגבש, שהובילה, לדבריו, לעזיבתו את הארץ.

לדברי כחלון, "היה את כל הסיפור של הגז, של התגלית, כל הנושא הזה של מתקן הנחתה, איפה לשים, איך לשים. מימון חשב שהמדינה יודעת לטפל ולא מטפלת נכון, וגורמת נזקים למשק ולחברות שעומד בראשן. זה היה באמת התסכול הגדול שלו. הרגולציה מאוד הכבידה והשפיעה עליו, וכמובן התקשורת".

עוד אמר כחלון בעדותו: "לא שמעתי על חקירות מס והלבנת הון שמתנהלות נגד קובי מימון. גם ממנו לא שמעתי על דברים מסוג זה. אני חושב שאם היו לקובי בעיות מהסוג הזה, היינו מדברים עליהם. לפחות שאני הייתי יודע. לא. הוא מעולם לא דיבר על זה. לא עסקתי בפרסומים בעניין. גם מילאתי איזשהו תפקיד אז".

עו"ד בעז בן-צור: "מה שאתה אומר לנו - היחס הרגולטורי לנושא של הגז מאוד העציב את קובי, הכעיס אותו. הוא כשכיר בכיר, זה מה שגרם לו לעזוב את הארץ בכעס, שהרשויות מתייחסות לתמלוגים בצורה א' או בצורה ב'? זה מה שגורם לאדם כזה לעזוב את הארץ בכעס?"

כחלון: "קובי אמר לי שהוא מתוסכל שמדינת ישראל לא יודעת לטפל בעסקים גדולים וגורמת לבריחה של אנשים. ניסיתי לשכנע אותו להישאר. אני חושב שחבל שאחד כזה יעזוב את הארץ, אבל ברגע שהוא אמר שאלה הדברים שמפריעים לו, הדברים שלו מקובלים עליי".

כחלון: "ידעתי שהוא הולך לעשות עסקים בחו"ל".

עו"ד בן-צור: "איזה עסקים? הרי זה איש שיש לו פה עולם ומלואו 30 שנה. 40 שנה".

כחלון: "קובי אמר לי שהוא הולך לעשות עסקים בחו"ל. לעשות לביתו".

עו"ד בן-צור: "הוא לא פוליטיקאי. מימון הוא איש עסקים. פוליטיקאים עושים לביתם. איש עסקים לא צריך לעשות לביתו. הוא עושה כל יום לביתו. מגיל 16 הוא מכר תמונות".

כחלון: "הוא אמר 'אני נוסע לעשות עסקים. זהו. נמאס לי. קשה לי פה. מכביד עליי הרגולציה. אני רוצה לעשות עסקים בחו"ל. לעשות לביתי'".

כחלון: "מה שאני יודע, קובי הוא ראש קבוצה של הרבה חברות גדולות, והקשר שלי עם קובי הוא חברי, לא עסקי".

עו"ד בן-צור: את חיים צוף אתה מכיר?

כחלון: "כן".

עו"ד בן-צור: למעשה, אתה יודע, באופן קצת משונה, דווקא חיים צוף זה הבעלים, וקובי זה השכיר. וקובי הוא הדומיננטי. אז אתה יודע גם את הדבר הזה, או שאתה לא יודע את (טיב) היחסים ביניהם?".

כחלון: "אני יודע שקובי מאוד דומיננטי, ואני יודע שהוא עומד בראש קבוצה של הרבה מאוד חברות שאני לא בקיא בהן, אבל יודע שהן חברות גדולות".

כך, בכמה משפטים פשוטים במסגרת עדות שמסר בבית משפט, מסיר שר האוצר, משה כחלון, את מסך העשן שאופף את חברו הטוב, איש העסקים קובי מימון, שטוען זה שנים כי אינו בעלים של מרבית החברות בקבוצת אקויטל-יואל-ישראמקו, החולשת על נכסים רבים, החל בנדל"ן וכלה בנכסי אנרגיה, וכי הינו שכיר במרבית החברות המיוחסות לו.

כחלון, חברו הקרוב מזה 15 שנים דווקא אומר כי קובי שהוא מכיר אינו שכיר, אלא בעלים, ראש קונצרן חברות. בתוך כך, הוא מספר על הטיסות המשותפות לחו"ל (בין היתר, לשבוע בטוסקנה), על התסכול של חברו איש העסקים מהרגולציה הישראלית ועל הסיבה לכך שעזב את הארץ. את הדברים הללו אמר כחלון במסגרת עדות שמסר לטובת מימון ב-30 באפריל השנה, בתיק שמתנהל בין מימון לבין זוגתו לשעבר, כרמלה וילנסקי, בבית המשפט לענייני משפחה.

