מצרים עדיין מחכה לגז ישראלי

גילוי שדה הגז הגדול במצרים סתם לכאורה את הגולל על השאיפות של נובל אנרג'י לייצא אליה גז ועל פיתוח שדה לוויתן. בפועל יעברו שנים עד שהשוק המצרי ייהנה מהגז והדרך לייצוא עוד פתוחה

הדר חורש
מאגר לוויתן (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

שיחת הוועידה שקיימה חברת האנרגיה "נובל אנרג'י" בסוף השבוע שעבר לא משכה תשומת לב רבה בתקשורת הישראלית, שנכנסה ממילא להדממת חול המועד. נובל אנרג'י היא השותפה המרכזית בקידוחי הגז הישראלים ובן השיח העיקרי של הממשלה בדיונים על ההסדר המכונה "מתווה הגז". מנהל הכספים של נובל, קן פישר, עדכן את האנליסטים העוקבים אחר החברה במצבה העסקי. הוא לא פסח גם על פעילות החברה בישראל. "השמועות על מותנו היו מוקדמות מידי", אמר פישר בחיוך, כשהוא מתייחס לטענות שתגלית הגז החדשה במצרים חיסלה את סיכוייה של נובל לייצא גז מהמאגרים הישראלים ועם חוזי היצוא נקבר גם הסיכוי לפתח את מאגר הגז הגדול "לוויתן".

לדברי פישר, "מיד כאשר ייחתם מתווה הגז של ממשלת ישראל, נוכל לחתום על חוזה ליצוא הגז". היו אלה חדשות מצויינות, לפחות למי שמאמינים ששר הכלכלה אריה דרעי ישתכנע בסופו של דבר לחתום על המתווה. למרות העיכוב המתמשך באישור, התחדשו בשבועות האחרונים המגעים לחתימת עסקת ענק ליצוא גז למצרים, בכפוף לאישור המתווה. מדבריו של פישר עולה שפרטי העסקה כבר סוכמו בעיקרם. האינטרס הישראלי ברור: רק עסקת יצוא גדולה יכולה לממן את פיתוח שדה לווייתן, שעלותו נאמדת ב-7 מיליארד דולרים. האינטרס המצרי גדול הרבה יותר.

תגלית הגז מצפון לדלתא היא חשובה ומעוררת תקוות, אבל בשלב זה יש למצרים בעיקר תקוות: באמדן ראשוני משדובר בשדה משמעותי, הדומה בגודלו ל"לווייתן" הישראלי. אבל זהו אומדן ראשוני בלבד. כדי להעריך במדויק את כמות הגז שהתגלתה יש צורך בקידוחי אימות נוספים, שיתחילו להתבצע ככל הנראה רק בינואר 2016 ויארכו מספר שבועות. לאחר מכן אפשר יהיה להעריך את כמות הגז שניתן להפיק מהשדה בפועל, וזו עשויה להיות קטנה משמעותית מהאומדן הראשוני, כ-30 טריליון רגל מעוקבים של גז טבעי. פיתוח שיאפשר הזרמת גז מהשדה לתעשייה מצרית יארך עוד מספר שנים. על פי הערכות אופטימיות יראו המצרים גז מהשדה רק בשנת 2017 ופיתוחו המלא יושלם חמש שנים. הגז שהתגלה עשוי לספק את צריכת המשק המצרי למשך עשר שנים, ללא אפשרות יצוא.

עד שיגיע הגז למשק המצרי הצמא, המצוקה גוברת: מדיניות כלכלית שגויה ותהפוכות פוליטיות חיסלו את תעשיית הגז במצרים והפכו אותה מיצואנית גד למדינה המשוועת לכל כמות גז שהיא יכולה לקנות. במאמץ למנוע הפסקות חשמל בערים, הסיטה הממשלה אספקת גז מהתעשייה לשכונות המגורים. המחסור בחשמל הפחית את התפוקה התעשייתית במדינה, הענייה ממילא, בעשרות אחוזים. על יצוא גז כבר אין מה לדבר: מתקני ענק שהוקמו בהשקעה של מיליארדי דולרים, אמורים היו להפוך חלק מהגז המצרי לגז נוזלי, באופן שיאפשר לייצא אותו במכליות לרחבי העולם. המתקנים עומדים שוממים וההשקעות יורדות לטמיון. את סיפורו העגום של יצוא הגז בצינורות אנחנו מכירים היטב: ארגוני הטרור הפועלים בסיני פוצצו את הצינורות באמצעותם ייצאה מצרים גז לישראל ולירדן.

בינתיים הופכת מצרים ליבואנית גדולה של גז, והיא משקיעה במתקנים לקליטת גז שאותו היא מייבאת. ירדן, שהיתה עד לפני שנים אחדות לקוח גדול של הגז המצרי, עומדת להפוך ליצואנית גז למצרים: אניות גז נוזלי יגיעו לנמל עקבה הירדני, ומשם יעברו למצרים, באמצעות הצינור ששימש פעם להעברת גז מצרי לירדן. ירדן עצמה, אגב, חתומה כבר על הסכם להספקת גז מישראל, אבל גם ההסכם הזה תלוי בחתימתו של שר הכלכלה על מתווה הגז.

ההשקעות הגדולות של המצרים במתקני קליטה של גז נוזלי מיבוא, מלמדות שהם נערכים לתקופת יובש ממושכת. גם כאשר יגיע הגז (בנוסף לתגלית האחרונה מחכים במצרים לפיתוח שדה קטן יותר, ממערב לנילוס), יצוא גז מצרי הוא עדיין חלום רחוק. חברות הגז הישראליות לוטשות עיניהם למתקנים שהקימו המצרים ליצוא הגז ברחבי העולם באמצעות הנזלתו: בעלי המתקנים אינם בונים בשלב זה על הגז המצרי, וממשיכים להמתין לגז הישראלי, אם וכאשר ייחתם המתווה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully