קסלמן וקסלמן: חברות זרות לא ייהפכו לישראליות מחשש שהפעולה תמוסה בחו"ל

הרפורמה במס ניסתה לעודד חברות זרות להפוך לישראליות באמצעות מתן פטור ממס על המעבר, אך ניתן להניח כי רוב החברות לא ינצלו הקלה זו מחשש שהפעולה תמוסה בחו"ל - כך מעריך עו"ד (רו"ח) ג'רי זליגמן, מנהל מחלקת מיסוי בינלאומי במשרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן מרשת PwC העולמית. הוא הוסיף כי הרפורמה הפחיתה בצורה משמעותית את הכדאיות של יצירת מבני אחזקה בינלאומיים עבור יזמי היי-טק ויצרה עדיפות לאחזקה ישירה.



הדברים נאמרו ביום עיון שעסק בהשפעת הרפורמה על קרנות הון סיכון, שערכו אתמול קסלמן וקסלמן ומשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס נאמן ושות'. רו"ח אבי הלר, שותף מסים בקסלמן וקסלמן, אמר כי הרפורמה הרחיבה את בסיס המס על תושבי ישראל - כך שמתן שירותי ניהול קרנות הון סיכון על ידי תושבי ישראל יחויב במס גם אם ניתנו מחוץ לישראל. לדבריו, כללי המקור שנחקקו במסגרת הרפורמה מחייבים חברות ניהול זרות במס בישראל על הכנסות המיוחסות למתן שירותים בישראל. עם זאת חברות ניהול זרות, הרשומות במדינות אמנה, יחויבו במס בישראל רק אם יקיימו בישראל מוסד קבע.



רו"ח הלר הוסיף כי מנהלי קרנות הון סיכון, שלא כפופות לפרה-רולינג (הסדר חוות דעת מקדמית) בגין משקיעים, יכולים להקים חברות בחו"ל שלא ייחשבו חברות משלח יד זרות - ולכן לא יחויבו במס בישראל על פעילות בחו"ל. לדבריו, מנהלי הקרנות צריכים להיזהר בקביעת דמי ניהול שישקפו מחיר שוק. הסיבה לכך היא שהפרה-רולינג, שמעניק פטור למשקיעים, מחייב מנהלים בשיעור מס מלא בישראל על הכנסותיהם מדמי ניהול, גם אם הפעילות בוצעה בחו"ל.



עו"ד גיל רוה, ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות', אמר כי הורדת שיעורי רווח ההון במסגרת הרפורמה במס, בשילוב ביטול תקרת הביטוח הלאומי, יצרו מצב לא נורמלי שלפיו הפרש שיעורי המס בין רווח הון (25%) להכנסה עסקית (64%) מגיע לכ-40%. לדבריו, במצב כזה מתחדדת שאלת סיווג זכויות ההשתתפות ברווחים של מנהלי קרנות.