העדות הייתה חסויה לציבור, ואולם לבקשת "גלובס" הותרו חלקים ממנה לפרסום. זאת, לאחר ש"גלובס" וכתב המשפט של העיתון, חן מענית, באמצעות עורכי הדין יורם מושקט ואוריין אשכולי, פנו לבית המשפט במאי השנה בבקשה לפרסם את החלקים בעדותו של שר האוצר שראוי כי הציבור הרחב ייחשף אליהם - אלה הקשורים לעסקיו של מימון, לחברות האמיצה בינו לבין כחלון וליחסו של כחלון אל חברו הטייקון.

נזכיר כי החברות בין כחלון למימון היא שהביא את שר האוצר להודיע בסמוך לכניסתו לתפקיד כי לא יהיה שותף להכרעות הקשורות בתחום הגז, התמלוגים והמתווה שייחתם בין שותפויות הגז למדינה.

עדותו של כחלון בבית המשפט לטובת חברו הוותיק חושפת את הקירבה הגדולה בין השניים, שהובילה לכך ששר האוצר נבהל לאחר הבחירות לכנסת והפר את הבטחתו לעסוק בענייני הגז ולפרק את מונופול הגז.

בריאיון שנתן לחדשות ערוץ 2 ערב הבחירות נשאל כחלון על יחסיו עם מימון והאם יעסוק בענייני הגז למרות החברות ביניהם. כחלון השיב: "קובי מימון חבר שלי, אבל אין קשר לא לגז ולא להחלטות שלי... מה זה קשור בכלל? אני אעסוק בזה, ואין קשר למי יש ולמי אין. אני לא יודע מה יש לו ומה אין לו, וזה ממש לא רלוונטי. מונופול - צריך לפרק אותו". והנה מיד לאחר הבחירות חזר בו כחלון והודיע כי הוא אינו יכול לעסוק בענייני הגז בשל קשריו עם מימון.

מתווה הגז אושר לאחרונה, ככל הנראה בניגוד לעמדתו של מימון (ישראמקו הביעה עמדה מתנגדת למתווה שהציג ראש הממשלה בנימין נתניהו. מליאת הכנסת אישרה ברוב של 59 אל מול 51, ובלי נמנעים, את מתווה הגז שגובש בחודשים האחרונים, ואולם המתווה טרם יצא לדרך בהיעדר ממונה על הגבלים עסקיים), ואולם יחסיהם הקרובים של מימון וכחלון לא נחשפו לציבור במלואם - עד היום.

הבוקר (ד') התיר השופט יהורם שקד מבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב את פרסום החלקים "הנוגעים לטיב יחסיו של כבוד השר עם מימון ולעסקיו של מימון", מתוך חקירתו הנגדית של השר כחלון. החלקים בעדות הנוגעים ליחסיהם של מימון וזוגתו לשעבר וילנסקי לא הותרו לפרסום. את החקירה ערך עו"ד בעז בן-צור, המייצג את וילנסקי במחלוקת סביב חלוקת רכושם של בני הזוג לשעבר.

במסגרת המשפט טוען מימון שמנסים לקשור לו כתרים לא לו, וכי היקף פעילותו העסקית קטן באופן משמעותי ממה שמנסים לייחס לו; ומנגד טוענת בת זוגו לשעבר כי הוא מנסה להסתיר את נכסיו הרבים.

בין היתר, מטרת חקירתו הנגדית של כחלון הייתה לחשוף את רכושו של מימון, שטוען (באמצעות עורכי דינו ומקורביו) כי הוא שכיר בחלק מן החברות בהן מיוחסת לו בעלות. חרף הצהרות אלה נחשב מימון לבעל השליטה בקבוצת יואל-ישראמקו (הגם שהוא אינו מחזיק בה מניות או משמש בה בתפקיד ניהולי).

בראש עץ החברות המיוחס למימון ניצבת חברת ההחזקות יואל, המאגדת תחתיה שני נכסים עיקריים: 65% ממניות חברת נפטא, שמרכזת את עסקי הנפט והגז של הקבוצה (כולל ההחזקה בישראמקו), ששווי השוק שלהם הוא כ-1.7 מיליארד שקל; ו-59% ממניות איירפורט סיטי, המרכזת את עסקי הנדל"ן של הקבוצה, ששווי השוק שלהם עומד על 1.8 מיליארד שקל. את עיקר שווייה מקנה לאיירפורט סיטי ההחזקה במניות השליטה בחברה-הבת נצבא, אחת מחברות הנדל"ן המניב הגדולות בישראל.

