בארה"ב גובר החשש משקיעה נוסח יפאן

מאת דיויד לאונהרדט



בעוד כלכלת ארה"ב מדדה והפדרל ריזרב שוקל הורדת ריבית נוספת, חוזרים כלכלנים לדון בקווי הדמיון וההבדלים בין ארה"ב ליפאן. בועת המניות והנדל"ן ביפאן החלה לאבד אוויר ב-1990, כמעט עשר שנים לפני השיאים בוול סטריט, והיא עדיין לא התאוששה. בחודשים החולפים הידרדרה הבורסה בטוקיו לרמה הנמוכה ביותר זה 19 שנה, המחירים לצרכן יורדים והבנק המרכזי הפחית את הריבית כמעט לאפס.



רק כלכלנים ומקבלי החלטות מעטים צופים כי ארה"ב תיפול באותה מלכודת, בין השאר, מכיוון שהבועה בארה"ב מעולם לא תפחה לממדים של זו ביפאן, והמערכות הפוליטיות והפיננסיות שלה גמישות יותר. ואולם עם זאת, יש סימנים רבים לכך כי כאב הראש שבעקבות ההילולה הפיננסית בארה"ב עלול להימשך כמה שנים.



ההערכה הרווחת היא כי הבורסות בארה"ב יירדו ב-2002 זו השנה השלישית ברציפות - לראשונה מאז 1941-1939. נראה כי אף אחד משלושת המנועים הכלכליים של ארה"ב - צרכנים, עסקים וממשל - לא יזניק אותה קדימה בעתיד הקרוב. לאחר צמיחה כלכלית מתונה בקיץ, ניכרה חולשה בהשקעה במפעלים ובציוד, וכמה קמעוניות גדולות התריעו השבוע כי המכירות בספטמבר היו נמוכות מהצפוי.



"דרושה יותר מאשר בועה כדי ליהפך ליפאן", אומר אדם פוזן, כלכלן לשעבר בפדרל ריזרב וכיום חוקר בכיר במכון לכלכלה בינלאומית בוואשינגטון. "עם זאת ברור כי הכלים המשמשים לקידום צמיחה נעלמים בזה אחר זה".



הפדרל ריזרב חושש מהידרדרות נוספת. אמנם הסיכוי שכלכלת ארה"ב תדשדש במקום במשך שנים נמוך, אך בשל החולשה בביקוש למוצרים חדשים, המחירים אינם עולים, ואף יורדים, וזאת הסכנה הגדולה ביותר המרחפת מעל כלכלת ארה"ב: דפלציה.



אם תצמח כלכלת ארה"ב בקצב איטי יותר מכפי שצופים כלכלנים רבים, תיתכן ירידה כללית במחירים שתצית תגובת שרשרת מסוכנת, בדומה למה שקרה ביפאן. צרכנים יפאנים דוחים ביקושים, מתוך הנחה שהמחירים מחר יהיה יותר נמוכים מאשר היום. חברות רבות אינן מסוגלות לפרוע חובות, שתופחים מדי חודש בשל הדפלציה.



העימות בעניין הצעדים הדרושים למניעת דפלציה תפס תאוצה כששני בכירים בפדרל ריזרב חלקו על היו"ר אלן גרינספן בשבוע שעבר והצביעו בעד הורדת ריבית הבסיס. הבנק המרכזי של ארה"ב הפחית את הריבית 11 פעמים ב-2001 וסייע בכך לבלום את ההידרדרות הכלכלית, אך הוא לא הצליח להחזיר את הכלכלה לצמיחה איתנה.



"אינני יודע באיזה שלב נהפכת דיסאינפלציה מבורכת לדפלציה מקוללת", אמר קוברט מקטיר, נשיא הפדרל ריזרב בנק אוף דאלאס, אחד משני הבכירים שחלקו על גרינספאן, בנאום ביום שני. "אינני חושב שהגענו לנקודה הזו, אבל זה לא חשוב. מכיוון שאני מאמין שאנו זקוקים נואשות לצמיחה ריאלית מהירה יותר - שתימנע דפלציה".



כמי שלמדו לקח מהמצוקה היפאנית אמרו בקיץ כלכלנים בפדרל ריזרב כי על ממשלות לנקוט צעדים יוצאי דופן לתמוך במחירים - כמו הורדת ריבית חדה או הגדלת ההוצאה הממשלתית - כשירידת מחירים נהפכת לאיום כלכלי מוחשי. לרוב קשה מאוד לחזות דפלציה, אבל קשה עוד יותר להדבירה מאשר למנוע אותה, סבורים הכלכלנים.



גרינספאן ורבים אחרים אומרים כי כלכלת ארה"ב צומחת בקצב מהיר דיו למניעת דפלציה. "חרף ההשפעה השלילית של אובדן שווי שוק מצרפי בסך 8 טריליון דולר בוול סטריט; הירידה החדה בהשקעות במגזר העסקי; וכמובן התקפות הטרור ב-11 בספטמבר, כלכלת ארה"ב איתנה", אמר גרינספאן בשבוע שעבר בנאום בלונדון.



על אף ששתיהן מדינות קפיטליסטיות קיימים כמה הבדלים בסיסיים בין ארה"ב ליפאן. בארה"ב, שוקי ההון, שנוטים להפנות עורף במהירות לחברות כושלות, שולטים בשווקים הפיננסיים בארה"ב, בעוד שביפאן שולטים בנקים, שנרתעים מלמשוך ידיהם מחברות שלהן הלוו כספים. כמו כן שתי המפלגות ששולטות במערכת הפוליטית בארה"ב הזרימו הרבה יותר כספים לכלכלה, מכפי שעשתה המפלגה השלטת ביפאן בתחילת השקיעה הכלכלית.



בה בעת, הפדרל ריזרב הוריד את הריבית במהירות רבה יותר מזו שבה פעל הבנק המרכזי של יפאן בתחילת שנות ה-90. ובניגוד לבנק המרכזי של יפאן, שכבר אינו מסוגל להוריד ריבית, בארה"ב עדיין מסוגל הפדרל ריזרב לפעול, שכן ריבית הבסיס ניצבת ברמה של 1.75%.



קו הדמיון הבולט ביותר בין השתיים הוא שבשיא השגשוג הכלכלי האמינו אנשים רבים בשתי המדינות כי כלכלותיהן חסינות-מיתון, ובשני המקרים, בהפרש של עשר שנים, נסקו מחירי המניות לרמות שלא נודעו.



"בשני המקרים אנשים האמינו כי מבנה הכלכלה השתנה באופן מהותי", אמר ג'פרי פרנקל, כלכלן בהרוורד, ששימש בעבר יועץ לנשיא קלינטון. "אנשים התנהגו כאילו גילו את סוד הנעורים הנצחיים".



כמה סימנים מדאיגים עוררו חשש כי ארה"ב עלולה להידרדר במדרון דומה לזה שבו נחבלה יפאן. אחד מהם הוא התשואה על איגרות חוב של האוצר האמריקאי לעשר שנים, שירדו בשבוע שעבר ל-3.7% - הרמה הנמוכה ביותר זה 40 שנה. רמה זו מאותתת כי משקיעים צופים מיתון חוזר, או צמיחה כלכלית לאה במיוחד בשנים הבאות.