מכל אלה, ובכלל, מימון מדווח כבעל שליטה בחברת פוליגון הציבורית, שנסחרת לפי שווי של עשרות מיליונים, ודווח כבעלים של מניות בישראמקו אינק.

במהלך עדותו בבית המשפט חשף כחלון את חברותו עם מימון, את העובדה כי הסתייע בו במערכות בחירות קודמות, כתומך מפלגת הליכוד, במסגרתה התמודד כחלון עד למערכת הבחירות האחרונות (בה התמודד בראש מפלגת "כולנו"), וכן את תסכולו של מימון מהרשויות על רקע מתווה הגז שהתגבש.

דבריו של כחלון מלמדים, כך נראה, על מעורבות עסקית גדולה של מימון בחברות המיוחסות לו, ובוודאי לא מעורבותו של "שכיר" בלבד.

העדות אינה מהווה ראיה חותכת לכך שמימון הינו ראש קונצרן חברות ענק, כיוון שכחלון עצמו מעיד כי היחסים בינו לבין מימון "חבריים" ולא עסקיים, ואין מסמכים התומכים באמירותיו כי מימון עומד בראש קונצרן כלשהו. ואולם, נדמה כי הדברים שראה כחלון כ"חבר" מדברים בעד עצמם באשר למעמדו של מימון בזירה העסקית. השאלה שנותרה היא מהו המשקל שייחס בית המשפט לעדות זו.

חקירתו של השר כחלון בידי עו"ד בן-צור נפתחה בבירור טיב היחסים בין נבחר הציבור לטייקון הנחבא אל הכלים:

עו"ד בן-צור: "בסעיף 1 לתצהירך אתה אומר שאתה מכר את קובי מימון מזה 15 שנים. אני מבין שאתם חברים מאוד טובים".

כחלון: "כן".

עו"ד בן-צור: "מהיכן ההיכרות? באיזה נסיבות הכרתם?"

כחלון: "חבר משותף שהכיר בינינו, כבר 15 שנה".

עו"ד בן-צור: "מאז הקשר הדוק למדי?"

כחלון: "הקשר טוב, חברי, גם בינינו וגם בין המשפחות".

עו"ד בן-צור: "אני מבין שמעת לעת הסתייעת בקובי מימון בזמנו בפריימריז קודמים, ב-2003, 2006 - נניח המשרדים היו באיירפורסט סיטי".

כחלון: "השאלה מה זה 'הסתייעת'. אנחנו שכרנו את המשרדים באיירפורט סיטי. כמובן, שילמנו לפי חוק".

עו"ד בן-צור: "אני מבין שלאדוני היה שימוש בפתח-תקווה במשרדים של נצבא בתקופה מסוימת?"

כחלון: "לא. מעולם לא. כשאתה מדבר על מערכות בחירות, שזה פריימריז, אם אתה מכיר מישהו, מתפקד ליכוד שיבחר בי, אם לזה אתה קורא סיוע, התשובה אין לי ספק שזה כן".

בשלב זה פנה עו"ד בן-צור לבירור בנוגע ליחסו של מימון להחלטות הממשלתיות שהתקבלו בנוגע לדרישות משותפיות הגז ומתווה הגז שהתגבש. בתצהיר שהגיש כחלון לבית המשפט, טרם עדותו, הצהיר השר כי קובי מימון היה "מתוסכל מאוד" מהיחס לו זכה מהתקשורת ומהרשויות.

"לאיזה רשויות אתה מתייחס?", שאל בן-צור את כחלון, והאחרון השיב: "תראה, אני מדבר על רשויות השלטון. בשנה הזאת היה את כל הסיפור של הגז, של התגלית, כל הנושא הזה של מתקן הנחתה, איפה לשים, איך לשים. כל הזמן (מימון - א'ל"ו) חשב שהמדינה יודעת לטפל ולא מטפלת נכון, וגורמת נזקים למשק ולחברות שעומד בראשן. זה היה באמת התסכול הגדול שלו, הרגולציה מן הסתם. אז הרגולציה גם מאוד הכבידה והשפיעה עליו, ולזה הוא התכוון, וכמובן תקשורת. מה שראית, גם אני חווה עכשיו. זה כך - אדם שטיפה מפורסם, זה מנת חלקו".

נוכח האמירות על תסכולו של מימון וההשפעה של הרגולציה על החברות "בראשן הוא עומד" - עובדה אותה מכחיש מימון - ביקש עו"ד בן-צור לחדד את הדברים ואמר: "אני רוצה לדקדק בנושא. לפי הבנתי, ממה שאתה יודע, קובי הוא שכיר. עובד כשכיר".

על כך השיב כחלון בשלילה, בניגוד לעמדתו המוצהרת של חברו: "מה שאני יודע, קובי הוא ראש קבוצה של הרבה חברות גדולות", ענה.

מימון מתנהל בעסקיו, כמו גם בחייו הפרטיים, תחת מעטה כבד של חשאיות (ראו מסגרת), ומי שנחשב ל"פנים" ול"פה" שלו ברוב עסקיו הוא שותפו וחבר ילדותו, חיים צוף. השניים גדלו יחד בפתח-תקווה, ודרכיהם כמעט ולא נפרדו. צוף הוא זה שרשום כבעל השליטה באימפריה שמיוחסת לשניים.

עו"ד בן-צור ביקש לברר עם השר כחלון מה ידוע לו על יחסים אלה. לאחר שכחלון העיד כי נפגש מעת לעת גם עם צוף, שאל בן-צור מי מהשניים דומיננטי בקבוצה - צוף או מימון - ועל כך השיב כחלון: "אני יודע שקובי מאוד דומיננטי, ואני יודע שהוא עומד בראש קבוצת הרבה מאוד חברות שאני לא בקיא בהן, אבל יודע שהן חברות מאוד גדולות".

כחלון נשאל שוב אם מימון הוא האדם הדומיננטי בקבוצה, והשיב: "כן. הוא דומיננטי מטבעו".

מימון וההכחשה שלו בנוגע לבעלותו על חברות מובילות במשק עלו לכותרות, בין היתר, במסגרת ההליך הפלילי שנוהל נגד דוד ואנונו, לשעבר ראש היחידה הארצית למודיעין שטח וחקירות ברשות המסים. האחרון הורשע בלקיחת שוחד במאות אלפי שקלים מנישומים תמורת סיוע בבעיות המס שלהם ונשלח ל-6 שנות מאסר בפועל.

ב-2011 העיד מימון בתיק של ואנונו ואמר: "יש לי כל הזמן עניינים עם מס הכנסה, אבל דרך רואי החשבון שלי. מעולם לא התנהלה נגדי חקירה במס הכנסה, ואין כל ספק באשר לחלוקת הבעלויות בחברות שבהן אני מעורב". מדובר היה בתיעוד נדיר של מימון מדבר על נכסיו, לאחר שניאות, בחוסר חשק, לבקשת הפרקליטות להגיע לבית המשפט.

בחקירה הנגדית בתיק, נשאל מימון על הפרסומים לפיהם הוקם צוות חקירה ברשות המסים לבחינת היחסים בינו לבין שותפיו בנושא הבעלויות על חברות ישראמקו ונצבא, ומימון השיב: "אין ספק באשר לבעלויות. זה קשקוש".

ואולם, בגיליון חקירת המשטרה, שהגיע לידי "גלובס" ב-2011 ופורסם בעיתון, נחשפו פרטים לגבי תיק המס של מימון ברשות המסים, בהקשר של פרשת ואנונו. מהחקירה עלה כי התיק במס הכנסה נגד מימון נפתח במאי 2010, והועבר למחלקת המודיעין של הרשות 3 חודשים לאחר מכן. רכז חקירות בחקירות-מרכז ברשות המסים, אבי ניסן, הסביר בחקירתו במשטרה את מהות התיק של מימון כך: "המידע שיש בתיק הוא שקובי מימון שולט בחברות בארץ ובחו"ל, כאשר הדבר לא מקבל ביטוי בתיק שלו".

גם על כך נשאל כחלון בחקירתו הנגדית בבית המשפט. עורך דינה של וילנסקי שאל את כחלון אם שמע בשנת 2010 על חקירות שמתנהלות נגד מימון על-ידי רשויות המס והרשות לאיסור הלבנת ההון - כפי שהתפרסם בעיתונות באותה עת - וכחלון השיב: "לא שמעתי על דבר כזה. גם ממנו לא שמעתי על דברים מסוג זה".

כשנשאל אם לא קרא על כך בעיתון ולא התעניין כחברו של מימון בדברים הללו, השיב כחלון: "לא. לא. אני חושב שאם היו לקובי בעיות מהסוג הזה, היינו מדברים עליהם. לפחות שאני הייתי יודע. לא. הוא מעולם לא דיבר על זה".

עו"ד בן-צור הקשה ותהה: "זה מה שטיפה משונה. יכול להיות שזו המציאות. כי יש פרסומים, למשל, ב'דה-מרקר' וב'גלובס' וב'חדשות האנרגיה' על חקירות שמתנהלות עם רשויות, ובגלל כך הוא עוזב את הארץ. אלה הפרסומים שהיו. לא ראית אפילו את הפרסומים האלה?", וכחלון השיב: "לא עסקתי בזה. גם מילאתי איזשהו תפקיד אז".

עוד שאל עו"ד בן-צור: "מה שאתה אומר לנו - היחס הרגולטורי לנושא של הגז מאוד העציב את קובי, הכעיס אותו. הוא כשכיר בכיר, זה מה שגרם לו לעזוב את הארץ בכעס, שהרשויות מתייחסות לתמלוגים בצורה א' או בצורה ב'? זה מה שגורם לאדם כזה לעזוב את הארץ בכעס?".

כחלון השיב: "קובי אמר לי שהוא מתוסכל, שמדינת ישראל לא יודעת לטפל בעסקים גדולים וגורמת לבריחה של אנשים. אני ניסיתי לשכנע אותו להישאר. אני חושב שחבל שאחד כזה יעזוב את הארץ, אבל ברגע שהוא אמר שאלה הדברים שמפריעים לו, הדברים שלו מקובלים עליי".

חלקים אלה של עדותו של שר האוצר תועדו בעמודים 806-807 לעדות וכן בחלק מעמוד 808. בהמשך החלטתו להתיר לפרסום חלקים מהעדות, מתיר השופט שקד פרסום שורות ספורות בלבד מעמוד 809 לעדות, 811 וכן חלק מסוים מעמוד 814 לעדות, אז חזרה החקירה הנגדית לעסוק ביחסיהם של מימון וכחלון, נסיעותיהם המשותפות לחו"ל וכן בעזיבתו של מימון את הארץ (בין לבין נאמרו דברים שיש בהם כדי לפגוע בפרטיותם של מימון ו-וילנסקי, ואין להם קשר לעסקיו של מימון או ליחסיו עם כחלון).

עמוד 809, שורות 16-20:

עו"ד בן-צור: "האם אתה יודע, למשל, קובי דיבר על מעקבים שישנם כלפיו או כנגדו?".

כחלון: "איתי? לא".

עו"ד בן-צור: "האם אתה יודע שקובי דיבר על כך שהוא צריך לנתק את התשובות שלו במדינת ישראל כדי להסדיר העברת רכוש על שמו?".

כחלון: "לא".

עמוד 811, שורות 9-12:

עו"ד בן-צור: "תראה הייתם בחופשה יחד בטוסקנה, נכון? אתה ואשתך וקובי וכרמלה (וילנסקי)".

כחלון: "נכון".

עו"ד בן-צור: "כמה זמן הייתם בחופשה?"

כחלון: "שבוע, 8 ימים".

עמוד 811, שורות 17-22:

עו"ד בן-צור: "אשתך כותבת לכרמלה - 'היי כרמלה, אלה מספר הטיסות הלוך-חזור, 11 באוגוסט, חזרה ב-18 באוגוסט'. אני מבין שכרמלה עמדה עם אשתך בקשר בתיאום הנסיעה?"

כחלון: "כנראה. אם הן התכתבו, מן הסתם שכן".

עו"ד בן-צור: "אתה לא זוכר שאתה מעורב בתיאום של הטיסות?".

כחלון: "כיהנתי כשר בממשלה. באמת, עד היום אשתי עושה את כל הלוגיסטיקות".

בעמוד 814 לעדותו כחלון, חוזר הדיון לעזיבתו של מימון את הארץ. כחלון שב והעיד כי ידע שמימון עוזב את הארץ בעקבות תסכול מהרשויות, והוסיף: "אני מאמין לו". לשאלה אם חשב כי מימון הולך לעשות עסקים חדשים בחו"ל או שהוא הולך להמשיך לפעול בעסקים וברכוש שכבר קיים, השיב כחלון: "ידעתי שהוא הולך לעשות עסקים בחו"ל".

"איזה עסקים", שאל עו"ד בן-צור והוסיף: "הרי זה איש שיש לו פה עולם ומלואו 30 שנה. 40 שנה"; כחלון השיב: "קובי אמר לי שהוא הולך לעשות עסקים בחו"ל. לעשות לביתו"; עו"ד בן-צור הקשה: "הוא לא פוליטיקאי. מימון הוא איש עסקים. פוליטיקאים עושים לביתם. איש עסקים לא צריך לעשות לביתו. הוא עושה כל יום לביתו. מגיל 16 הוא מכר תמונות"; שר האוצר השיב: "הוא (מימון) אמר: 'אני נוסע לעשות עסקים. זהו. נמאס לי. קשה לי פה. מכביד עליי הרגולציה. אני רוצה לעשות עסקים בחו"ל. לעשות לביתי'".